יום שישי , מאי 24 2019
בית / גליל מערבי / דברים שרואים מכאן לא רואים משם
הקיר המצויר בשתולה צילום: אבנר אליהו
הקיר המצויר בשתולה צילום: אבנר אליהו

דברים שרואים מכאן לא רואים משם

 

הגליל משופע באתרים יפהפיים שנראים תמימים ושגרתיים, אבל אם תחפשו לעומק תגלו שרובם טומנים בחובם מראות וסיפורים שלא מוכרים לכלל הציבור. לקראת פורים יצאנו לבקר בטבע שמתחפש כל השנה.

הגליל המערבי שופע אתרים מיוחדים, שנראים לכולנו תמימים ומשעממים, אך הם בעצם עוטים על עצמם תחפושות, שאת רובן, אנחנו לא יודעים לזהות, אבל כשזהותם נחשפת, מתרחש קסם שיכול לקרות רק בגליל. לכבוד פורים, יצאנו עם אבנר אליהו, תושב שתולה, מדריך טיולים ומורה דרך מטעם משרד התיירות לטיול באתרים המתחפשים של הגליל המערבי.

הקירות המדברים

מה זה באמת?

לאורך הגבול הצפוני, הציב צה"ל חומות מגן המיועדות להגן על תושבי יישובי הגדר מפני חדירות ופגיעות מצד חיזבאללה. כשמסיירים בכביש הקרוב ביותר לגבול, הצבע האפור, צבע הבטון, בולט לעין ומזכיר את המציאות הלא פשוטה בה חיים התושבים. אך בשנה שעברה, החליטו ביישוב שתולה, ביחד עם עמותת Artists 4 Israel ושמונה אמני גראפיטי מוכרים מהעלם, לצבוע את החומה שבין גדר הגבול ומושב שתולה. מדובר בשטח הנמצא סמוך לנקודה 105, מקום חטיפתם של אודי גולדווסר ואלדד רגב, החטיפה שהביאה לפתיחת מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. על הקיר האפור צוירו ציורי גראפיטי עם מסרים לסובלנות, אחדות ושקט.

מה רואים?

חומת המגן "מתחפשת" לקיר האמנותי הכי אטרקטיבי בצפון, המושך אליו תיירים רבים מהארץ והעולם. אליהו: "רק השבוע הגיעה קבוצה של חניכי בני עקיבא מבריטניה שהוסיפו ציור מרגש על קיר אותו הקדישו לשתולה."

העיר האבודה

מה זה באמת?

לפני מספר שנים, בעקבות פרות שהסתובבו להן בלב החורש הטבעי, סמוך ליישוב אבן מנחם, התגלתה עיר ענקית מהתקופה הביזנטית, שנשתמרה כמעט במלואה, בזכות יער עבות שכיסה אותה. העיר נקראת חורבת צונם, ובפירוש לעברית: אבן צור. עד היום, לא ידוע מה קרה לתושבי העיר האבודה, שנטשו אותה והותירו אותה בדיוק כמו שהיא.  אליהו: "הביזנטים בגליל היו תושבים שהתנצרו, והתפרנסו בעיקר מבתי בד ויצירת יין. כשהגיע הכיבוש הערבי לארץ ישראל, שהיה נגד תעשיית היין, נטשו את העיר מהפחד".

מה רואים?

יער עבות ובצדו שביל נסתר, רק מי שילך על השביל ייחשף ליופייה של העיר.

הבית המצויר

מה זה באמת?

עפיה זכריה, עלתה לארץ ישראל מתימן בשנת 1950 עם בעלה וששת ילדיה. המשפחה התגוררה בשלומי, בבית קטן של עמידר. בהיותה בת 80, התאלמנה זכריה מבעלה, ואז, כשהיא משוחררת מכבלי האיסור של בעלה לעסוק בציור, החלה לצייר על קירות הבית. היא הייתה בודדה, ואפילו ילדיה לא הגיעו לבקרה, כך שאף אחד בעצם לא ידע על האומנות הייחודית הנרקמת על הקירות. רק בשנת 2002, עם מותה, התגלו קירות הבית המצוירים, והמועצה המקומית שלומי לקחה את הבית המצויר תחת חסותה ופתחה אותו למבקרים.

מה רואים?

בית רגיל לחלוטין, בשכונה בשלומי. אליהו: "מדובר בסיפור יוצא מן הכלל של בית שנראה רגיל לחלוטין, אבל בפנים, הטקסטורות המיוחדות, שנראות כמו שטיחים על הקירות, הופכים אותו לאחד מהמקומות המיוחדים בצפון."

אי בודד בים

מה זה באמת?

קוראים לו אי האהבה, בזכות היזם שמוליק ויזנגרין הנהרייני, שהקים רציף מיוחד לנופשים על האי, אבל השם המקורי שלו הוא האי אכזיב. אי האהבה, שגודלו כדונם וחצי, הוא היחיד שאינו מוגדר כשמורת טבע, וניתן לנפוש בו. פעם בשנה מתקיים משט חתירה על גבי סאפים וקיאקים זוגיים מחוף אכזיב אל אי האהבה בפסטיבל ים גליל מערבי. שאר האיים בין ראש הנקרה לאכזיב, מוגדרים שמורת טבע ימית, והעליה עליהם אסורה.

מה לא רואים

באיים אלה מתקיימים חיים שלא ניתן לראות מקו החוף: קינון של ציפורים, סביבת מחייה של בעלי חיים ימיים, ביניהם חלזונות מיוחדים, מהם הפיקו בעבר את צבע הארגמן.

בדוק גם

פורים בהרצל צילום דימה דורף

נתניה: 5000 איש חגגו פורים בהרצל בנתניה

בתי ספר למחול, מופעים מוסיקליים של חבורות זמר, להקות מחול, קוסמים, פסלים חיים מיוחדים, להטוטנים והולכי קביים. על במה נוספת הופיעו האמנים "נתי הופעתי הלכתי" נופיקי ולבלובית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *