טור אישי מאת: ד"ר אבי מנשס, מנכ"ל שלהבת – האקדמיה למנהיגות חינוכית
בזמן שבמרכז הארץ בתי הקפה מלאים, הפקקים כסדרם והשגרה, גם אם מתוחה, מנהלת את היום-יום, בחלק אחר של אותה מדינה מתחוללת מציאות מקבילה.
בצפון ישראל, כבר חודשים ארוכים, הילדים שלנו לא גדלים; הם שורדים תחת מטר בלתי פוסק של טילים, כטב"מים ואזעקות.
דור שלם של בני נוער מנסה לעשות את הבלתי יאומן: לחיות, לנשום, ובאופן אבסורדי לחלוטין- גם להיבחן בבחינות הבגרות.
מערכת החינוך בצפון פועלת במתכונת של רולטה רוסית: יום אחד לומדים במקלט, יום אחר בזום, וביום שלאחר מכן המחשב קורס כי שוב אין קליטה ובין לבין, מצפים מהם לפתוח מחברות ולשנן נוסחאות במתמטיקה או אנליזה של שירים בספרות.
בואו נגיד את האמת בצורה הכי ישירה שיש: הילדים האלה פשוט אינם פנויים ללמידה!
הראש שלהם לא נמצא בדף המבחן – הוא עסוק בלהקשיב לשמיים, בלספור שניות למרחב המוגן, ובחרדה קיומית לבית, להורים ולחברים.
זעקת המנהיגים מהשטח
ראשי הרשויות ומנהיגי היישובים בצפון קורעים את גרונם כבר תקופה ארוכה. הדרישות שלהם ברורות, והן אינן מותרות- הן דרישות להנשמה מלאכותית של חבל הארץ הזה:
- ביטחון קיומי וכלכלי: יצירת רשת ביטחון אמיתית לעסקים שקרסו.
- שיקום התשתיות והחינוך: תקציבים ייעודיים לטיפול פסיכולוגי מסיבי ושיקום פיזי של מוסדות הלימוד.
- הכרה בטראומה כרונית: הפסקת הטיפול ב"פינצטה" ומעבר לתוכנית חירום לאומית מקיפה לצפון כולו.
אך מעל הכל, מנהיגי הצפון מבינים שהפגיעה הקשה ביותר היא פגיעה ארוכת טווח.
המלחמה הזו לא רק לוקחת מהילדים את ההווה שלהם – היא מאיימת לשדוד מהם גם את העתיד.
הפתרון: כניסה חופשית לאקדמיה והרגעת הלחץ
לאור המצב הפסיכולוגי הקשה והבלתי נתפס שבו נמצאים בני הנוער הללו, הגיע הזמן לצעד דרסטי.
לא עוד "הקלות" של 10% בציון הבגרות או תוספת זמן פתטית בבחינה אלא יש להעניק לכל תלמידי הצפון ובמיוחד לאלה שממשיכים מכאן ישירות לשירות צבאי ולאומי ומסכנים את חייהם –
היתר מיוחד:
כניסה חופשית לאוניברסיטאות ולמכללות, לכל פקולטה שיבחרו, ללא תלות בציוני הבגרות או בפסיכומטרי.
כיצד זה יעבוד?
- קבלה אוטומטית: כל תלמיד מקו העימות יתקבל לשנה א' במסלול שבו חפצה נפשו (הנדסה, רפואה, משפטים, מדעי המחשב).
- מיון בסוף שנה א': האוניברסיטאות עצמן יבצעו את הסינון והמיון על בסיס ההישגים האקדמיים בפועל בסוף השנה הראשונה, כשהתלמידים כבר נמצאים בסביבה יציבה, שקטה ותומכת.
מה נרוויח מזה?
- שחרור הלחץ הפסיכולוגי: ברגע שהתלמידים ידעו שעתידם האקדמי מובטח, הלחץ המטורף של הבגרויות תחת אש ייעלם. הם יוכלו להתרכז בבריאותם הנפשית.
- זריקת הרגעה להורים: ההורים בצפון, שחווים חוסר אונים מוחלט, יקבלו סוף-סוף עוגן ובשורה לגבי עתידם הכלכלי של ילדיהם ושילובם העתידי במשק ובכלכלה הישראלית.
- צדק חלוקתי ומוסרי: זוהי הדרך של המדינה לומר להם: "אתם שמרתם על הגבול, אנחנו שומרים על המחר שלכם".
קריאה לממשלת ישראל: תתעוררו!
ממשלת ישראל, הטור הזה הוא כתב אישום נגד האדישות. הילדים של מטולה, קרית שמונה, שלומי, גליל עליון ומערבי אינם אזרחים סוג ב'.
אי אפשר לדרוש מהם להתגייס לצה"ל במוטיבציה שיא, בזמן שהמדינה מפנה להם עורף בשלב הכי קריטי של חייהם הבוגרים.
אל תסתתרו מאחורי בירוקרטיה של משרד החינוך או תנאי קבלה קשיחים של המועצה להשכלה גבוהה.
תקנו תקנות חירום, שנו את הכללים.
אם המדינה איבדה את הצפון – זו ההזדמנות שלכם להחזיר להם, ולנו, את המצפן המוסרי.
תנו לילדי הצפון את המפתח לאקדמיה. מגיע להם, ומגיע לנו כחברה.
