fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

מנצח את הכל

אחרי חצי שנה של פסק זמן שנכפה עליו בשל מחלת הפציאליס ששיתקה חצי מפניו, חוזר אושרי פלג מקרית ביאליק לעשות את מה שהוא הכי אוהב: להקליט ולשיר. בעוד שבועיים ייצא שירו השלישי "אוויר", המבוסס כולו על טקסט אישי, והוא שוב מחייך
אושרי פלג. צילום: דורון גולן

עד לפני כחודש עולם המוזיקה בחיים של אושרי פלג דומם מנועים. לפני כחצי שנה הוא לקה במחלת הפציאליס, ששיתקה חצי מפניו, וזה קרה לו מיד לאחר הבום הגדול שבא עם צאת שני הסינגלים הראשונים שלו. קשה לאמן ששר מאז שהוא זוכר את עצמו, פתאום לא לדבר ולא להקליט שירים.

בעוד חודשיים הוא יחגוג את יום הולדתו ה-26. נולד וגדל בקרית ביאליק, בן זקונים אחרי חנן ואדוה. "הייתי ילד פראי", הוא אומר, "כל היום הייתי בחוץ, משחק כדורגל או על אופניים, אבל לא בהכרח משתולל. הייתי מוקף בחברים, אבל כשהם היו מגיעים לשטויות של לגנוב במבה מהמכולת, הייתי הולך הביתה וכותב שירים על כמה שהם טיפשים. בגיל 11 בערך הבנתי שאני צריך להתחיל לכתוב. מגיל אפס אני עם מיקרופון ביד, כשלאחי הייתה בר מצווה ואני הייתי בן 3, כבר החזקתי מיקרופון ושרתי".

בגיל 12 הוא כבר מצא את עצמו שר בכל אירוע והחליט לקחת את זה צעד אחד קדימה. "בדיוק נכנס לארץ הראפ, 'סבלימינל והצל' ואמרתי לעצמי למה לא לעשות את זה. זו מוזיקה שהתחברתי אליה ומיד התחלתי לכתוב על חיי היומיום ועל דברים אחרים".

אושרי פלג. צילום: דורון גולן
אושרי פלג. צילום: דורון גולן

האסיר מכלא 6

הכישרון המוזיקלי שלו הגיע מאחיו חנן, שהיה חלק בלתי נפרד מלהקת "צעירי ביאליק". פלג מצא את עצמו נגרר אחריו ללהקה והופך לחלק בלתי נפרד ממנה במשך תשע שנים. "אמרתי לעצמי שאני כותב שירים ואולי אנסה לעשות עם זה משהו. לא ידעתי לנגן על גיטרה או פסנתר. בגיל 15 אבא קנה לי מעין אורגן ופשוט התחלתי לנגן. הלחנתי את החומר הכתוב שלי בלי שאף אחד לימד אותי או הסביר לי מה ואיך. בגיל 16 כבר קניתי את הציוד לאולפן הראשון שלי, כמובן שאבא עזר לי. אני עובד איתו מגיל צעיר, ובכל פעם כשהלכתי לעבוד איתו, קניתי עוד משהו, אבל לא הזנחתי לימודים אף פעם".

קצת לפני כן, כשרק התחיל לעשות את הראפ, התחיל להתלבש כמו ראפר והתקבל בהרמת גבה חברתית-כללית. "הייתי מתלבש כמו ראפר בהארלם ואנשים פסלו אותי בגלל המראה והייתי מנודה חברתית. בגיל הזה לא ידעו איך להכיל אותי. פתאום הייתי מגיע עם כובע גדול ומוזר או בנדנה על הראש. חשבו שאני ילד לא טוב ושאסור להסתובב איתי. בתיכון, כבר הכירו אותי. כבר היו הרשתות החברתיות, שמעו את השירים שלי והבינו שיש בי משהו אחר. גם בגלל שהייתי ב'צעירי ביאליק' והייתי שחקן ראשי ודומיננטי, היו כמה מעריצות קטנות שהתלהבו וזה היה מגניב".

