ועדת השמות אישרה לקרוא לשני רחובות נוספים בעיר על-שם נשים מובילות ומשמעותיות בתולדות חדרה. מדובר ברחובות חדשים שייסללו בדרום שכונת ויצמן ויתחברו לרחוב גרינבוים ולמתחם ההייטק והתעשייה העומד לקום על שטח אגרובנק.
ראש העירייה חיים אביטן הודיע כי הנחה להדגיש פועלן של נשים בחדרה והבטיח לקרוא רחובות על שמות נשים בולטות בתולדות העיר וכן נשים מובילות בתחומן. בהתאם למדיניותו אישרה הוועדה שני שמות לרחובות חדשים: רחוב סוניה קולודני ורחוב שושנה בלובשטיין.
סוניה קולודני (1901-1999) ידועה כצלמת הראשונה בחדרה ואחת מהצלמות העבריות הראשונות שפעלו בארץ החל מ-1922. שושנה בלובשטיין (1889-1975), היא אחת הגננות הראשונות במושבה הצעירה חדרה. מכונה הגננת של ילדי התימנים.
בקטלוג "פוטו סוניה" בהוצאת מוזיאון ארץ ישראל, אשר יצא לרגל תערוכה מצילומיה, נכתב כי קולודני הייתה "צלמת, כלומר מניידת מצלמות בפורמטים גדולים ובעלת סטודיו לצילום שחותמת שמה מופיעה על גבי הצילומים. בפועלה כיסתה חבל ארץ והתיישבות בראשית חדרה. תצלומיה מהשנים ההן משלימים פרק חשוב בתולדות הצילום המקומי והעיר חדרה.
אוסף התצלומים והתשלילים של סוניה קולודני נרכש על-ידי מוזיאון "החאן" חדרה עם הקמתו ב-1982 ומהווה את התשתית של מאגר המידע המצולם המצוי ברשות הארכיון ההיסטורי של חדרה. במוזיאון שמורים גם אבזרים ומצלמות מהסטודיו של קולודני, חלקם מוצגים בתצוגות הקבע של המוזיאון.
לדברי מנהלת מוזיאון "החאן" נינה רודין, אוסף התצלומים של סוניה בשנים הללו משקף את התפתחותה של חדרה מיישוב חקלאי טיפוסי של מגזר כפרי הומוגני, לישות עירונית הבנויה מרבדים של אוכלוסיות ומגזרים שונים.
הרחוב השני על-שם שושנה בלובשטיין, אחותה של המשוררת רחל. וותיקי נחליאל סיפרו כי בלובשטיין התאכסנה בבית משפחת קרול. בני המשפחה היו חברים בארגון "השומר" אשר סייעו בקליטת העלייה מתימן עם הגעת העולים הראשונים לחדרה בעליית יבניאלי בשנת 1912. בלובשטיין עסקה בחינוך ונקשרה לילדי העולים. כשהבחינה בתחלואת ילדי עולי תימן הייתה מכתתת רגליה בלילות, ביחד עם אבי משפחת קרול, ומחלקת להם כינין. כך המשיכה עד שהמחלה החלה לדעוך.
בהמשך הקימה גן לילדי התימנים בחדרה. חבריה הקימו עבורה סוכה בת שתי קומות. בלובשטיין עברה להתגורר בקומה השנייה ובקומת הראשונה ניהלה את הגן. בכל בוקר הייתה רוחצת ומסרקת את הילדים ומלבישה אותם בבגדים נקיים. במהלך היום נהגה ללמדם עברית ומשחקים שהיו נהוגים בקרב ילדי חדרה. בזכותה למדו הילדים עברית והתקדמו מאוד ובכך הפכה קליטתם בחדרה לקלה יותר.
בכוונת העירייה להמשיך להנציח את פועלן של נשים בולטות בשמות רחובות חדשים העומדים להיבנות בעיר.
