האצנית ג'סיקה ספקטור היא סוג של וונדר וומן. היא גם מצליחה להביא הרבה כבוד לחדרה בזכות הישגיה הספורטיביים וגם מתפקדת כאמא בפול טיים ג'וב. לספקטור שתי בנות, סטפני וג'ניפר, ושתיהן מפרגנות לאהבה הגדולה שלה לאתלטיקה שלה וגם טומנות ידן בצלחת הספורטיבית.
"הבנות המקסימות שלי תומכות ומפרגנות. סטפני שיחקה כדורסל, רקדה ג'ז, וריקודים סלוניים ועסקה בהתעמלות קרקע. ג'ניפר שיחקה כדורעף בתיכון חדרה והיתה אלופת ליגת התיכונים", מספרת ספקטור.
ג'סיקה עלתה לארץ מארגנטינה. "השארתי שמונה אחים, אבא ואמא. זה לא היה פשוט בהתחלה, אבל התמודדתי והצלחתי בכוחות עצמי".
קשה לשלב ספורט ואמהות?
"כאשר הבנות היו קטנות הייתי קמה מוקדם בבוקר, עושה אימון ומספיקה לחזור בזמן לארוחת בוקר ולהכין סנדוויצ'ים לבית ספר. לא ויתרתי על תפקיד האמא, תמיד הייתי איתן בכל מצב, תמיד מצאתי את הזמן גם לאימונים וגם לעזור בכל דבר שיכולתי".
אמא פולנייה
"הבנות למדו ממני שהצלחה תלויה בהתמדה ורצון. ככל שקשה יותר, מעריכים את ההצלחה הרבה יותר. הן למדו גם שתזונה נכונה היא חלק בלתי נפרד מהחיים ושומרת על איזון פיזי ונפשי". כשאחת הבנות חולה, קשה להתרכז באימון, אני אמא פולנייה שדואגת. גם הנסיעות לתחרויות מחייבות היעדרויות מהבית".
הבנות נוסעות איתך לתחרויות?
"כשהן היו קטנות הן היו באות ומאוד נהנות. היו תחרויות שהקטנה זינקה איתי ורצה. היום מעניינים אותם דברים אחרים, אבן הן גאות בי".
האם את מרגישה פספוס בגלל העיסוק בספורט?
"לא פספסתי כלום כי תמיד ידעתי לשלב נכון בין הדברים".
מה את מאחלת לרגל ראש השנה?
"אני קמה כל בוקר ומודה לקדוש ברוך הוא שיש לי בריאות, שאני יכולה לראות כל בוקר את הילדות שלי, שאני יכולה לרוץ, לרכב על אופניים, לשחות, לשחק טניס ולרקוד. אני אוהבת לחיות. הכי חשוב לחייך, לקבל ולאהוב את עצמנו. שנה טובה ובריאה לכולם".