כשהגיע הזמן להתגייס לצבא, פלג היה ממוקד מטרה להתגייס לקרבי, אבל כשהחל ללכת למיונים לגיבושים, איתרו אצלו יתר לחץ דם והודיעו לו שהצבא לא מוכן לגייס אותו. "אחרי הרבה מכתבים ששלחתי לבקו"ם, כי לא רצו לגייס אותי בכלל, החזירו לי את הפרופיל ל-64 ונתנו לי להיות מפקד אסירים בכלא 6".

אושרי פלג. צילום: דורון גולן
אושרי פלג. צילום: דורון גולן

השירות הצבאי המיטלטל שלו צרוב בו עד היום, ויש לילות שהוא מתעורר בבהלה מזיכרון או חלום מאותה התקופה. "הצלתי ארבע פעמים חיים של חיילים שישבו בכלא ורצו להתאבד", הוא אומר ומספר על חייל שהגיע לכלא ומיד נשלח לבידוד לאחר שהשתולל וניסה לתקוף אותו. "כשהוא חזר מהבידוד, הוא התחיל לבכות ואז סיפר לי איך ראה את ההורים שלו נשרפים מול העיניים, באמצע הלילה בבית, והוא הצליח להציל רק את אחיו הקטן וזה מה שנשאר לו. מהבסיס הוא קיבל שבוע לשבעה ואיך שנגמרה המפקד שלו דרש שיחזור לבסיס. איך יחזור? יש לו אח קטן בבית בן 10, אין אף אחד אחר בארץ, הם עולים חדשים. הוא לא חזר לבסיס, ערק לחצי שנה כדי לצאת מהצבא וככה הגיע אליי. אחרי כמה ימים עשינו ספירות חיילים וראיתי שהוא לא נמצא. כשנכנסתי לתא שלו, הוא ישב מולי עם סכין גילוח והתחיל לחתוך את הוורידים, תוך שהוא מחייך אלי. היה נראה אחוז דיבוק. לא אשכח את זה בחיים".

פלג עשה לחייל חבישה, לקח אותו על הגב ורץ למרפאה, מה שבסופו של דבר הציל את חייו. "אחר כך ישבתי ודיברתי איתו, אני לא יודע מה אמרתי לו, אבל הצלחתי איכשהו לשנות לו את תפישת העולם. אמרתי לו שיפסיק לרחם על עצמו ויתעורר, כי יש לו אח קטן שמחכה לו בבית, כשייצא מהכלא. הוא קיבל את הדברים שלי ועשה מהפך בחיים. כשהשתחרר מהכלא נתנו לו אופציה להשתחרר מהצבא, אבל הוא אמר שבגללי הוא רוצה לסיים שלוש שנים. כשהשתחרר מצה"ל, הוא כתב לי מכתב כמה הוא מודה לי שבזכותי הוא חי. אני לא יודע איך, אבל לפני כמה חודשים הוא הגיע אלי הבית והזמין אותי לחתונה שלו, אמר לי שבזכותי הוא הקים בית בישראל, הייתי בחתונה שלו".

התפקיד המשמעותי גרם לפלג לחתום עוד שנה בקבע. הוא אהב את התפקיד, את העזרה לאנשים, את ההתפתחות האישית והחוויה עצמה, ועד היום הוא לא מצטער שהיה שם. משירות קבע השתחרר כדי להתמקד בקריירת המוזיקה.

המהפכה

"במהלך השירות הצבאי עבדתי עם הרכב "המהפכה" והוצאנו ביחד שיר אחד. עוד שני שירים הוצאתי לבד. זה היה לפני שבע שנים, וכבר אז היו 3000 צפיות ביוטיב שזה כלום היום, אבל בזמנו זה היה מטורף. היינו מופיעים בברים ומועדונים בקריות. אחרי השחרור הוצאתי שיר עם אורן תורג'מן, שהפיק די ג'יי ליאור מויאל 'בחור ישראלי', שהיה בום. פתאום אני הולך בעיר הנוער ובעיר הבירה ואנשים מכירים אותי, פתאום יש 35 אלף צפיות ברשת, משהו שלא קרה לפני. אחר כך גם הוצאנו את הפתיח לתוכנית של קארין קבסה ברדיו, שלפחות לפי המאזינים, זה השיר הכי אהוב".

אושרי פלג. צילום: דורון גולן
אושרי פלג. צילום: דורון גולן

בין לבין, התחיל פלג ללמוד מוזיקה במכללת "ג'אסט מיוזיק" בחיפה, מתוך מחשבה להרחיב את הידע המוזיקלי. "הלימודים פתחו לי עולם אחר לגמרי. היה לי מורה, פדריקו, שמה שלמדתי ממנו לא למדתי מאף אחד אחר בחיים. אחרי הלימודים פנה אלי מנכ"ל המכללה, מאור קור, שהחליט לייצג אותי. אמר לי שהוא מאמין בי. זו הייתה הפעם ראשונה שמישהו אומר לי את זה".

וזה עבד, כי בשנה האחרונה יצאו שני שירים שלו שהפיק נדב אהרוני. השיר הראשון "גשם ברחוב" הושמע בכל תחנת רדיו אפשרית ואחריו יצא הלהיט "מכור לאסייתיות", שהושמע בכל מועדון. "היית צריכה לראות מה קרה לאנשים עם השיר הזה בעיר הנוער", הוא אומר.

בעוד שבועיים ייצא השיר השלישי שנקרא "אוויר" המבוסס על טקסט אישי. "זה שיר שנכתב אחרי פרידה של שנתיים וחצי, שנגמרה יפה, אבל נגמרה, כי כל אחד הלך לכיוון שלו בחיים. השיר נקרא 'אוויר', לא כי אני מתגעגע או מצטער, אלא ממקום של בוא ננשום קצת אוויר, להיות רווק ולנקות את הראש, להיות יותר שקט כי לא חייב כלום לאף אחד. יש שורה בשיר שאומרת הכל: 'לבד על המצעים, בדירת רווקים, נפטר מבנות שפגשתי באמצע החיים'. השורה הזו מסבירה הרבה, כי אחרי זוגיות אתה מגלה עולם, מכיר בנות וזה המצב. זה מורגש, היום אני שוב בזוגיות עם מישהי מקסימה ותומכת. היינו ידידים מלא שנים, עשינו מלא דברים ביחד אבל בחצי שנה אחרונה נדלקה נורה אדומה וזה מתקדם יפה. התחושה איתה זה לא תחושה שהייתה לי עם אף אחת עד היום".

המחלה ששיתקה

השיר השלישי אחרי תקופה לא נעימה שפלג עבר. ביום העצמאות האחרון הוא התעורר בבוקר וגילה שחצי מהפרצוף שלו משותק. אבחנה רפואית קבעה שמדובר במחלת הפציאליס. "לא יכולתי לחייך, ישבתי חצי שנה בבית עם כאבים ובדיכאון, לא יכולתי להופיע, לשיר, להקליט, המחלה בעצם תקעה אותי לגמרי. אני עדיין לא בריא לגמרי, עד לפני חודש לא הייתה לי דיקציה בכלל, לא יכולתי להגיד את האות פ', נשמעתי מעוות לגמרי. זה קרה בתקופה שהייתי צריך להתארח בתוכניות טלוויזיה, להקליט שירים, והכל נפסק, רק עכשיו אני חוזר לעצמי וזו הסיבה ש'אוויר' יוצא רק עכשיו.

בבקרים הוא עובד בעסק האינסטלציה של אביו ואחר הצהריים כמפיק מוזיקלי באולפן ההקלטות של מכללת 'ג'אסט מיוזיק', ועכשיו, כשחזרו לו הדיקציה והחיוך לפנים, תהיו בטוחים שתשמעו עליו הרבה.

צילומים: דורון גולן

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות