fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

13 שנות המתנה, ואין כליה

זויה מינקרין מכרמיאל נאלצת כבר יותר מעשור לעבור טיפולי דיאליזה. היא חולה במחלת כליות תורשתית וזקוקה לכליה, רצוי מתורם חי ומבקשת ממשפחות שמכירות את הנושא מקרוב כל מידע אפשרי
זקוקה לכליה שלישית. זויה מינקרין (צילום: עליזה רוזן)
זקוקה לכליה שלישית. זויה מינקרין (צילום: עליזה רוזן)
זקוקה לכליה שלישית. זויה מינקרין (צילום: עליזה רוזן)
זקוקה לכליה שלישית. זויה מינקרין (צילום: עליזה רוזן)

13 שנה ממתינה זויה מינקרין, בת 54, מכרמיאל לתרומת כליה. 13 שנים היא רשומה במרכז ההשתלות, אלא שעד כה לא נמצא לה תורם מתאים. שלוש פעמים בשבוע במשך יותר מעשור היא נאלצת לעבור טיפולי דיאליזה.

האפשרויות שלה מוגבלות, שכן בסוג המחלה שלה התרומה העדיפה היא מתורם חי, אלא שעד כה לא נמצא כזה עבורה. טיפולי הדיאליזה, טובים ככל שיהיו, מניבים סיבוכים בחלוף הזמן ובנוסף אינם מאפשרים שום סוג של חיים מחוץ לרדיוס של העיר. היא אינה מסוגלת לחשוב אפילו על צעד שאינו במסגרת החוק. בחשיפתה לתקשורת היא מקווה כי תצליח ליצור קשר עם חולים ובני משפחתם שיוכלו לסייע לה גם במידע מה עוד ניתן לעשות.

מינקרין היא אם לבת בוגרת ובן המסיים שירות צבאי. היא מתגוררת בכרמיאל מאז עלייתה לארץ בשנת 1990. מחלת הכליה הפוליציסטית (PKD) היא תורשתית והתגלתה אצלה עוד בגיל 18. אביה נפטר בגיל צעיר מאותה מחלה. מחלות כליה פוליציסטיות הן שם כולל לקבוצת מחלות, בהן שתי הכליות נפגעות כתוצאה מהתפתחות ציסטות.

השם "פוליציסטיות" מתייחס לקיומן של ציסטות רבות. הכליות ממוקמות בחלק האחורי של חלל הבטן משני צידי עמוד השדרה. באופן נורמלי אורכן של הכליות הוא כ-11 ס"מ. הן מהוות כלי חיוני לתפקודו התקין של הגוף ויש להן שני תפקידים עיקריים: להיפטר מתוצרי פסולת המצויים בדם באמצעות סינונם והפרשתם מהגוף באמצעות השתן ולשמור על מאזן תקין של מים ומלחים בגוף על ידי ויסות הרמה שלהם בדם. כל מחלות הכליה הפוליציסטיות הן מחלות גנטיות, ומקורן בגן משובש.

זויה מינקרין, ספרי איך גמלה בכם ההחלטה לעלות לארץ.
"זה היה בעקבות אסון צ'רנוביל, הגם שהוא היה מספר שנים קודם לכן, ראיתי מה קורה מסביב".

הגעתם ישר לכרמיאל?
"כן. תמיד גרתי כאן, מאז שהגעתי לארץ. עבדתי במפעל ייצור אלקטרוניקה. המפעל נסגר בשלב מסוים".

מתי נודע לך שאת גם חולה כמו אביך שנפטר מהמחלה?
"בגיל 18 עברתי בדיקות בהריון. קיבלתי לחץ דם גבוה, ואז התגלתה המחלה".

מינקרין הגיעה לארץ עם אמה ובתה שהייתה אז בת 8. מאוחר יותר היא ילדה את בנה. הרופא הסביר לה שההריון השני גרם להידרדרות במצבה. מינקרין: "אלמלא ההריון השני לא הייתי מגיעה למצב של דיאליזה, אבל את זה לא ידעתי וממילא מאוד רציתי את ההריון הזה. יש לי בן מקסים, אילן".

האם השתלה היא הפתרון היחיד כרגע?
"כן בהחלט. על פי כל ההסברים זהו הפתרון היחיד. הוא עשוי להוסיף בין 15 ל-20 שנות חיים, מה שלא ניתן בדיאליזות בלבד. בסוג השתלה כמו שלי למעשה לא מוציאים את הכליות, אלא משתילים כליה שלישית".

האם את חייבת לקבל כליה רק מתורם חי?
"לא. רק שקיימות בעיות שונות כמו ריחוק גיאוגרפי שעלולות להקשות על קבלת כליה במרכז הארץ, אם יימצא תורם, בשל קוצר הזמן להגיע ממרחק".

מינקרין נמצאת ברשימת ההמתנה משנת 2001 במרכז להשתלות. לא מכבר נמצא תורם. מישהו שהיה מוכן לתרום לה מסיבות אלטרואיסטיות, אלא שבמהלך הבדיקה התברר כי הוא סובל מסוכרת וגם הכליות שלו במצב לא תקין.

מה את מצפה מהחשיפה?
"אני מקווה שמשהו יקרה. כמובן שהייתי רוצה למצוא תורם, הכל במסגרת החוק, אבל גם עזרה במידע, על תחום ההשתלות, איך להתייחס במרכז ההשתלות, מידע ממשפחות שעברו את הדבר הזה ויכולים להשיא לנו עצה".

בינתיים מינקרין מנסה לחיות חיים נורמליים עד כמה שניתן בדירתה הצנועה והמטופחת יחד עם בן זוגה שמשון ויינשטיין. למזלה, היא מאוד מוכשרת בעבודות יד. פריטים מקסימים כמו עצים ננסיים ובקבוקים מיוחדים היא עושה בסבלנות אין קץ מחרוזים. אלה עבודות מיוחדות שהיא אינה מוכרת, עליהן היא אומרת ש"הן נותנות לי אור בחיים". מעת לעת היא מעניקה כשי לאנשים טובים שמסייעים לה ומקווה כי האור יגיע גם אליה.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות