היום, שלישי, הוכרזו מלכת היופי של ישראל ונערת ישראל לשנת 2019. יו"ר חבר השופטים מרים נופך מוזס, העורכת האחראית של מגזין "לאשה", הכתירה את הזוכות בתחרות הנערכת זאת השנה ה-70.
לשלב חצי הגמר העפילו ארבע מועמדות: סלע שרלין, ליאור כהן, ענבר מוסקוביץ ואוליאנה פרידריך. סלע שרלין, בת 22 מבית יצחק היא מלכת היופי, ואוליאנה פרידריך, בת 22 מכרמיאל, היא נערת ישראל .
פרידריך נולדה בבלרוס. כשהייתה בת שנתיים עלתה עם הוריה ואחותה לכרמיאל. היא מעידה על עצמה כי בילדותה הייתה מבודדת חברתית בגלל משקל יתר. בהמשך צמחה לגובה ורקדה היפ הופ במשך שש שנים. היא החלה לעבוד בגיל 13 כמלצרית וכדוגמנית כדי לעזור בפרנסת הבית לאחר גירושי הוריה. יש לה אחיין בן 12 שנולד לאחותה הגדולה ואומץ על ידי אמה כשהיה בן מספר חודשים. כשהתגייסה לצבא היא ביקשה להמשיך לעבוד כדי לעזור בבית, שכן אמה סבלה מפריצת דיסק. היא שירתה בצבא ועבדה בשתי עבודות במקביל. למרות הקשיים, החליטה לצאת לקורס קצינים ועם סיומו שובצה בגדוד חי"ר של הנח"ל. מספר חודשים לאחר השחרור כבר קראו לה למילואים בחטיבת שריון, לצורך השתתפות בתרגיל, ונראה כי היא לא ממש סבלה מכם שכן היא אומרת: "בינתיים אני מחכה בשמחה לזימונים נוספים ולשיבוץ מחדש. הצבא הוא חלק מאוד משמעותי ממני, גיליתי אושר רב בתפקיד ויכולת להשפיע על כל אחד ואחת, ללמוד מכל כך הרבה אנשים. פשוט סיפוק אדיר מתרומה ועשייה".
לפני מספר חודשים העתיקה את מגוריה לפתח תקווה יחד עם בן זוגה. במקביל לעבודת הדוגמנות היא החליטה לפתח קריירה נוספת, וכך נכנסה להכשרה הניהולית בקבוצת פוקס. באשר לתחרות היא מספרת כי זו הפעם השלישית בה נרשמה. עד כה לא התייצבה, והשנה היה לה האומץ גם להגיע למיונים עצמם.
על התחרות עצמה היא מספרת: "חוויה אינטנסיבית ועוצמתית. גיליתי שהתחרות הרבה מעבר למה שחשבתי בהתחלה. עברתי תהליך מאוד גדול במהלכה, זכיתי להסתכל פנימה אל עצמי ולהודות על מי שאני, והכי חשוב להיות אני. זה היה התנאי שלי – להיכנס לתחרות ולהישאר נאמנה לעצמי, ואני חושבת שזכיתי, בגדול. לא הלכתי ימינה ושמאלה לרגע".
על הזכייה היא אומרת: "רק עכשיו אני מצליחה לנשום, איבדתי את תחושת הזמן מההתרגשות. זה היה רגע מאוד קשה, כלומר אני והבנות במתח ובלחץ כבר בימים האחרונים, הכל מתבשל במהלכם. ברגע שזכיתי לא הצלחתי לעכל את זה. הטקס עצמו מאוד מתוקשר ואת סופר 'מתוקתקת'. זה באמת מטורף וההרגשה מדהימה".
על התוכניות העתידיות: "אין לי מושג. אני חושבת שאמשיך עם השגרה שלי, אני מאושרת, טוב לי ולא חסר לי כרגע כלום. כל הזדמנות שתיפתח מבורכת".
כבת כרמיאל גאה, היא אומרת: "לפני כחצי שנה עברתי מכרמיאל לפתח תקווה ואני מתגוררת עם בן זוגי אדם בן דוד. גדלתי בכרמיאל. למדתי בבית הספר היסודי הפלמ״ח. לאחר מכן עברתי לבית הספר ניצנים וסיימתי שם את היסודי. בחטיבת ביניים ובתיכון למדתי בבית הספר אורט כרמים. לבית הספר הלכתי ברגל. גדלנו בלי רכב. בחטיבה הגברתי כימיה, פיזיקה ומכטרוניקה וסיימתי עם תעודת בגרות מלאה".
איזו מין תלמידה היית?
"לא הייתי הילדה המקובלת. הייתי רוסייה, שמנה, גבוהה מדי, תמיד שקטה, בפינה שלי. השתתפתי בחוג אורגנית. אהבתי מאוד את המורה ויולטה, היא בין האנשים שתמכו בי בצורה משמעותית. השפיעה עליי רבות. בגיל ההתבגרות צמחתי ממש לגובה. אז גם התחלתי לרקוד היפ-הופ. רקדתי במשך כשש שנים אצל שירז אזיקרי. שירז הייתה הרבה יותר מאשר מורה לריקוד. היא לימדה אותי המון על פוטנציאל וכוח, ואין ספק שזו תקופה מאוד משמעותית בחיים שלי, שעשתה פלאים לביטחון העצמי שלי. ממש פרחתי שם. לצערי, לא תמיד היה לי כסף לחוג, שבאותה תקופה היה כל העולם שלי. הייתי הולכת מהבית עד החוג בשכונה המערבית ברגל".
אזיקרי מספרת: "את אוליאנה הכרתי כשהגיעה אליי לסטודיו שלימדתי בו לפני כעשור. הגיעה אליי ילדה ביישנית עם ביטחון לא בשמיים. עם הזמן אוליאנה תפסה מקום מאוד משמעותי בהרכב של הלהקה. היא הייתה רקדנית תותחית, והייתה לי כמו אחות קטנה שדאגתי לה בלי סוף. התלוותה אליי לתחרויות ועזרה לי המון, ואף נכנסה לגרעין המשפחתי שלי גם בחגים. היא הייתה קוראת לי 'אמא' וביקשה שאאמץ אותה. היינו צוחקות על זה לא מעט. את הפוטנציאל שלה זיהיתי מהיום הראשון. תמיד דחפתי אותה לתחום היופי ואף ניסיתי להכיר לה כל הזמן אנשים מהתחום. תמיד ידעתי שהיא תצליח בעולם היופי, והנה ההוכחה לכך. גאה בה מאוד ומאחלת לה ים הצלחה. שולחת לה חיבוק ענק".
זיוה רוקח, המחנכת מבית הספר כרמים: "זכיתי לחנך את אוליאנה מכיתה י'-י"ב. נערה יפהפייה מבחוץ ומבפנים. מצטיינת בלימודים, והכל בצניעות ובענווה. חייכנית ונעימה לכל הסובבים אותה, בעלת דרך ארץ. אני גאה בה מאוד".
