לפני שלוש שנים הלכה לעולמה אמו של גבריאל גז ולפני כשנה הוא איבד גם את אביו. גז, בן 49 שנולד בקרית אתא ומתגורר בה עד היום, הבן הצעיר מבן שני אחים, חש שמותם של הוריו, הוא סיבה נוספת להגשים את הייעוד שלו להפיץ שמחה. בשנה האחרונה הוא למד והחל לעסוק בליצנות רפואית טיפולית. "הגעתי ללימודים עם ים של ניסיון בתחום. זה היה שנתיים אחרי שכבר העברתי לאוכלוסייה של החינוך המיוחד והגמלאים סדנאות צחוק. גם בסדנאות הצחוק כמו בליצנות הרפואית המפעיל מחזק את החיוביות באדם שמולו", מספר גז שעד לפני כחמש שנים שירת כאיש צבא קבע בחיל האוויר.
"בשירות שימשתי מנהל מוסך בפן הניהולי של התחום. במסגרת תפקידי הייתי אחראי על חיילים, שלחתי אותם למשימות, דאגתי להם לתנאי שירות, והייתי אחראי גם על ההדרכה ועל הבטיחות. תמיד דאגתי לכך שפקודיי ישובו לביתם בשלום ויהיו שמחים ומרוצים במהלך שירותם הצבאי. המוטו הזה מלווה אותי גם היום". גז השתחרר מהשירות הצבאי בדרגת רב סמל בכיר, והיום, כך הוא מעיד על עצמו, הוא שואף לשמח ולעשות טוב לאנשים שאליהם הוא מגיע, בכובעיו כמנחה סדנאות צחוק וכליצן רפואי.
הכתבה המורחבת ביום שישי ב"הד הקריות"