fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"שבועות זה החג של החגים"

הפרטת הקיבוצים הביאה לשינוי בקונספט חגיגות הביכורים בקיבוצים. בקיבוץ געתון וגשר הזיו, מנסים לשמר את המסורת וזה בכלל לא קל. פרויקט מיוחד
ריקוד הקרומפליצ'קה בחג שבועות. 1970 בקיבוץ געתון
ריקוד הקרומפליצ'קה בחג שבועות. 1970 בקיבוץ געתון התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ געתון
ריקוד הקרומפליצ'קה בחג שבועות. 1970 בקיבוץ געתון
ריקוד הקרומפליצ'קה בחג שבועות. 1970 בקיבוץ געתון                                                      התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ געתון

 

חגיגות שבועות בקיבוצים הייתה מסורת שחייבים לקיים לפי כל כללי הטקס. אחרי ההפרטות הגדולות, המודרניות  הובילה למגמה חדשה בחגיגות חג השבועות.

נועה קפלוניק-רונן וסמדר ישראל, ילידות קיבוץ הגעתון  חברות קיבוץ, מלח הארץ, דואגות שחג השבועות ייחגג בקיבוץ כמיטב המסורת.
קפלוניק-רונן אחראית על ועדת תרבות וקישוט מאז שהיתה בכיתה יא'. כיום היא חלק מצוות רחב של חברי הקיבוץ שעמלים על ההכנות לקראת חג השבועות. ביצירתיות שאין כדוגמתה היא וחברתה סמדר ממשיכות ליצור קישוטים מרהיבים לבימת החג. הפרויקט הבא שלהן, לשחזר את ריקוד הנשים- הקרומפליצ'קה. בתרגום מהונגרית לעברית- "ריקוד אוספות תפוחי האדמה”.

הקיבוץ עבר לפני עשור הפרטה חלקית והוא נשאר קיבוץ אותנטי, משכנם של רקדני המחול ולהקת המחול הקיבוצית וגם הענפי הייצוא השתנו כיום פועלים בו: מפעל יבתון לקרטונים, תג -מכשירים רפואיים, ארטמדיה-סטודיו עיצוב גרפי, יקב שכרים, חשמלייה, וענף הנוי.

צוות שבועות. נועה קפלוניק-רונן וסמדר ישראל
"חפשנו קונספט אחר". נועה קפלוניק-רונן וסמדר ישראל צילום: רותם כבסה

בשונה מקיבוצים אחרים שעברו הפרטה, גם התושבים החדשים, נחשבים לחברי קיבוץ. הוותיקים לא רצו הרחבות ובנייה מסיבית והם מקבלים חברים טיפין טיפין, כדי לשמור על הלכידות הקיבוצית והערבות ההדדית.

קפלוניקרונן: "מאז שהקיבוץ הפך את עורו לפני עשור, הרבה השתנה. הייתה וועדת תרבות וכולם עסקו בהתנדבות, חדר האוכל היה משותף, חגגנו יחד עם אירוח בני המשפחה במאכלים חלביים. מאז ההפרטה אין יותר חדר אוכל.  בשנים הראשונות ניסינו, ליצור ארוחת חג שבועות בדשאים הגדולים של הקיבוץ. זה היה נחמד אבל העלויות היו גבוהות מאד."
ישראל מוסיפה: "שבועות זה החג הכי חשוב בקיבוץ 'החג של החגים'. מצד אחד החקלאות ירדה, הטרקטורים והציוד הגדול כבר לא נמצא והאירוע של הבאת ביכורים איבד מתוכנו. היה צריך ליצור סיטואציה חדשה".

 קיבוץ גשר הזיו

רכז התרבות בקיבוץ גשר הזיו אמיר כספי
"כיום החקלאות היא תאילנדית". כספי צילום: רותם כבסה

"ההבדל המרכזי בחגיגות של הקיבוץ, זה שהם לא מתקיימות יותר בשדה הגדול" אומר אמיר כספי רכז התרבות של הקיבוץ. "פעם קיבוצניק היה מסיים את עבודתו בארבע אחרי הצהריים מגיע הביתה ורוב היום היה פנוי. היום אנשים עסוקים מאד ואין להם זמן להתנדב. הדבר שאני הכי שונא לעשות זה להתקשר ולגייס מתנדבים. באירוע כמו שבועות צריך לפחות 60 אנשים. 
"כיום החקלאות היא תאילנדית. הם נוסעים על הטרקטורים ויש להם שני מנהלי עבודה מהקיבוץ. אחרי ההפרטה כל מה שלא רווחי למעשה לא קיים יותר. בעבר לא היית צריך להצדיק את האדם הצרכני והיום הפכנו להיות יצרנים. בקיבוץ של פעם לא היה את המושג הפסדים".

 הראיון המלא  מחר "בצפון- 1 "

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות