דין זהר: "הייתי מבקש סליחה מהחיילים שלי, כי גם אנחנו המפקדים בני אדם, שעושים טעויות, מקבלים החלטות טובות יותר וטובות פחות. זו לא בושה להגיד שהייתי יכול לעשות משהו או להתנהל עם מישהו אחרת. אני מבקש סליחה מהאנשים השקופים. אלו שאנחנו לא רואים אותם ביום יום. במעשים שלנו, בלי ידיעה או עם ידיעה פוגעים, משפילים או הכי גרוע לא שמים לב לקיומם. לעובדי הניקיון, לאנשי מגוון השכבות, לפועלים. מקווה שהשנה אצליח אני ונצליח כחברה לראות ולעשות יותר".
חיים רז: "מעצמי. שלא השכלתי לעשות את השינויים הטובים שעשיתי בעבר".
יוני ג'ורנו: "סליחה מההורים שלי, לא תמיד הקפדתי בכבודם. אנחנו נוטים לזלזל לפעמים דווקא באנשים הכי קרובים לנו! יש לשים יותר תשומת לב להורים שלנו".
ניר אורי עיני: "מבעלי החיים והטבע, מהחופים והצמחים, העצים. מהחי והצומח!"
אור ניסני: "מעצמי, בכל הפעמים שלא הייתי נאמנה לנשמתי. על חוסר ההקשבה לרצונות שלי הזלזול בי. אנו יצירה של הבורא יש לכבד יצירה זו".
דגנית בר קציר: "סליחה מחדר הכושר, שעשיתי מנוי ולא באתי לבקר. שנה טובה, באושר ובכושר".
ויקטור בר: "סליחה מכל מי שפנה או פנתה אליי לעזרה והייתי עסוק או עמוס מכדי לעזור לו ולה, אני לא מתייאש , אל תתייאשו גם אתם".
אורן זך: "מהילדה, הנערה והאישה שבי שלא האמינה בעצמה, שלא ראתה את מי ומה שהיא ויכולת שלה, שלא הקשיבה לעצמה וניסתה להיות מה ומי שהיא לא. סליחה שכל אלו חסמו אותי בחיים, פגעו בי ובאחרים. סליחה מעצמי והסובבים אותי משפחתי הקרובה וחברים".
שלומי דגן: "מהמשפחה הקרובה שלי שמשלמת את מחיר הציבוריות וההתנדבות מקווה שאצליח להשתפר בשנה הבאה עלינו לטובה ולא לקפח אותם".
אורנה אביקזר: "מהעצים. שאין לנו את היכולת להגן עליהם מכריתות העצים שמבצעת העירייה ללא רחמים עליהם ועל החמצן שלנו. מאמא אדמה שגם אתה אין לנו את היכולת לעצור את איך שקורעים לה את הצורה, מכסים אותה בבטון ופסולת, מזרימים אליה מזהמים מכל המינים ולא נראה לי שהיא תקבל את הסליחה".
ריקי ניסן רוטשטיין: "מאמא שלי, 54 שנים הייתי צמודה אליה, בת זקונים שמשתרכת אחריה, ודווקא ברגע שהלכה לעולם האמת, לא הייתי לצידה ולא נפרדתי לשלום. ומעצמי על החוסר החלטיות על כך שנטולת עמוד שידרה, על שוויתרתי לעצמי אינספור פעמים. אבל בכל זאת שמחה ומאושרת שיש לי אותי".
רמי קובריגרו: "סליחה מתלמידי ביתי הספר יובלים ולב רן בצורן שלא הצלחנו ללחוץ מספיק על מי שצריך על מנת שאגף הלימודים החדש יהיה מוכן בזמן ולכן הם נאלצים ללמוד במקלט ובחדר מדעים במקום בכיתת לימוד מסודרת".
אמיר סיני: "הייתי מבקש סליחה מהתושבים המוחלשים שאין מי שמקשיב להם ועוזר להם בזמן וברגע הנכון בחמלה רבה יותר".
גדי עמבר: "בגילי המתקדם אני כבר לא מבקש סליחה מאף אחד. אבל יש רבים שרצוי להם לבקש סליחה ממני".
ג'וליאנה בן אברהם: "סליחה מאנשים שפנו לעזרה ולא יכולתי לעזור מכל מיני סיבות. סליחה לעצמי שלא תמיד יש לי זמן לעצמי".
