ד"ר גלי וסטרייך, מומחית לכירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגית, היא מהדמויות הנדירות שמזכירות לנו מהי ציונות אמתית. אחרי קריירה של כ-15 שנה בבית החולים שיבא תל השומר, במהלכה ביצעה מאות ניתוחים מתקדמים, עברה תת-התמחויות בארצות הברית ובאנגליה: היא קיבלה החלטה לא שגרתית: לעזוב את הכול ולעבור לצפון!
"מרגע שקיבלתי את ההחלטה – פשוט באתי", היא אומרת בחיוך.
ד"ר וסטרייך עזבה את כפר אז"ר ועברה לראש פינה, שם היא מתגוררת כיום. היא הצטרפה לאגף כירורגיה במרכז הרפואי זיו בצפת, בהובלת פרופ' אבירם ניסן – קולגה ותיק מתל השומר, שעבר בעצמו צפונה מיד אחרי ה7 לאוקטובר. "הוא סיפר לי שיש חוסר אדיר באנשי מקצוע בתחום שלי. הבנתי שיש לי פה תפקיד אמיתי למלא".
המעבר שלה לא התרחש בשקט, אלא ממש לתוך שגרת חירום. "נחתתי לתוך בית החולים כשהוא פועל במתכונת חירום תחת אזעקות, עם המטופלים, עם הצוות, עם כל הלחץ והחששות. מהר מאוד הבנתי שזה לא עוד מקום עבודה, אלא שליחות. להחזיק את המחלקה, לנתח, להרגיע, לתווך את המציאות הלא פשוטה למטופלים – כל זה הפך לשגרה מהרגע הראשון".
בעיצומה של המלחמה, בתוך כל העשייה והלחץ, היא מצאה גם יופי: "אני עדיין לא מפסיקה להתפעל מהנוף. בהתחלה, כל בוקר הייתי מצלמת את הכנרת מהחנייה של זיו. פשוט כי זה מהמם. יש פה קסם אחר, קצב אחר, שקט שנכנס ללב. זה לא היה מעבר קל, להגיע ממרכז רפואי גדול למקום שבו כולם מכירים את כולם, אבל יש בזה משהו מאוד מיוחד". היא אומרת. "יש פה הכול, פשוט צריך להפעיל את זה ויש יתרונות אדירים באינטימיות ובהכרות האישית עם המטופלים וכל הצוות".
ד"ר וסטרייך היא האישה הראשונה בצפון שממלאת את תפקידה, ומובילה תחום שעד היום כמעט ולא היה מי שייתן בו מענה, בפרט לאוכלוסיות הרב תרבותיות בצפון, ולנשים דתיות מכל המגזרים. "הצורך בי כרופאה למתן השירות כאן בצפון, הוא משנה מציאות. זו הבחירה שלי, זו התרומה שלי לשדרוג הצפון. ציונות קטנה, אבל מהלב".
