"יש אנשים שמבשלים כי צריך לאכול ויש אנשים שחיים את המטבח והקולינריה", אומרת נורית פלד שפרשה לפני שנתיים, אחרי 34 שנות עבודה כאשת חינוך, מנהלת, סגנית מנהל, מחנכת ומורה לספרות, רובן בתיכון הדסה – ויצ"ו הדסה קנדה בנתניה.
במשך שנים, ביחד עם ההוראה, השקיעה אהבה, זמן וכסף, בתחביב שכל אחד מאתנו נהנה ממנו – אוכל. והיום היא חברה בקהילות פודיז – אנשים אוהבי אוכל ההולכים בעקבות מנות וטעמים לארוחות שף ולא פחות מכך למקומות קטנים או מאכלי רחוב מיוחדים. פודיז מתעניינים בכל מה שסובב את האוכל כולל כלים, טכניקות בישול ותבלינים. אנשים שבשבילם להיכנס לסופרמרקט זה כמו להיכנס ללונה פארק, חיפוש מתמיד אחרי עניינים של טעם.
פלד, 63, נשואה, אם לשירי, סבתא ליהל ולזיו, מסוגלת לנסוע לצפון הרחוק, להדרים, לערבה, לקפוץ לבאר שבע, חיפה או ירושלים, כדי לטעום מנה שמישהו מחברי הקהילה המליץ עליו. היא מוכנה לשלם מאות שקלים לארוחה. בטיוליה בחו"ל, חלק גדול יהיה ללכת לפי מידע שרץ בקבוצות אוהבי האוכל: שווקים, דוכני רחוב, מסעדות עממיות ומישלנים. שתבינו, באותה מידה היא מתפעלת מלחם וחמאה, או מסלט בסיסי מתובל היטב. היא תמיד חוזרת מחו"ל עם מזוודות עמוסות תבלינים, חומרי גלם, סכינים וסירים מיוחדים.
פלד מתכתבת עם שפים מוכרים בארץ ובעולם, מנוייה על מגזיני אוכל, חברה בהרבה פורטלים בהם היא מפרסמת הרבה. היא נראית הרבה ברשת, ככותבת ומצלמת אוכל, וגם כאורחת המכינה מנות. יתרון גדול הוא כושר הכתיבה שלה וכישורי הצילום שלה. לפני הפרישה נורית למדה כתיבה עיתונאית, צילום אוכל וסטיילינג, אצל מומחים בתחום. כבת של בשלנים היא מעודכנת בטרמינולוגיה, אך מצויה בטרנדים, כל הזמן עם היד על הדופק הפועם בעולם הקולינריה. היא משתתפת קבועה בקורסים, לומדת בישול ואפייה בשיטתיות, וכותבת על נושאים מגוונים בעולם הקולינריה. בלוגרים רבים פועלים ברשת, חברים וקולגות של נורית. כמצלמת וככותבת, אפשר לומר שאחרי שנים של עשייה וליטוש, ניתן כבר לזהות את טביעת העין והשפה הייחודית שלה.
"כשני גמלאים אנחנו יוצאים הרבה לסעוד בחוץ, אוהבים לגלות מקומות ייחודיים, מסעדות קטנות כפריות מתמחות. לחם טוב, גבינות, מישהו שמתמחה בכבישת זיתים, חוות רועים וגם מסעדות שפים, מתמיד מחפשים כאלה הנותנים טעם וצבע אחר לאוכל".
אלף יורו לסכין מטבח
את ההזמנה להשתתף בסיור בזק קולינרי כאורחת של מפעלי טפאל שטאוב, פיירקס צווילינג ולומינארק קבלה נורית פלד ביום שובה מסיור קולינרי במדריד. מסלמני גרופ, יבואני הכלים פנו אליה בהצעה להצטרף. "מדובר בקבוצה קטנה של עיתונאים מהמדיה הכתובה, המקוונת והמשודרת, במסע הנע בין גרמניה לצרפת, מתועד על ידי ערוץ האוכל ובליווי רונן סלמי מנהל חברת מסלמני וג'ילברט אזולאי שף הבית של 'לגעת באוכל'. ביקשו ממני לבוא רק עם פנקס ומצלמה 'אנחנו אוהבים את הצילומים שלך וזה כל מה שאנו מבקשים' אמרה לי סברינה מטעמם.
אחרי התייעצות קצרצרה בבית היא אמרה כן: "המזוודה שאך נפרקה, נארזה ועלתה על המטוס שחרטומו פונה למוסקבה בדרך לדיסלדורף, תחנתנו הראשונה. לילה קצר במלון משגע בעיירה סולינגן למחרת יום שלם בצווילינג, המפעל לסכינים שהוקם במאה ה-17 והיום תאגיד ענק של מאות עובדים וכמה פסי ייצור במקום, חוץ מיפן, קוריאה, צרפת איטליה ועוד היד נטויה. בסיור מודרך נחשפנו לתהליכי ייצור ובקרה, עצרנו להדגמות בקווים של ייצור ידני, ראינו איך מייצרים בעבודת יד סכינים במחירים דמיוניים לשפים ומסעדות, לצידם גם ייצור המוני של סכינים במחירים עממיים למטבח ביתי. למדנו איך מתיכים, משחיזים ומעצבים ולמה יש מי שמשלמים בעבור סכין מטבח 1000 יורו ויותר.
כשחזרנו למטבח המואר, המצויד בכל טוב, חיכה לנו השף הגרמני מיכאל אולמן, גרמני שבישל בכמה מסעדות מישלן, לארוחה מדהימה. לא שלובי ידיים המתנו לארוחה, שכן לא באנו לטיול של התרגעות, צריך הרבה לראות, לעשות ולהספיק. בעוד הוא טורח על המנות, שיחקנו במשחק 'סכינים מוסיקליות', ווריאציה מקומית על כסאות מוסיקליים. על קרשי החיתוך הונחו סכינים שונות כמספר המשתתפים, קיבלנו מוצרים לחתוך עם ההוראה איך לחתוך, ופנינו לעמדה שמימיננו. הוראה חדשה, סכין אחרת, כך התנסינו בכל הסכינים והחלטנו מהי הסכין המועדפת עלינו".
במשך כמה שנים, עוד טרם צאתה לגמלאות ממשרד החינוך, מחזיקה פלד בלוג קולינרי: "העיסוק המרכזי היה בית הספר על כל מה שכרוך בו: חינוך, ניהול הוראה, את מעט הזמן שנותר הקדשתי לתחביב, תפעלתי את הבלוג עם שותף מקסים, כשאנו נפגשים ברשת, בעיקר בלילות ובסופ"שים. כגמלאית, כשזמני בידיי, אני מביטה אחורה אל שנות בית הספר באהבה ובהערכה, המקום יקר ללבי, שמחה בכל אחת מ-34 השנים הטובות, אך מישירה מבט קדימה אל אהבות נוספות שלי שהן: המשפחה, טיולים, צילום ומתכונאות".
"טעמיים כי טוב"
הבלוג שלה ששמו: "טעמיים כי טוב" תופס תאוצה עם עשרות אלפי עוקבים בחודש. היא כותבת במדורי אוכל, השתתפה כאורחת בסופשבוע של מעריב, בזמנים בריאים בידיעות אחרונות, מדור ביקורת מסעדות בחדשות נתניה. היא גם עוסקת בפיתוח מתכונים לחברות מסחריות ומופיעה בתוכניות בישול המשודרות בטלוויזיה כפאולה וליאון, גם השבוע הגישה שם פינת מתכוני ארטישוק, השתתפה במשחקי השף, מבשלים לשבת עם אבי ביטון וקובי אריאלי, תוכנית הבוקר של אברי גלעד, התוכנית של חיים כהן ורושפלד ועוד.
את המסע הקולינרי שלה היא ממשיכה לתאר בחן: "את הבוקר הצרפתי התחלנו ב "לומינארק", ביקור בבונז'ור, יצרן כלים צרפתי גדול חלק מתאגיד צווילינג. מפעל ענק שמחזיק בפטנט ייחודי ליצירת כלים קלי משקל ועמידים, הצבועים בתהליך הייצור. קיבלנו הסבר על תערובת החול הייחודית המנוטרת ללא הפסקה, ועד לייצור זכוכיות עם הפטנט של הצבע בפנים, כמובן שנאסר עלינו לצלם תוך כדי, מיליוני כלים בפס ייצור שאיננו נח אלא אחת לשנתיים לצורכי אחזקה.
גם בלומינארק חיכה שף, אבל עם סינרים ומתכונים, כדי שהם יכינו במו ידיהם את ארוחת הצהריים. המנוחה הייתה בדמות סדנת טעימת יינות אזוריים הידועים בטיבם. אחרי לומינארק ממשיכים ל"שטאוב" המפעל הצרפתי שמייצר כלים עם שכבות ברזל מצופות אמייל איכותי. משם נסיעת לילה בעיר האורות על מנת "להתעורר בבוקר בפריז", ביקור אחרון בסיור הנוכחי. פיירקס. כלים עם מוניטין של שנים, יש לי עד היום את הכלי שקיבלנו לחתונה. הפיירקסים חתמו את הסיור כולו במסעדה חלומית, מסעדה במלון כפרי בשולי הדרך, אולם פרטי, עיצוב מהודר ואוכל מופלא, שפתיים יישקו".
במשפחה של נורית כולם מבשלים, אחיה ואחותה, בשלנים מחוננים, האחיינים וכעת גם הנכדים. לכל אחד יש סגנון משלו אך כולם יודעים ואוהבים: "האהבה לאוכל צמחה בבית בו גדלתי, בו אמא שהייתה גננת ואחר כך מורה, ידועה כבשלנית ומארחת למופת. אבי והוריו ז"ל היו שפים. אבא שימש שנים כשף ויועץ במשרד הביטחון שם פיתח תפריטים ותוכניות תזונה וזכה לבשל לרבים מצמרת הביטחון והמדינה. סבתא וסבא מצד אבא היו שפית ושף קונדיטור במלון בצפת. את המאכלים שלהם אני אוהבת לשחזר בגלל הגעגועים".
על עצמה היא אומרת: "אני חבילה שלמה. גם מצלמת, ומאד אוהבת להאכיל ולארח. בבלוג האוכל שלי אני מגישה מדי שבוע יחד עם הקונדיטור אורן בקר, כוכב ערוצי האוכל, מנות והמלצות".
יש קשר בין החברים בפודיז?
"אנחנו מחוברים בקבוצות סגורות ובפורומים ומקיימים מפגשי אוכל בהם כל אחד מביא את האוכל שלו וביחד זו חגיגה מרהיבה. מדי פעם נפגשים לארוחות במסעדות, בסיור שווקים, לחוויה של מספר שעות ושיח מומחים על כל מנה. כשאני מארחת, זה יהיה בעיקר האוכל המסורתי עליו גדלתי עם הטוויסטים שלי. אוהבת אוכל אוסטרו הונגרי וממש לאחרונה לקחתי חלק בסדנת בישול הונגרית במסגרת שבוע הקולינריה ההונגרי, לצד שני קורסים רואו פוד, סגנון אוכל התופס תאוצה".
לטעמך, יש בנתניה מסעדות טובות?
"בטח, המון. כנתנייתית אני תמיד אומרת שבנתניה הפלאפל מעולה, יש חומוס משובח וסנדוויץ' טוניסאי ובוריקות מצוינים. לא מעט מסעדות אתניות מעולות. אוהבת את שלושת הקצבים בפאתי השוק ואת מעשנת הבשר אלבמה הפועלת בשקט כבר שנים באזור התעשייה הישן".
האם יש בעיר אנשים אוהבי אוכל ברמת ההתעניינות וההשקעה שלך?
"יש ויש. אנחנו קבוצה בוטיקית המתנהלת כמו יחידה צבאית מובחרת שיוצאת ביחד לסדנאות אוכל ולערבי תרבות משולבים בסיורי נוף, מהיפים שיש".
עם השנים כתבה פלד ספר בישול מקוון בשם "מתבשלת" הנמצא באתרfood dictionary. הספר לא רק מספק מתכונים, הוא מפרט ערכים תזונתיים של כל מנה. מדובר בספר בישול הכולל צילומים של מתכונים ממטבחה ומוקדש לבשלני המשפחה שלה.
"זה ספר צומח וגדל. הוא מיוחד כי עם כל מתכון מתווסף עמוד. הוא מכיל פרקים כסלטים, מרקים, בשרים, תוספות וקינוחים ושלא כספר קשיח, אפשר להרחיבו עד אינסוף. הוא נמצא באינטרנט, ניתן לראותו בכל רגע, בכל מקום, גם בסופר לפני הקנייה וגם בבית בשלב התכנונים. גם את הבלוג 'טעמיים כי טוב' תוכלו למצוא בפייסבוק".
"כמי שחשופה לחידושים, אני מרבה להתנסות בחומרי גלם, בשיטות בישול, בכלים חדשים ובטכניקות לייעול העבודה ולשיפור התוצאות במראה ובטעם. אני לא פוחדת לזרוק מנה שנכשלה ויש גם לא מעט מקרים כאלה, אך תמיד הולכת עד הסוף עם החזון של מנה בנראות בריחות וברובדי הטעמים שלה. כי אוכל זו חוויה טוטאלית, מסעירה, רב חושית, שאני משתדלת להקנות לסועדים בביתי".
משהו לפסח מהמתכונאית שלנו נורית פלד
מרק ירקות אביביים וקניידלעך.
חומרים למרק:
1/2 קילו עצמות בקר, עוף והודו
בצלים לפי הטעם
עלי דפנה
1/2 כף פלפל אנגלי
5 שיני שום
ענף טימין
2 מקלות סלרי אמריקאי
גזר צבעוני לפי הטעם
צרור פטרוזילה
צרור שמיר
1/2 שקית בייבי תרד
מלח
פלפל שחור
חוואיג'
אופן ההכנה:
ממלאים סיר בשמונה ליטר מי ברז, מוסיפים את העצמות אחרי שצליתם אותן מראש בתנור חצי שעה בחום בינוני עד גבוה.
מוסיפים את הבצלים שטופים ולא קלופים, עלי דפנה, פלפל אנגלי, שיני שום, טימין וסלרי אמריקאי.
מביאים לרתיחה ומבשלים שלוש שעות על להבה נמוכה.
מסננים את המרק, חותכים גזר צבעוני לגלגלים, מוסיפים למרק המסונן פטרוזיליה ושמיר, מבשלים חצי שעה.
טועמים, מוסיפים מלח, פלפל שחור וחוויאג' לפי הטעם.
מורידים מחצי שקית בייבי תרד את הגבעולים, מבשלים עוד שמונה דקות עם התבלינים.
מוסיפים את עלי התרד, משהים 2 דקות ומגישים.
לקניידלעך:
כוס קמח מצה
תפוח אדמה שלם אפוי ומעוך לפירה
4 כפות שמן בו טיגנתם בצל
2 כוסות מים רותחים
כפית מלח
חצי כוס מיקרו נבטי טימין
כף אבקת פטריות פורצ'יני מיובשות טחונות דק
פלפל שחור
2-3 ביצים
אופן ההכנה:
מערבבים קמח מצה, שמן, מים רותחים, נבטים, אבקת פורצ'יני, מלח, פלפל, ומשהים 15 דקות.
מוסיפים ביצים ומערבבים.
יוצרים כדורים בידיים רטובות.
ממלאים סיר רחב מים, מוסיפים כף מלח, מביאים לרתיחה, מכניסים את הכדורים.
מכסים חלקית, מבשלים כ- 20 דקות עד שהקניידלעך מתנפחים ונעשים בהירים.
מוציאים, מסננים ומקררים.
—
