בית / תרבות ופנאי / שיר הסירים: בית הצייד

שיר הסירים: בית הצייד

"מישהו פה יודע לטפל בבשר"
רבעי פיתות ממולאות בשר טלה (עראייס) צילום: שף עובדיה

"מישהו פה יודע לטפל בבשר"

משום מה, אזור הצפון רווי במסעדות בשר, רובן ממוקמות צפונית לחיפה, שלא לומר צפונית לנהריה.

לפני עשור או שניים, כשחיפשנו מסעדת בשרים טובה הסתפקנו (בלי לדעת) בכזאת שמשתמשת בבשר קפוא, היום בעידן הרשתות החברתיות, שף שלא מעלה בבוקר סטורי  וממשש פרות, ואז מיישן אותן שלושה שבועות במקרר המפואר שלו, לא נחשב לשף של מסעדת בשרים.

המגזר היחיד שפחות נשאב לז’אנר עד לאחרונה היה המגזר הערבי. שם עדיין שמרו נאמנות לשיפודים ולחומוס-צ’יפס- סלט.

ואז באה טורקיה וטרפה את הקלפים ומאז כל מסעדן ערבי חולם להיות ההוא שמפזר מלח בסרטונים.

"פה מבינים בבשר" צילום: שף עובדיה
"פה מבינים בבשר" צילום: שף עובדיה

שבת צהריים, הרעב אחרי ליל שתייה נתן את אותותיו. אז עלינו על הרכב, אני וחבר, ועל סמך המלצות, שמנו פעמינו למסעדת בית הצייד בכפר גיש (גוש חלב) שבגליל, לא לפני ששריינו מקום בטלפון, כי בשבת כך אמרו, הביקוש גדול, והמסעדה, שתוך חצי שנה משדרת ״מוסד בשרים״ מלאה מפה לפה על כל שמונים מקומותיה.

כבר מהכניסה, משהו שידר, ״פה מבינים בבשר״ וגם מיחסים לו את הכבוד הראוי.  מקרר עמוס לעייפה בבשר על העצם, ריח הצלייה באוויר, גריל מכובד שהוא מרכז ההיכל, מולו שולחן העבודה של השף, ועליו נתחים בטמפרטורת החדר מחכים לגרזן ולגריל.  חברי היה מוטרד מגוש הבשר שלא שוהה במקרר, הרגעתי אותו, ככה צריך! קום איל פוֹ.

הלכנו בעקבות המלצרית למקום שקט, רגע אחריה הגיע השף.

שף באשיר סלימאן (36) נושם קולינאריה ובשר שנים רבות, במשך שנים עשה בשביל אחרים, ולפני חצי שנה החליט לעשות לביתו.

"תן לנו מה שבא לך", אמרנו לו. מיגבלות? ללא גלוטן ואין צורך בסלטים מקדימים.

טוב, כמעט ללא.

על השולחן קערת בוטני אדמה מלוחים, ומתחתיו רצפה מלאת קליפות. אוהבים את הז’אנר או לא – ישר זה גרם לי להזמין חצי ליטר בירת חיטה, ולפרק את הקערה כמעט לגמרי.

לשולחן הגיע סלט קצוץ, עליו שליכטה מכובדת של טחינה לבנה סמיכה, ועליה שקדים קלויים.  אני יכול לאכול את השילוש הזה כל יום (יעידו מקורביי).

אחר כך, עלו ובאו שלוש מנות ראשונות: קרפצ’יו פילה בקר, בלסמי ופרמזן ועליו כמה טוסטונים. אחלה בשר ואיזון מושלם בין הבשר, החומץ והפרמזן. רבעי פיתה במילוי בשר טלה קצוץ (עראייס, בשבילכם), התיבול היה מדויק, מעל הזליפו שוב טחינה לבנה אהובתי, ומעל הכל פוזרה אבקת פיסטוקים. מהמם!

בין שתי המנות הנהדרות האלה, התגנבה לה צלוחית טאפאס הישר מברצלונה, פלפלי פדרון ירוקים, מטוגנים קלות, כמעט ולא חריפים, וביניהם שיני שום קונפי בשרניות וצ'ימיצ'ורי  – נפלא!

לעיקרית, קיבלנו דואט של צלע טלה ופיקניה עגלה, צרובות בגריל.

על בוצר מהמם מעץ, ליד פיסלון של חיית ציד אקראית (במקרה שלנו ארנב) נחו להן שתי צלעות טלה בשרניות עטופות בסלייס פיקניה, בצליה מדויקת ומחמיאה.

מישהו פה יודע לטפל בבשר, ועושה את זה עם הרבה אהבה.

בדרך לקינוח שמענו מהשף על יקב ומרתף יינות שהוא מקים במבנה עתיק סמוך, שם ייפתח חדר VIP. טעמנו צייסר ערק משולש זיקוקין, מבית היוצר של השף וגמרנו עליו את ההלל.

בכוחות אחרונים, ובהמלצת השף הלכנו לקטוף דובדבנים ממטע סמוך. טוני, המגדל מקיים קטיף עצמי של דובדבנים. ותשמעו, יש לו דובדבנים מהטעימים בארץ.

בשלב הזה הצטערתי שלא באתי עם יפהפייה, אלא עם חבר רוסי, שאם לא הייתי מחזיר אותו בכוח לאוטו, היה נשאר לישון מחובק לעץ דובדבן.
בתכל'ס 

תמורה למחיר – תמחור הכי הוגן לבשר

איכות  האוכל – איך טעיםםםם

שירות – דוניא הייתה מקצועית ומקסימה

אווירה – חו״ל קרוב לבית

לקחת הביתה – להתקשר ולתאם עם השף יום קולינארי חוויתי שלם

בית הצייד – 04-8722708

בדוק גם

"יש לי עוד כמה כדורים בקנה". עומר הירש | צילום: ניצן שלם

"ילדים בגיל שלנו צריכים לחלום"

עומר הירש מקרית ים יודע על מה הוא מדבר. הוא רק בן 22 וכבר בעליה של מסעדה, שבה סועדים כ-500 איש ביום, ויש לו חזון: להיות אחד האנשים המשפיעים בכלכלה הישראלית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *