בחודש ינואר, חודש המודעות לסרטן צוואר הרחם, עצרה ד"ר מייסא חאיק את שגרת המרפאה והעבירה הרצאה פתוחה למטופלים ולצוותים רפואיים. הבחירה בנושא לא נולדה במקרה.
כבר בתקופת ההתמחות שלה, כאשר עבדה לצד רופא נשים מומחה לצוואר הרחם, היא נחשפה שוב ושוב לאותם רגעים מטלטלים. נשים שקיבלו תשובה חיובית לנגיף שגורם לסרטן, ויצאו מהחדר מבולבלות, מפוחדות, עם שאלות קשות ותחושת אשמה. איך זה קרה. מאיפה זה הגיע. האם בן הזוג בגד. האם הן עצמן אשמות. האם זה אומר שיש להן סרטן.?
שם, לדבריה, הבינה שהבעיה הגדולה איננה רק רפואית. היא בעיית ידע, מודעות, ושיח. נגיף הפפילומה, HPV, הוא אחד הנגיפים הנפוצים ביותר. יותר מ 120 זנים קיימים, כאשר הזנים 6 ו- 11 גורמים ליבלות גניטליות מדבקות אצל נשים וגברים, והזנים 16 ו- 18 אחראים לרוב מקרי סרטן צוואר הרחם. ההדבקה מתרחשת ביחסים אינטימיים, לא בהכרח מלאים. שימוש בקונדום מפחית סיכון אך אינו מונע לחלוטין, מאחר והנגיף מתפשט גם באזורים סמוכים.
הבשורה החשובה היא שקצב התפתחות המחלה איטי מאוד. לעיתים 10 עד 20 שנה. בחמש השנים הראשונות הגוף מצליח לסלק את הנגיף ביותר מ- 90 אחוז מהמקרים. המשמעות ברורה, יש חלון זמן ארוך לאבחון מוקדם, מעקב, ומניעה.
שינויים סרטניים לרוב אינם גורמים לתסמינים. סימן אזהרה שכיח הוא דימום חריג, אך לא כל דימום מעיד על סרטן. לכן בדיקת PAP שגרתית אצל רופא נשים מגיל 25 עד 65 היא קריטית.
לדבריה, כאן נכנסת המניעה לתמונה. חיסון גרדסיל 9 מכסה את הזנים המרכזיים וניתן בקופות החולים עד גיל 45. בבתי הספר כבר מחסנים בנות ובנים כחלק מחיסוני השגרה, אך עדיין יש הורים רבים שמסרבים בשל חוסר ידע. אחת השאלות הנפוצות שהיא שומעת היא למה לחסן בנים. התשובה פשוטה, החיסון מגן גם עליהם מפני מחלות, וגם על בני ובנות הזוג שלהם בעתיד.
ואז מגיע החלק שפחות מצפים לשמוע. ד"ר חאיק איננה רופאת נשים. היא רופאת משפחה. דווקא מהמקום הזה, היא מסבירה, יש לה אחריות גדולה. רופאי משפחה הם אלה שמכירים את המטופלים לאורך שנים, שמקשרים בין בדיקות, ששואלים מתי בפעם האחרונה הייתה בדיקת PAP, האם התקבל חיסון, שמפנים למעקב.
בהרצאתה סיפרה על מקרים בהם תשובה חיובית לנגיף לא טופלה בזמן, ומטופלת גילתה זאת במקרה לאחר שנה. על מטופלות שהגיעו לבדיקה שגרתית מבלי להבין מדוע נשלחו, ורק אז הבינו שרופאת המשפחה שלהן דואגת שיהיו במעקב. עבורה, זו שליחות של רפואה מונעת. למנוע מחלה לפני שהיא מתחילה.
גם מי שכבר נדבק בנגיף, מדגישה ד"ר חאיק, צריך להתחסן כדי למנוע הידבקויות חוזרות. זה רלוונטי לכולם, נשואים, רווקים, גרושים, וגם למי שלא מקיים כיום יחסים אינטימיים. ככל שמתחסנים בגיל צעיר יותר, היעילות גבוהה יותר ונשמרת לשנים רבות.
במרכז הרפואי קולוני בחיפה, מרכז משפחתי, שעוצב על ידי מעצבת הפנים יפית שליט, הכולל קליניקות של רופאים שונים וסטודיו להרצאות, סדנאות ואימונים, היא משלבת בין רפואת משפחה, קידום בריאות, אימוני כושר, כוח פילאטיס ושיח פתוח על נושאים שרבים נוטים להימנע מהם.
"ראיתי יותר מדי נשים שיוצאות מחדר עם תשובה חיובית לנגיף ופנים מלאות פחד, בלבול ואשמה. ידע והסבר פשוט יכולים לשנות את כל החוויה הזו. כרופאת משפחה אני מרגישה אחריות לשאול, להסביר, לוודא שמטופלות ומטופלים שלי במעקב, מחוסנים, ומבינים שמדובר בנושא שנוגע לכולנו, ושאפשר למנוע אותו". אבחון מוקדם, מעקב, חיסון, ושיח פתוח, יכולים למנוע סרטן, שנים לפני שהוא מופיע.
ד"ר מייסא חאיק, מומחית לרפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון
