חוזרים לשגרה: תערוכת אומנות במוזיאון לוחמי הגטאות

בית לוחמי הגטאות פתח את שעריו בהתאם להנחיות עם תערוכת ציורים חדשה של אמנית מניו זילנד, הלן קרול, בת לניצולי שואה.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print
שומרת הזכרון | צילום: באדיבות בית לוחמי הגטאות
שומרת הזכרון | צילום: באדיבות בית לוחמי הגטאות

מוזיאון בית לוחמי הגטאות פתח את שעריו לקהל על פי המתווה המוסכם לפתיחת עולם התרבות. בצד הפתיחה משיק המוזיאון תערוכה חדשה, "שומרת הזיכרון – סדרת האלפבית", של האמנית הלן קרול מניו זילנד, בת לניצולי שואה, המחברת בציוריה אותיות, שפה ושואה. אוצרת התערוכה – לילך אפרים.

התערוכה תהיה פתוחה עד סוף חודש במאי בבית לוחמי הגטאות, בימים א'-ה' בין השעות 9:00-16:00.

מנכ"ל בית לוחמי הגטאות, יגאל כהן: "מדובר באירוע חגיגי שמקבל משנה תוקף בעצם החיבור בין אנשים מקצוות תבל, בין בית לוחמי הגטאות בישראל לניו זילנד הרחוקה. תערוכת "שומרת הזכרון" מבטאת ומביאה עמה יצירת מגע אנושי חם ומרגש המצליח לחבר בינינו דווקא בתקופה בה נגזר עלינו ריחוק חברתי והסתגרות".

 

שומרת הזכרון | צילום: באדיבות בית לוחמי הגטאות
שומרת הזכרון | צילום: באדיבות בית לוחמי הגטאות

על התערוכה

מתוך עולמה הדמיוני הקסום של הלן קרול, בת לניצולי שואה עולה ניגון 26 אותיות האלפבית האנגלים. ניגון מעין משחק שמטרתו ליצור בקרב ילדים קשר רגשי לאותיות במטרה להקל על זכירתן.

האותיות נושאות בתוכן את עולמה של האמנית: לצד אלמנטים הלקוחים מעולמה הסובב של האמנית בניו זילנד שוכנים דימויים חזותיים הלקוחים מעולמות הזיכרון הקולקטיבי של השואה .

רסיסי מידע אודות חוויות הוריה בשואה ואי יכולתם לנסח את הזוועות במילים, הובילו אותה לחפש שפה. במבנה ידוע וקבוע מראש היא מנסה לפענח ולהבין את סיפור השואה וסיפורה שלה. זו דרכה לכבד את זכרם של אלו שנספו בשואה עבור הדורות הבאים.

התערוכה באדיבות מוזאון Aratoi, Wairarapa Museum of Art and History, New Zealand מורכבת מסדרה של  26 ציורים המציגים את אותיות האלפא בית האנגלי. בחלקו העליון של כל ציור ישנו אובייקט הלקוח מעולם הטבע הדומם או טבע החי. הלן מאוד מחוברת לעולם הטבע הסובב אותה האופייני לניו זילנד. הבחירה לצייר אותם מסבה לה חום וביתיות ומקשרת אותה לכאן ועכשיו. חלקו התחתון של הציור הוא מעין לכסיקון לשואה. העבודות הללו מהווים נקודת מפנה עבורה. היא מרגישה מחויבת לשמירת הזיכרון. היא מצוטטת את אלי ויזל: "המסתורי בכאב הופך למשאב של כח". בעבודותיה כיוונה ליצור משהו יפה מתוך הכיעור.

הסדרה היא מילון המושגים שלה הפרטי. הציורים הללו אולי מגשרים על הפערים של מה שאיננו עוד- כל התקוות והחלומות. הדימויים הללו מתארים כיצד ההיסטוריה מעצבת את העתיד שלנו. היא ציירה אותם בתקווה שניבטים מהם מחילה, יופי, אירוניה והומור.

האלפא בית הוא מבנה ידוע, שלא ניתן לשנותו. מידות הציורים קטנות על מנת ליצור אינטימיות. הכוונה שלה היא למצוא שפה כדי לספר את סיפורה האישי. בעזרת מבנה האותיות היא יכולה לבטא את מחשבותיה וחיי היום יום שלה, לצד מחשבותיה האפלות על העברה אשר רודפות אותה באובססיביות כל חייה הבוגרים. הציורים הללו זו דרכה לתעד, לכבד את המתים ולזכור את העבר.

 

שומרת הזכרון | צילום: באדיבות בית לוחמי הגטאות
שומרת הזכרון | צילום: באדיבות בית לוחמי הגטאות

 

לעדכונים נוספים בצפון 1 חדשות נהריה לחצו כאן* לדף הפייסבוק שלנו לחצו כאן*

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram

אולי גם יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ברשתות החברתיות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram