fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

שיחק אותה

אסף אדרי כמעט הפך להיות עוד נתון בסטטיסטיקת הנשירה של מערכת החינוך, והכל רק בגלל שהוא רצה ללמוד תיאטרון, אבל בתיכון לא הייתה מגמה כזו. כשסוף סוף הוא מצא מגמה כזו בגימנסיה קריות, הוא עבר ללמוד בה, אלא שכעבור שנתיים המגמה נסגרה. הצוות החינוכי לא אמר נואש ומצא לו יופי של פתרון. כנגד כל הסיכויים
אסף אדרי (צילום: דורון גולן)

לרוב, בבתי הספר העירוניים אין היכולת להתייחס לכל תלמיד באופן אישי ולמרות ההשתדלות בשנים האחרונות, תלמידים מתפספסים. כך גם קרה לאסף אדרי, שהתגייס לפני כשבועיים לצה"ל וכמעט הפך לעוד נתון בסטטיסטיקה של מערכת החינוך.

אסף אדרי, עוד מעט בן 19, הוא בנם הבכור מתוך שלושת ילדיהם של שרלי ומאיה מנהריה. "הייתי ילד אאוט-סיידר, קצת לא קשור, היו לי תחביבים ותחומי עניין שונים משאר הילדים. אהבתי תיאטרון, כשרוב הילדים לא אהבו לשמוע על סרטים או מחזות. זו גם הייתה הסיבה שלא הוצאתי את האהבה שלי למשחק החוצה, זה לא פופולארי. הילדים רצו לדבר על כדורגל או מוזיקה עכשווית, המלט לא ממש עניין אותם. רק כשבגרתי, מצאתי חברים עם תחומי עניין דומים".

אדרי למד בתיכון בנהריה, שם שובץ במגמת טכנאי ובגרות. "השיבוץ היה שרירותי, משהו שנקבע בכיתה ט'. במגמה הזו עבדתי הרבה במכונאות, CMC, זה לעבוד הרבה עם ברזלים, וזה לא ממש דיבר אליי. רציתי משהו יותר אמנותי, אבל לא הייתה מגמה כזו. היו מגמת חשמל ומגמת הצטיינות, אבל לא היה תיאטרון".

בהעדר מגמה לשביעות רצונו, נאלץ אדרי ללמוד מכונאות, מה שהפך אותו לתלמיד מתוסכל. "זה משהו שלא דיבר אליי. חיפשתי בתי ספר אחרים, עד שהמליצו לי על גימנסיה קריות. אמרתי לעצמי שאין לי מה להפסיד".

אסף אדרי (צילום: דורון גולן)
אסף אדרי (צילום: דורון גולן)

הרעיון הוא לשמח ילד

באמצע כיתה י', עבר אדרי לגימנסיה קריות, למד במגמת תיאטרון ושילב זאת עם סוציולוגיה וקרימינולוגיה. "מגמת תיאטרון לא כל כך הייתה פופולרית וחזקה כמו שאר המגמות, אבל הייתה מגמה ולי זה היה חשוב. למדתי שם בכיתה י' ובכיתה י"א, ואז המגמה נסגרה. מאוד התבאסתי כי זו הייתה אחת הסיבות שבאתי ללמוד בגימנסיה קריות".

מי שהבחינה שאדרי מתעצב מאוד מסגירת המגמה, הייתה מנהלת הגימנסיה סיגל המבורג, שמיהרה למצוא פתרון עבור אדרי. "סיגל היא באמת מנהלת מדהימה. היא הציעה לי לסיים את הבגרות בתיאטרון בקיבוץ עברון, שקרוב לי אל הבית, ולא היססתי".

המבורג: "לכל תלמיד אנחנו דואגים, לכל אחד יש את הסיפור שלו. במקרה של אסף, הרעיון היה לשמח ילד שהיה לו קשה כי המגמה נסגרת. הרעיון הוא באמת להתבונן על כל ילד במובן העמוק של העניין, להקשיב לצרכים ולראות איך אפשר להיות יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסה. אני חושבת שלכל ילד אפשר לעשות משהו ייחודי בשבילו, זה יכול להיות שיחה אישית  או תלמיד שהלכתי לראות אותו מתאמן בחוג שלו, כדי להוריד את ההתנגדויות שלו. זה אינדיווידואלי וזה מתאפשר במקום קטן ובעל חשיבה מסוימת".

למרות שמבחינת גימנסיה קריות אדרי השלים בגרות בסוציולוגיה וקרימינולוגיה, המבורג חשבה שייגרם לו עוול אם לא יסיים את לימודיו גם במגמת התיאטרון. "לימדתי בבית הספר בקיבוץ עברון הרבה מאוד שנים וידעתי שיש שם מגמת תיאטרון. חשבתי לעצמי שלאסף יהיה קל להגיע לשם, בגלל שהוא גר בנהריה וגם כי הוא ילד מאוד רגיש ואני יודעת שבמגמת התיאטרון בעברון יש התייחסות אישית. רציתי להוציא אותו למעגל החברתי היותר רחב. אסף כל כך הצליח שם וריגש אותם".

אסף אדרי (צילום: דורון גולן)
אסף אדרי (צילום: דורון גולן)

היערכות מיוחדת

אדרי מספר שזה לא היה פשוט: "הייתי אמור להגיע לעברון פעמיים בשבוע וזה כלל הרבה שעות שהפסדתי בהן מקצועות עיקריים וחשובים. הייתי צריך להשלים את הקצב, ולא משנה אם זה אנגלית או מתמטיקה, כל פעם הייתי צריך לדאוג להישאר בקצב של הכיתה".

גם בגימנסיה קריות נאלצו להתאים את עצמם למערכת השעות התובענית של אדרי. "זה דרש מאיתנו התארגנות מיוחדת", מספרת המבורג, "היינו צריכים להתגבר על הקושי במקצועות שאסף הפסיד וזה לקחת סיכון, כי להוציא אותו בשעה 11 בבוקר מהכיתה, בזמן ששאר הילדים לומדים עד השעה 15:00, זה סיכון, והמורים היו צריכים להשלים לו את החומר. הסברתי לכולם את הרציונל ולמה זה טוב, וכולם התגייסו למענו. הדבר היחידי שהעציב אותי הוא שכשההצגה עלתה, היינו בפולין. בעברון אפילו ויתרו על התשלום של אסף. אמרתי למנהל שאסף יצטרף, רק אם הוא כמנהל בית ספר עושה את זה בקטע של שליחות. הם התלבטו ובסוף החליטו שייקחו את זה. לא סתם בחרתי בילד הזה, הוא כולו התרגשות. כשהיועצות באו לראות את בית הספר שלנו, הוא עמד מולם ואמר שמה שהוא אוהב הכי הרבה בבית הספר זו העובדה שהצוות חושב שהוא הילד שלהם. הוא אמר את המשפט, הסתכל עליי ושאל: 'אתם יודעים שזה מה שאני חושב, נכון?' הוא כאילו מצא פה מקום של כבוד והעצמה, מקום שרואים אותו".

גם לאדרי הייתה תקופה קשה, אבל היום הוא מסתכל עליה בגאווה. "זה היה שווה", הוא אומר, "היו שם חבר'ה רציניים. כמובן שהיו רגעים של עליות וירידות, אבל בסופו של דבר הם היו הצוות הכי טוב שיכולתי לקבל".

שליחות. מנהלת גימנסיה קריות, סיגל המבורג (צילום: תיכון גימנסיה קריות)
שליחות. מנהלת גימנסיה קריות, סיגל המבורג (צילום: תיכון גימנסיה קריות)

הגשמת חלום

לדבריו, גימנסיה קריות והמנהלת המבורג העניקו לו את האפשרות להגשים חלום ילדות. "המשחק הוא משהו שאהבתי. הייתי דבוק לטלוויזיה, צופה במחזות ובתיאטרון בעיקר, נהנה מסצנות ודיאלוגים, תמיד הייתי מנסה לחקות אותם. היום, כשאני משחק, אני מרגיש כאילו אני בעולם אחר. כשאני על הבמה אני מעביר מסר לאנשים, ומבחינתי זו יכולה להיות התחושה הכי טובה בעולם.

"כילד, האהבה לתיאטרון הייתה בעיקר לעצמי. התביישתי בזה. אהבתי לעשות את זה מול המראה, לא בחוץ. החלטתי להוציא את זה בגימנסיה. הרי פעם לא חשבתי שתיאטרון זה מקצוע כזה רציני, אבל כשהתחלתי ללמוד שם וראיתי את החבר'ה משתחררים ומשחקים, אמרתי לעצמי שזה הייעוד שלי".

בבגרות במגמת תיאטרון יש שני מבחנים, עיוני ומעשי. במעשי העלו תלמידי י"ב את ההצגה "האוטובוס לתל אביב", שם שיחק אדרי הומוסקסואל. "זה לא היה קל כי זה הרבה תנועות. זה יותר לשדר פתיחות וביטחון, גם כשאין לך, והייתי צריך להתאמן הרבה. הקהל אהב את ההצגה, הרגיש שזו הצגה רצינית, ההפקה הייתה טובה. אמרו לי שהמשחק הוא משהו שאני צריך להתמקד בו, והאמת, שבעתיד אני רוצה לקחת את זה לכיוון של מחזות תיאטרון וטלוויזיה או ללמוד טיפול בדרמה בתל חי ולעזור לאנשים פסיכולוגית דרך התיאטרון".

הוא סיים את מבחני הבגרות שלו והתגייס לצה"ל, כך שמערכת החינוך כבר מאחוריו, אבל עדיין, הוא מרגיש את הצורך להבהיר עד כמה המבורג והצוות החינוכי של גימנסיה קריות, שינו אותו ותרמו לו. "חשבתי שבחיים לא אסיים בגרות ולא יצא ממני שום דבר, וטעיתי, ובגדול. המורים בגימנסיה קריות מדהימים, התלמידים מגובשים, כולם היו כמו משפחה, השתפרתי שם במקצועות שלא חשבתי שאצליח בהם כמו מתמטיקה וספרות, מקצועות שבבית ספר רגיל לא ממש הייתי חזק בהם ושם באמת השתפרתי מכל הבחינות".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות