לאחר הדיווח על חמישה תושבי תל אביב שטופלו בעקבות קדחת מערב הנילוס, נוספו עוד חולים והיום כבר דווח על עשרה חולים.
כעת מאושפזים באיכילוב שלושה חולים עם קדחת מערב הנילוס, אחד מהם במצב קשה, אחד במצב בינוני-קשה ואחד במצב בינוני. השלושה תושבי צפון תל אביב ובת ים. שלושה נוספים טופלו באיכילוב ושוחררו לבתיהם.
ע"פ משרד הבריאות: "בשלב זה לא נראית מגמת תחלואה חריגה בקדחת מערב הנילוס בישראל. המשרד ממשיך בניטור הנתונים ויעדכן במידת הצורך בשקיפות וכפי שנעשה בעבר. תחלואה מקדחת מערב הנילוס מוכרת בארץ שנים רבות ומתרחשת בעיקר בין החודשים יוני לנובמבר. השנה התחלואה החלה מוקדם מהרגיל וככל הנראה נובעת משינויי האקלים בישראל ובעולם, כאשר מזג האוויר הלח במרכז הארץ עשוי להוביל לרבייה ולהתפתחות של יתושים באזור זה".
ד"ר בת־שבע גוטסמן, רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית.
אז מהי קדחת מערב הנילוס?
קדחת מערב הנילוס המכונה גם קדחת הנילוס או קדחת הנילוס המערבי (באנגלית: West Nile Fever) היא מחלה נגיפית שמועברת מבעלי חיים (בעיקר ציפורים, אך גם יונקים שונים) לבני אדם באמצעות יתושים. המחלה תוארה לראשונה בשנות ה־30 של המאה ה־20 באוגנדה, במחוז ששוכן ממערב לנהר הנילוס, ומכאן שמה. מאז התגלתה לראשונה התקבלו דיווחים על הופעת המחלה במקומות רבים בעולם.
ממה נגרמת המחלה ואיך נדבקים?
למחלה גורם נגיף (וירוס) מערב הנילוס שמועבר לבני האדם ולמינים רבים של בעלי חיים באמצעות עקיצת יתוש. המאגר העיקרי של הנגיף בטבע הוא ציפורים שמפיצות אותו בעולם במסלולי הנדידה שלהן. יש כמה סוגי יתושים שמעבירים את המחלה, בעיקר ממשפחת הכולכית (Culex) שכוללת את הכולכית המצויה – סוג היתוש הנפוץ ביותר בעולם. את המחלה מפיץ גם יתוש הנמר האסייתי שמשתייך למשפחה אחרת של יתושים. העברת הנגיף נעשית לרוב במהלך ארוחת דם של נקבות יתושים שניזונו קודם לכן מציפור נגועה. בעולם תוארו גם דרכי הדבקה אחרות, נדירות, ממנות דם ומהשתלת איברים, אך ככלל המחלה אינה עוברת מאדם לאדם. המחלה מתפשטת בעיקר בעונת הפעילות של היתושים (חודשי הקיץ ותחילת הסתיו), אך מקרים בודדים של תחלואה ייתכנו לאורך כל השנה.
מהם תסמיני קדחת מערב הנילוס ומהם הסיבוכים העיקריים שלה?
בני אדם שנדבקים בקדחת מערב הנילוס אינם מפתחים בדרך כלל תסמינים כלשהם. בכרבע מהמקרים מופיעים מחלת חום, עייפות, חולשה, כאבי ראש, כאבי מפרקים ולעיתים גם פריחה. רק בחלק קטן מהמקרים (כ־1% מהנדבקים) עלולה להופיע מחלה חמורה שפוגעת במערכת העצבים וגורמת לדלקת קרום המוח ולדלקת ברקמת המוח (אנצפליטיס).
איך מאבחנים את קדחת מערב הנילוס?
לרוב, מחלת חום קלה לא תאובחן ותחלוף מעצמה. לחולים קשים, שמגיעים לאשפוז בשל תסמינים נוירולוגיים, עושים ניקור מותני (דיקור להוצאת נוזל שדרה) ובודקים אם מצויים בו נוגדנים לנגיף. כמו כן בודקים הימצאות נוגדנים לנגיף בדם.
איך מטפלים?
למרבה הצער אין טיפול לקדחת הנילוס. חולים קשים יש לאשפז כדי לתת להם טיפול תומך: נוזלים, שמירה על דרכי אוויר פתוחות ושמירה על מדדים חיוניים שונים.
איך מונעים את המחלה?
בהיעדר טיפול הדרך היחידה להתגונן מפני קדחת מערב הנילוס היא למנוע אותה, זאת אומרת למנוע את עקיצות היתושים, בין היתר באמצעות מניעת התרבותם.
ברמה האישית: ניתן למגן את הבית באמצעים שונים (רשתות, מתקנים מפיצי ריח שדוחה יתושים, קוטלי יתושים אלקטרוניים וכדומה), ורצוי למרוח על עור חשוף חומרים דוחי יתושים – בעיקר בשעות החשכה (שהן שעות הפעילות של היתושים) ובמיוחד בעת פעילות בחוץ.
מעבר לכך יש לרוקן מאגרי מים קטנים בחצרות ובמרפסות (למשל בתחתיות של עציצים, בצמיגים ישנים, במרזבים) שמשמשים את היתושות להטלת ביצים.
ניתן להיעזר בהמלצות של משרד הבריאות למיגון אישי וכן בהנחיות של המשרד להגנת הסביבה.
נוסף על כך, משרד הבריאות מקבל דיווח על כל חולה שאובחנה אצלו קדחת מערב הנילוס, והמידע הזה מועבר למשרד להגנת הסביבה כדי שיוכל למצוא את מקור ההדבקה וליזום פעולות הדברה.
מדוברות משרד הבריאות נמסר: "על מנת לצמצם את החשיפה ליתושים, ממליץ משרד הבריאות להשתמש בתכשירי דוחי יתושים ובאביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים, וכן להפעיל מאווררים במקום השהיה."