שנתיים לאחר ה־7 באוקטובר: החברה הישראלית ממשיכה להתמודד עם מציאות מתמשכת של טראומה ולחץ
אלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים, מאות חטופים (חיים/מתים) וחיים יומיומיים בצל איום קיומי מתמשך, יצרו קרע עמוק בגוף ובנפש של אזרחי המדינה.
גם הנתונים מציירים תמונה מדאיגה: עלייה ניכרת במחלות כרוניות ובאירועי לב, ירידה בפעילות הגופנית, השמנת יתר גוברת ובעיות שינה נרחבות. לצד אלה, נרשמה החמרה משמעותית במצב הנפשי: שיעורי דיכאון, חרדה ותסמיני פוסט־טראומה גבוהים פי כמה ביחס לשנים שקדמו למלחמה. כל אלה מעידים כי המחיר הבריאותי של המלחמה רחוק מלהסתיים.
סקר שפורסם על ידי מכבי שירותי בריאות מצביע כי 43% מהחולים הכרוניים דיווחו על החמרה במחלתם במהלך השנתיים האחרונות.
חצי שנה לפרוץ המלחמה הנתון עמד על 34%, ובאוגוסט 2024 כבר על 43%. עם פרסום הסקר אמרה מנכ"לית מכבי שירותי בריאות סיגל דדון-לוי: "במציאות שבה אנו חיים ישנה השפעה על מצב הבריאות הנפשי והפיזי שלנו. הסקר מציג תמונת מצב על בריאות הציבור כפי שהציבור תופס אותה. דווקא בתקופה זו, ההקפדה על אורח חיים בריא, טיפולי רפואה מונעים ובדיקות שגרתיות קריטית לשמירה על הבריאות ולחיזוק החוסן האישי".
בממצאי הרישום לצנתורי לב משנת 2025 שפרסם משרד הבריאות, בהובלת ד"ר אורית בלומנפלד, הנתונים מצביעים כי בחודשים אחרי תחילת המלחמה נצפתה עלייה משמעותית בכמות הצנתורים האבחוניים ולצידה ירידה בצנתורים הטיפוליים, מה שמסביר בהכרח עלייה בתסמונת הלב השבור. "התסמונת היא חיקוי מדויק של התקף לב וכדי לאבחן אותה יש לבצע צנתור מאבחן. נוסף לכך, מחלות לב מלוות בגורמי סיכון נוספים, כגון יתר לחץ דם, עישון או סוכרת. כשנמצאים בסטרס מתמשך כמו במדינת ישראל, לחץ הדם עולה יותר, מעשנים יותר, השימוש באלכוהול רב יותר, ובאופן עקיף נוצרת עלייה בתחלואת הלב".
המצב הביטחוני והשלכות המלחמה הביאו לירידה בפעילות גופנית, לאכילה רגשית שגוררת עלייה במשקל, לבעיות שינה ולעייפות מתמשכת.
על פי סקר מכבי שירותי בריאות, 36% מהישראלים העידו כי הפסיקו לבצע פעילות גופנית או צמצמו אותה מאז פרוץ המלחמה. במקביל, 45% דיווחו על עלייה במשקל – מגמה שממשיכה לעלות משנה לשנה. 12% העידו על צריכת אלכוהול מוגברת, וחזרה לעישון – כל מעשן עשירי לשעבר חזר לעשן.
מאז אוקטובר 2023 הישראלים ישנים פחות טוב. 58% מהישראלים ציינו כי הם ישנים פחות טוב – נתון המצביע על הרעה מתמשכת ביחס לשנה הראשונה למלחמה (סקר מכבי שירותי בריאות, 2025).
נוסף לכך, 45% דיווחו על עלייה בעייפות, 12% על שחיקה רגשית מוגברת ו-11% על תשישות עיסוקית. חוסר שינה, מציינים המומחים, הוא לא רק סימפטום אלא גם גורם סיכון בפני עצמו – הוא מחמיר מחלות לב, מחליש את המערכת החיסונית ומעלה את הסיכון לתאונות ולפגיעה תפקודית, כפי שכותב במחקרו פרופ’ יובל נריה מאוניברסיטת קולומביה.
האם אנחנו כואבים יותר בשנתיים האחרונות? מה שבטוח שהקשר בין טראומה לכאב כרוני מורכב, דו-כיווני ומונע על ידי שינויים במערכת העצבים וההורמונלית, הגורמים לרגישות מוגברת לכאב ולמצוקה נפשית.
טראומה משפיעה על תפיסת הכאב, מחמירה תסמינים כמו כאבי ראש וגב, ומובילה למגוון בעיות בריאות פיזיות ונפשיות, כולל בעיות עיכול, הפרעות שינה וסיכון מוגבר למחלות לב. טיפול יעיל בכאב דורש גישה רב-תחומית, הכוללת התייחסות להיבטים הפיזיים והנפשיים כאחד.
"בשנתיים של המלחמה נרשמה עלייה בצריכת תרופות", אומר יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל, "בכל פעם שיש התלקחות זמנית, אנו חווים במקביל עלייה בצריכה, שבאה לידי ביטוי בעיקר בצריכת כדורי שינה, כדורים או טיפות לטיפול בחרדה – במרשם וגם ללא מרשם – וטיפולים קלאסיים במרשם לטיפול בדיכאון וחרדה. הערכה היא של עלייה בצריכה של 30%-40%".
משרד הבריאות פרסם לאחרונה נתונים על הזינוק החד בביקוש לשירותי בריאות הנפש בעקבות המלחמה, ושם מגלים כי מספר המטופלים שקיבלו טיפול קצר מועד במצוקה נפשית (שלוש שיחות) זינק ב-471% בשנת 2024 לעומת 2022.
בשנה שעברה קיבלו 20 אלף ישראלים מענה כזה, לעומת 3,500 בלבד שנתיים קודם לכן. בסך הכל, טופלו בקופות החולים כ-400 אלף איש על רקע נפשי בשנה שעברה, ומגמת העלייה נמשכת גם לאורך שנת 2025.
על פי נתונים שהציג מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, בשנת 2024 נרשמו 50 אלף פניות למוקדי החירום הנפשיים. 171 אלף איש השתתפו בפעילויות של חוסן קהילתי, לעומת 40 אלף בלבד בשנת 2022, שהיא השנה שאחרי מגפת הקורונה, שהביאה איתה אתגרים נפשיים משמעותיים – זינוק של 327%.
כמו כן, 41 אלף איש השתתפו בפעילויות חוסן פרטניות של כמה מטופלים, זינוק של 758% לעומת 4,780 בשנת 2022.
ככל שצוללים לנתונים, מגלים כי ההשפעה הנפשית של המלחמה על הציבור היא מהעמוקות שידעה המדינה.
26% מהציבור הגדירו את מצבם הנפשי כ"בינוני או גרוע" (סקר מכבי שירותי בריאות, 2025); 68% מהאוכלוסייה דיווחו על רמות גבוהות של חרדה ודיכאון; ו-45% עומדים בקריטריונים לאבחנה פוטנציאלית של PTSD.
פרופ’ יובל נריה, מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב, הרחיב במחקר שפורסם בשנת 2025 על השפעות המלחמה על בריאות הישראלים וטען כי "לא צריך להכיר חטוף או קורבן באופן אישי כדי לחוות טראומה. האירוע נתפס כאיום קיומי ולכן גם אנשים שלא נפגעו ישירות סובלים מחרדה עמוקה".
הדור הצעיר חי במשך שנתיים במציאות של אזעקות, דיווחים על חטופים ופגיעה מתמשכת במערכות החינוך והפנאי: 28% מההורים דיווחו על עלייה בעצבנות, חוסר סבלנות, סיוטים ותוקפנות אצל ילדיהם.
20% מההורים דיווחו על שינויים לרעה בשינה, בתזונה ובריכוז, 15% מההורים ציינו החמרה במצב הנפשי של לפחות אחד מילדיהם. 15% ציינו החמרה ממשית במצב הנפשי של לפחות אחד מילדיהם (סקר מכבי שירותי בריאות, 2025).
30% מהנשים דירגו את מצב בריאותן הנפשית כטוב מאוד או מצוין, לעומת 53% מהגברים. 31% מהנשים דיווחו על בעיות רגשיות תכופות, לעומת 14% מהגברים. 13% מהנשים נוטלות תרופות לחרדה או דיכאון, לעומת 6% מהגברים. 68% מהנשים דיווחו על בעיות שינה – לעומת 48% מהגברים. (סקר מכבי שירותי בריאות, 2025). בקרב המיעוטים האתניים (בעיקר ערבים) נמצאו רמות גבוהות יותר של חרדה ודיכאון לעומת יהודים (מחקר Lazarov et al., 2024).
התקווה קדימה: שנתיים לאחר פרוץ המלחמה, מתברר כי הפגיעה בבריאות הציבור כבר אינה תופעת לוואי – אלא לב המשבר עצמו. הבריאות הפיזית והנפשית של הישראלים נמצאת בשחיקה מתמשכת, בעוד מערכת הבריאות, שאמורה להעניק מענה ותמיכה, נאבקת לשרוד בעצמה תחת עומס חסר תקדים.
מוקדי סיוע נפשי:
ער"ן: 1201
עזר מציון: 1800-808-100
נט"ל: 1-800-363-363 (לנפגעי טראומה על רקע לאומי)
נפש אחת: 8944* (אגף השיקום במשרד הביטחון, פתוח 24/7)
