fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

תרצה אריאל מחפשת בית

אחרי 14 שנים תרצה אריאל נאלצת לעזוב את הבית שאליו עברה עם בעלה מאיר כחצי שנה לפני שנפטר. "מאיר מוטרד ואשתו עוד יותר במלחמה על הבית שלו, אני רוצה שמאיר לא יישכח. שיהיה לו בית במקום אחר, אחרת יישבר לי הלב", היא מסבירה
תרצה אריאל
תרצה אריאל (צילום: ענת פרחי- פיטוסי)

אחרי 14 שנים תרצה אריאל חייבת לעזוב את הבית שבו היא חיה. החרב מונפת והזמן דוחק. עכשיו היא מחפשת לרכוש בית שאותו היא רוצה להפוך "בית מקדש למאיר אריאל", לא פחות. וכדי שזה יקרה היא מבקשת עזרה מאנשים טובים.

תרצה אריאל
בית מקדש למאיר אריאל. תרצה אריאל (צילום: ענת פרחי- פיטוסי)

"אולי למישהו מהקוראים יש בית גדול שעומד ריק, שיהיה בית מארח לציבור שזוכר ומתעניין במאיר אריאל. משהו שישאיר את מאיר רלוונטי. יש לי אפשרות לקנות, לשלם שכר דירה, אני אישה אמינה, ואני רוצה להיות צמודה לילדי ולנכדי שהם חלק ממאיר. בשבילם אני חיה. מאיר מוטרד ואשתו עוד יותר במלחמה על הבית שלו".

לפני 14 שנים הגיעו תרצה ומאיר אריאל לפרדס חנה. החליטו לחיות קרוב לקיבוץ משמרות שבו נולד אריאל. הם שכרו בית גדול בכוונה לרכוש אותו בבוא העת, אלא שאחרי חצי שנה מאיר נפטר מקדחת הבהרות, שנגרמה מעקיצת קרציה. העולם של תרצה התהפך באחת.

"אמרנו שנגור בשכר דירה ואחרי תקופה נדבר על הקנייה של הבית כי באנו לכאן במטרה לא לצאת", סיפרה אריאל השבוע, "ועכשיו כשהבית מכיל את זיכרונו של מאיר, הוא בשבילי מקדש. הבית הזה הוא כזה גם כי הוא מכיל את כל אוצרותיו הרוחניים של מאיר: שירים, מחזות, תמונות וספרים. מאז שמאיר נפטר אני משלמת שכר דירה כל חודש בחודשו. אבל החוזה שלנו הסתיים ביולי השנה. ביקשתי זמן כדי למצוא בית אחר, ונשארתי בבית הזה בכל אותו הזמן, אבל עברו  כמה חודשים ועכשיו החרב מונפת מעל ראשי ואני עומדת בפני סילוק מהבית, מגרשים אותי רק בגלל שבעל הדירה מכר את הבית. עד החודש שעבר שילמתי שכר דירה, ועכשיו אני מנסה למצוא בית שיתאים לנו כמשפחה מורכבת ומאידך יהיה בו מקום להכיל את מאיר".

לתרצה ומאיר אריאל שלושה ילדים: שני הבנים חזרו בתשובה והבת הבכורה ושלושת ילדיה מתגוררים עם תרצה בבית השכור בפרדס חנה. תרצה וילדיה ממשיכים להפיץ את יצירותיו של אריאל, ואולם השנה לראשונה זה 13 שנים לא התקיים המופע השנתי לזכרו. מופע שאמור היה להיות ערב עם שיריו המבוצעים על ידי אמנים שונים, לזכרו ולשימור יצירתו של אריאל, שהשנה יצוינו 70 שנה להולדתו.

מאז פטירתו של אריאל פועלת תרצה לשמר את זיכרונו ויצירותיו. השנה הערב הזה אמור היה לחגוג בר מצווה. היא מספרת שיצאה מגדרה כדי שיתקיים, אבל ללא הצלחה, לאחר שלא הגיעה להסכמה עם עיריית ירושלים. "כל מה שאני עושה זה מתוך רצון ואמונה שעליי להפיץ את משנתו של מאיר. הוא עכשיו שם למעלה, בגבהים, ואני רוצה ששיריו יישמעו כאן, על פני האדמה.

כשאומרים לי לעזוב אותו, כי הוא כבר איננו והוא נצחי ותמיד יזכרו אותו, אני אומרת שגם הנצח צריך מנצח. אני רוצה שמאיר לא יישכח. שיהיה לו בית במקום אחר, אחרת יישבר לי הלב".

הכתבה המורחבת תתפרסם ביום שישי ב"כל הפרדס" ו"כל זכרון"

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות