"אני רק רוצה להיות בשליטה, לחיות עם עצמי בשלום", אומרת אתי שני מקרית אתא (35). גופה השרירי והמעוצב, כמו גם הנמרצות והפתיחות שהיא משדרת, ממש לא מסגירים את מה שעברה האשה האמיצה והחזקה הזו, שמתאמנת כמעט כל יום ומנהלת מרכז לתוספי תזונה והדרכת כושר ובריאות. גופה ונפשה עברו מסכת ייסורים שנראה שמעטים מסוגלים להכיל.
היא גרה בקרית אתא עם בן זוגה יאיר ושלושת ילדיה. גדלה בעיקר ביקנעם ובקרית ביאליק. הייתה טום בוי שאוהבת לשחק עם הבנים, אבל תמיד "ידעה שהיא ילדה שמנה", לדבריה. עודף המשקל התעצם בבית הספר היסודי, מה שלא הפריע לב מבחינה חברתית, "אם ההורים לא נתנו לי לצאת, 40 ילדים הגיעו לדפוק לנו על דלת הבית", היא נזכרת.
רגשות השנאה אל גופה החלו בגיל 12, אז חוותה מקרה אונס ולאחריו עוד שנתיים של הטרדה מינית על ידי גבר מהשכונה: "חשבתי שאני לא מספיק יפה ועדינה כמו כל הבנות, נורא רציתי שיאהבו אותי ויסתכלו גם עלי, והאדם הזה הסתכל עלי, הלך לו קלף. זה היה בתקופת התמימות של שכנים שחוגגים יחד על הדשא, ילדים משחקים בחוץ, ניסיתי למחוק את זה ממני, עברנו במהרה דירה, אבל לא טופלתי, וכל מה שהרגשתי התבטא ביחסיי עם אוכל.
"אמרתי לעצמי שאני מכוערת, שמגיע לי העונש שקרה לי, ניסיתי לא לאכול אך כעבור שלושה ימי צום, פירקתי את המקרר באכילה מטורפת. ראיתי שזה לא הולך, אז החלטתי להקיא. הכנתי לי קצפות, גלידות, טרפתי והקאתי. זה היה מצמרר, מגעיל, אבל אמרתי לעצמי 'אין ברירה, את שמנה ואוהבת אוכל, אז צריך להוציא אותו', בפעם הראשונה שהקאתי לא נבהלתי, חשבתי שוואו, זה הישג", היא אומרת.
וכשהרגל ההקאות הוטמע, כבר לא יכלה להריח אוכל, הגוף שלה החל לדחות אותו. "זה נוראי, תחושת חוסר אונים מוחלטת, נכנסתי להתחלה של אנורקסיה, הייתי מותשת וחייתי על מים. מהר לקחו אותי לרופא שאמר שיש לי מזל ועוד הגעתי יחסית בזמן, כי אחרת הייתי יכולה לשכוח מהבאת ילדים לעולם, אם בכלל אשרוד".
לאט לאט יצאה מזה והסתפקה בדיאטות מוזרות וכושלות. כשהתגייסה , כבר שקלה 80 קילו שהתפרשו על גובה של 160 ס"מ. כשהייתה בת 19 וחצי, נכנסה להריון מחבר שהיה איתה מגיל 15. הם התחתנו ושני גילתה לחרדתה, שהיא חיה עם גבר אלים שהפך אותה לאשה מוכה.
הסיפור המלא יפורסם ביום שישי ב: "הד הקריות".