יש שאלה שכל מי שבוחר היום ללמוד מקצוע טכנולוגי צריך לשאול את עצמו. מה יהיה שווה הידע שאני רוכש היום בעוד חמש שנים?
בעולם שבו כלי AI משתנים כמעט מדי יום, טכנולוגיות חדשות נכנסות למפעלים ולחברות, מקצועות משתנים וצוותים נדרשים לעבוד יותר ויותר על התפר שבין כמה תחומי ידע, כבר לא מספיק לשאול מה הסטודנט יודע.
צריך לשאול גם איך הוא ממשיך ללמוד, איך הוא מתמודד עם בעיה שלא פגש קודם, ועד כמה הוא מסוגל להבין את התמונה הגדולה.
זו הנקודה שממנה יוצאת מכללת אורט בראודה עם השקת תוכנית "מנהיגות לאומית טכנולוגית".
מאחורי התוכנית עומדת תפיסה חינוכית טכנולוגית חדשה: הנדסאי העתיד לא יכול להיות רק בעל מקצוע שמכיר היטב תחום אחד, הוא צריך להיות איש מקצוע שמבין את התחום שלו לעומק, יודע לעבוד עם תחומים משיקים, מסוגל ללמוד באופן עצמאי ולהשתמש בטכנולוגיות חדשות בצורה מושכלת.
למה בכלל צריך לשנות את הדרך שבה מכשירים הנדסאים?
התעשייה של היום אינה אותה תעשייה שאליה נכנסו בוגרים לפני עשור. מערכות הופכות משולבות יותר, תהליכי הייצור נעשים חכמים יותר, בינה מלאכותית נכנסת לתהליכי עבודה, והגבולות בין תוכנה, חומרה, מכונות, אלקטרוניקה, נתונים ואוטומציה הולכים ומיטשטשים. עובד יכול להיות מומחה בתחום מסוים, אבל במהלך העבודה להידרש להבין גם תחומים שנמצאים לידו.
מכאן נולדה אחת מאבני היסוד של התוכנית במכללת אורט בראודה: מודל ה T Shaped.
מהו מודל הT Shape ?
הרעיון הוא להביא סטודנט לימודי הנדסאי המכללה לעומק מקצועי משמעותי בתחום שבו בחר להתמחות, גם במקביל וגם רוחב. הסטודנט לא צריך להפוך למומחה בכל דיסציפלינה, אך הוא כן צריך להבין את השפה המקצועית של התחומים הסובבים אותו ולדעת לעבוד איתם.
עבור התעשייה, מדובר ביכולת בעלת משמעות, עבור הסטודנט המשמעות היא שהידע שהוא רוכש אינו נשאר בתוך "קופסה" מקצועית אחת.
האם הנדסאי צריך לדעת רק את מה שמופיע בתוכנית הלימודים?
אורט בראודה מציעה תשובה אחרת.
במקום להסתפק בהעברת חומר, התוכנית החדשה שמה דגש על יכולת הלמידה של הסטודנט עצמו.
אחד המרכיבים המרכזיים הוא פיתוח של לומד עצמאי. כזה שיודע לחפש מידע, לשאול שאלות, לבדוק את התשובה שקיבל ולא לקבל כל מידע כמובן מאליו.
המשמעות היא שינוי חשוב בתפיסה.
אם בעבר אפשר היה להגדיר את הידע המקצועי כמאגר של חומר שצריך לזכור, הרי שבעולם הטכנולוגי המשתנה היכולת להגיע לידע חדש ולהבין אותו הופכת בעצמה למיומנות מקצועית.
סטודנט שמסיים את לימודיו כשהוא יודע רק את מה שלמד בכיתה עלול למצוא את עצמו מוגבל כאשר הטכנולוגיה תשתנה. סטודנט שיודע איך ללמוד דבר חדש מגיע עם יכולת אחרת לגמרי.
וזו אחת המטרות המרכזיות של "מנהיגות לאומית טכנולוגית".
ומה AI עושה בתוך תוכנית להכשרת הנדסאים?
זו אולי השאלה המתבקשת ביותר.
אם כלי AI כבר מסוגלים לכתוב קוד, לנתח מידע, לייצר מסמכים ולסייע בפתרון בעיות, האם בכלל צריך ללמד את הסטודנט את כל הדברים האלה בעצמו?
באורט בראודה בוחרים שלא להתייחס ל AI כתחליף לידע מקצועי, אלא ככלי שההנדסאי העתידי צריך לדעת להשתמש בו.
לכן התוכנית כוללת הקניית מיומנויות לשימוש בכלי AI, לצד יכולת לנתח את המידע שהם מספקים, לשמור על חשיבה ביקורתית ולפעול בהתאם לכללי אתיקה.
זה הבדל מהותי, המטרה אינה לגדל בוגר שיודע ללחוץ על כפתור ולקבל תשובה, המטרה היא להכשיר איש מקצוע שיודע מתי להשתמש בכלי, כיצד לשאול אותו את השאלה הנכונה, כיצד לבדוק את התוצאה ומה אסור לו לוותר עליו גם כאשר המכונה מספקת תשובה משכנעת.
בעולם העבודה העתידי, זו עשויה להיות אחת המיומנויות החשובות ביותר.
איפה נכנסת התעשייה לתמונה?
זו אחת השאלות המרכזיות בתוכנית.
הרי אפשר לבנות תוכנית לימודים מצוינת על הנייר, אבל אם היא לא מחוברת למה שקורה במפעלים, בחברות ובארגונים, קיים סיכון שהפער בין הלימודים לעבודה יגדל.
באורט בראודה הקשר עם התעשייה אינו רעיון חדש. המכללה מקיימת לאורך השנים קשרים עם חברות ועם גופים מהתעשייה, מפעילה כיתות מפעליות, מאפשרת התנסות מעשית במסגרת פרקטיקום ומביאה את עולם העבודה אל תוך הקמפוס.
"מאפייני הבוגר" שמוצגים בתוכנית החדשה ממשיכים את אותה תפיסה: ההנדסאי צריך להכיר את האתגרים שהעולם המקצועי מציב בפניו, להבין כיצד התחום שלו משתלב במערכת רחבה יותר ולהיות מסוגל לעבוד בצוותים שבהם נמצאים אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות.
כך נוצר חיבור בין שני עולמות שלעתים מופרדים במוסדות לימוד: מה שלומדים ומה שבאמת צריך לדעת.
אז מה הופך בוגר כזה ל"מנהיג טכנולוגי"?
לא בהכרח תפקיד ניהולי ולא בהכרח תואר מנהל.
המושג "מנהיגות" בתוכנית מתייחס ליכולת המקצועית של הבוגר להוביל ידע, להתמודד עם בעיות ולפעול בסביבה טכנולוגית מורכבת.
הוא יכול להתחיל את דרכו כהנדסאי אלקטרוניקה, חשמל, תוכנה, מכונות או באחד מתחומי ההנדסאות האחרים, ולהיות בעל התמחות עמוקה בתחום שבחר.
אבל לצד ההתמחות הוא אמור לצאת מהמכללה עם יכולת להבין מערכות רחבות יותר, לעבוד בצוותים עם אנשים מתחומים אחרים, ללמוד באופן עצמאי ולהשתמש בטכנולוגיות חדשות.
זו בדיוק המשמעות של בוגר T Shaped.
הקו האנכי של ה T מייצג את העומק המקצועי.
הקו האופקי מייצג את הרוחב היריעה וידע מדיסציפלינות משיקות.
השילוב ביניהם הוא מה שאמור לאפשר לבוגר להיות רלוונטי גם כאשר גבולות המקצוע משתנים.
ומה זה נותן לסטודנט ביום שאחרי הדיפלומה?
כאן התוכנית פוגשת את אחת השאלות החשובות ביותר של כל מי שמגיע ללמוד, מה יצא לי מזה?
התשובה אינה רק דיפלומה.
הדיפלומה היא הבסיס המקצועי אליה אמורים להצטרף יכולת למידה עצמאית, היכרות עם עולמות ידע נוספים, מיומנויות AI, חשיבה ביקורתית והבנה של סביבת העבודה שבה הבוגר עתיד להשתלב.
מבחינת הסטודנט, המשמעות היא ניסיון לצאת לשוק העבודה לא רק כמי שיודע לבצע משימה, אלא כמי שמסוגל להבין בעיה, ללמוד פתרון, להיעזר בכלים טכנולוגיים ולשתף פעולה עם אנשי מקצוע אחרים.
מבחינת המעסיק, המשמעות היא פוטנציאל לעובד מקצועי שיוכל להמשיך להתפתח בתוך הארגון ולא להישען רק על הידע שרכש ביום שבו סיים את לימודיו.
השם "מנהיגות לאומית טכנולוגית" אינו מקרי.
ישראל היא מדינה שבה היכולת הטכנולוגית היא מרכיב מרכזי בכלכלה, בתעשייה, בביטחון וביכולת להתמודד עם אתגרים לאומיים.
השאלה מי יפתח את הטכנולוגיות הבאות אינה מסתכמת במספר הסטודנטים שילמדו מקצוע טכנולוגי.
השאלה היא איזה סוג של אנשי מקצוע יעמדו לרשות התעשייה.
האם אלה יהיו אנשים שמכירים היטב מערכת אחת, או אנשי מקצוע שמכירים את התחום שלהם לעומק, אבל יודעים גם להבין את המערכת כולה, לעבוד עם אחרים ולהתאים את עצמם לשינוי.
באורט בראודה מבקשים לכוון לאפשרות השנייה וזו למעשה המשמעות העמוקה של התוכנית.
לא להחליף את המקצוע, לא לוותר על המומחיות, להפך, להעמיק את המומחיות, ובמקביל להרחיב את האדם שמאחוריה.
כחלק מהמעטפת לתוכנית "מנהיגות לאומית טכנולוגית", מכללת אורט בראודה מציעה לסטודנטים גם
אופק אקדמי להמשך לימודים לתואר ראשון שמשקף באופן מובהק את הרעיון המרכזי שעומד מאחורי התוכנית.
מכללת אורט בראודה, כחלק מרשת מכללות אורט, מציעה לסטודנטים:
מסלול המשך לימודים לתואר ראשון בניהול וכלכלה על בסיס לימודי ההנדסאי כבר בשנה השנייה ללימודים.
מסלול המשך לימודים לתואר ראשון ולימודי הוראה וחינוך על בסיס דיפלומת ההנדסאי.
המסלולים המוצעים ייחודיים לרשת מכללות אורט ומשקפים את ההבנה שלימודי הנדסאים הם בסיס איתן גם לקריירה מקצועית טכנולוגית ובנוסף הם גם בסיס לאקדמיה למי שיבחר בכך.
כי הנדסאי בעולם טכנולוגי משתנה צריך להיות גם אדם שיודע ללמוד, לשאול, לחבר בין תחומים, להשתמש בטכנולוגיה בחוכמה ולהמשיך להתפתח.
וזו אולי ההשקעה החשובה ביותר שאפשר לתת לסטודנט בתחילת הדרך.
לא רק ידע שיעזור לו למצוא את העבודה הראשונה.
אלא כלים שיאפשרו לו להמשיך להיות רלוונטי גם הרבה אחרי שיקבל את הדיפלומה.
