בית / צפון 1 וכרמיאל / לחג שבועות יש גם חשיבות אקולוגית / טור דעה

לחג שבועות יש גם חשיבות אקולוגית / טור דעה

בין הגבינות והקציר נזכר שחג שבועות הוא גם חג מתן תורה. הפסוקים בתנ"ך מלמדים על החשיבות בשמירת הטבע והסביבה. אז לא הייתה קיימת המשטרה הירוקה...
עזר פישלר
"השמירה על הסביבה אינה טרנד חולף". פישלר

עזר פישלר
"סביבה זה לא טרנד חולף". פישלר צילום: יח"צ

 

חג השבועות הוא גם חג הקציר, עוסק ברובו בטבע וחקלאות. עזר פישלר מנהריה, מצא שחג השבועות הוא המועד הנכון לציין בו את החשיבות בשמירת הטבע והסביבה וההגנה על המערכות האקולוגיות.

בחג שבועות ניתנה התורה שמהווה עד לעצם היום הזה את הבסיס לחיי היהדות ובסיס להלכות עבור העם היהודי בכלל. פסקי הלכה אשר נכתבו בתקופת המשנה והתלמוד לפני מאות שנים, מלמדים רבות על חשיבות שמירת הטבע והסביבה ומניעת מפגעים. אמנם לא נוסד אז המשרד להגנת הסביבה אולם היה ברור לכל כי התעלמות מחשיבות ההגנה על איכות הסביבה, תוביל בסופו של דבר, לפגיעה באיכות החיים ובחיים עצמם.

בתקופת המשנה והתלמוד פורשו פסוקים מהתורה לכדי דרשות ופסקי הלכה במטרה לאפשר קיום שכנות טובה וניהול סביבתי של פעולות יומיומיות ללא יצירת מפגעים או פגיעה באחרים.

חובת שמירת הטבע נקבעה כבר בבריאת העולם כפי שמפורש במדרש קהלת רבה, פרק 'ז: "בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו- ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך".
הנוסח המקורי לפרשנות זו מצוי בספר קהלת (ז, יג): "ראה את מעשה האלוהים כי מי יוכל לתקן את אשר עיוותו",
נכתב כבר לפני למעלה מאלף שנים ומבהיר לנו שההבנה בדבר שימור טבע אינה דבר חדש או טרנד חולף אלא חוק ראשוני ממנו אין לסטות.

בתלמוד דאגו למנוע מפגעים סביבתיים

חג השבועות הוא יום הביכורים ובו שמחים החקלאים משום שהגיעה העת לקצור ולקטוף את תבואת השדה ואין משמח יותר מאשר לראות את תהלוכות הביכורים הרעננות.
במסגרת זו, חשוב להדגיש את חוק שנת השמיטה וחשיבותה לאקולוגיה: "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה, ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור" (יקרא, פרק כה', ג').
כיום, בעיצומן של שנות האלפיים, ידוע היטב בעולם כולו כי אי שמיטת קרקע גורמת לדלדול משאביה ועקב כך לפגיעה בגידולים דבר זה הוביל בעשרות השנים האחרונות לדישון יתר הפוגע עוד יותר בקרקע ובמקורות המים שבסביבתם.

הדרישה להגן על הסביבה שעוגנה כבר בתורה, פותחה לכדי חוקים ונהלים עוד בימי המשנה והתלמוד ומדהים לראות את הקשר הישיר לחוקים הסביבתיים אשר המשמשים אותנו כיום, בדומה לחוק למניעת מפגעים סביבתיים. כך למשל, סעיף 4 בחוק זה קובע כי "לא יגרום אדם לזיהום חזק או בלתי-סביר של האויר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת-מקום או לעוברים ושבים". פרשנות מוקדמת לחוק זה ניתן גם למצוא בהלכות שכנים, פרק יא': "מי שעשה גורן בתוך שלו, או קבע בית הכסא, או מלאכה שיש בה אבק ועפר וכיוצא בהן צריך להרחיק כדי שלא יגיע העפר או ריח בית הכסא או האבק לחבירו כדי שלא יזיקו".

מסתבר אם כן, כי הטענות בדבר הגנת הסביבה כטרנד חולף, אינה מבוססת ואף שגויה מיסודה. חשיבות הגנת הטבע כמו גם חובת מניעת מפגעים היו ברורות וחד משמעיות כבר לפני מאות שנים. זאת, ללא כל צורך בפעילי סביבה או בנציגי המשטרה הירוקה, אלא כחלק ממערכת יחסי גומלין הוגנת ומתחשבת בין בני האדם במקביל להבנה כי פגיעה בטבע ובסביבה תפגע בנו בסופו דבר.

הכותב הוא מנכ"ל  "Green Coach"- המרכז ליזמות סביבתית ממוקדת מטרה.

 

 

 

 

 

 

 

בדוק גם

בתנופה. עו"ד ערן בקר, עו"ד אבי חימי ועו"ד תמי אולמן | צילום: עצמי

מה עשו מאות עורכי דין בנהריה?

כנס גדול ומרשים לקראת הבחירות ללשכת עורכי הדין התקיים באולמי אופרה השתתפות יו"ר הלשכה הארצית עו"ד אבי חימי ויו"ר ועד המחוז, עו"ד תמי אולמן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *