הפועל חיפה סיימה את העונה החולפת במקום הרביעי בליגה וזכתה בגביע המדינה. היא השאירה הקיץ 11 מ-13 השחקנים הבכירים שלה בסיום העונה שעברה. היא הביאה מחליפים סולידיים לעמדות של השחקנים שעזבו ומתכוונת לצרף שחקנים בכירים יותר לעמדות הללו תוך הגדלת התקציב. במילים אחרות: צריך להתייחס להפועל חיפה השנה כמו אל קבוצה שחושבת בגדול.
לאדומים יש הגנה של קבוצה שחושבת בגדול. כמעט כל שחקני ההגנה ומרכז השדה של הקבוצה נשארו, ניר קלינגר דאג לכך שבכל עמדה יהיו שני שחקנים, מה שיהווה תעודת ביטוח למקרה של פציעות או חולשה של שחקן מסוים. הוא העדיף להשאיר את כל חמשת הזרים ששיחקו בהגנה ובקישור ולפי הדיווחים מעוניין להוסיף גם מגן שמאלי זר. אין ספק שקלינגר חושב קודם כל הגנה ויוצר בסיס מוצק מאוד לקבוצה איכותית.
שאלת המפתח לקראת העונה הבאה היא האם להפועל חיפה יכולה להיות גם התקפה של קבוצה גדולה. מאז תחילת הסיבוב השני בעונה שעברה, בערך בשלב בו חנן ממן הפסיק לתפקד, האדומים כבשו 25 שערים ב-23 משחקים. זה לא קצב הבקעה שניתן לרוץ איתו בצמרת. כדי להצליח לשחזר את העונה שעברה, ולפנטז על יותר, קלינגר יצטרך להשקיע במשחק ההתקפה, לפחות כמו במשחק ההגנה ולחשוב על דרכים בהן הקבוצה שלו מסוגלת ליצור מצבי הבקעה.
ישנן דרכים רבות עבור קבוצת כדורגל להתקיף באופן שמאפשר לה ליצור מצבי הבקעה. את הטור היום אנצל כדי לבחון את מצבה של הפועל חיפה בנקודות מפתח מרכזיות בתחום.
משחק אגפים
זה היה הכלי ההתקפי החשוב ביותר של האדומים בעונה שעברה, ובהנחה שקלינגר יצרף מגן שמאלי בכיר, שיודע לתמוך בהתקפה (מיחאי קורהוט זו אופציה טובה), אין סיבה שזה לא ימשיך השנה. משחק ההתקפה של הפועל בנוי על הפעלת המגנים בשני הצדדים ועל היכולת שלהם להגביה ולהעביר כדורי רוחב מדויקים. דור מלול ימשיך לעשות זאת מצד ימין, עוד נראה מי זה יהיה משמאל.
משחק מעבר
זה היה תחום המומחיות של הקבוצה בסיבוב הראשון, אך הוא נעלם בהמשך. המעבר המהיר מהגנה להתקפה, עם חילוץ כדור ומסירה מיידית קדימה אל שחקן פנוי, הוא דרך יעילה במיוחד לתפוס הגנות יריבות לא מוכנות. לחנן ממן היה חלק חשוב בכך, מאחר והוא התמחה בהשתחררות לקבלת כדור בדיוק ברגע המתאים וביצוע פעולה מהירה ברגע שהכדור אצלו. בשיאו, גילי ורמוט היה מומחה לא פחות גדול בניהול התקפות מעבר, לכן השאלה איזה ורמוט יגיע לעונה הקרובה תהיה חשובה מאוד לאספקט הזה.
אך מעבר לשחקנים ספציפיים, התחושה הייתה שהשחקנים של קלינגר היו הרבה פחות ממוקדים ביציאה המהירה להתקפות ככל שהעונה התקדמה. אם זה דגש שניתן באימונים בפתיחת העונה ודעך בהמשך, זו הזדמנות טובה עבור קלינגר להחזיר את הדגש ולעזור לקבוצה שלו לגלות מחדש כלי שהביא לה הרבה מאוד שערים בסיבוב הראשון לפני שנה.
משחק לחץ
קל יותר לצאת להתקפות מהירות ככל שחוטפים את הכדור קרוב יותר לשער היריבה. באירופה קבוצות גדולות מפתחות יותר ויותר את משחק הלחץ שלהן, מאמצות את הטענה של יורגן קלופ שלחץ הוא הפליימייקר הטוב ביותר. להפועל חיפה היו בשנה שעברה רגעים של משחק לחץ אפקטיבי, אך הם היו מעטים מדי.
השמירה על רוב הסגל הקיים תגדיל את התיאום בין השחקנים ויכולה לאפשר לקלינגר לקחת יותר סיכונים עם משחק לחץ גבוה. לא כל השחקנים שלו בנויים לכך, אבל יש לו כמה לוחצים טובים שיוכלו לחטוף כדורים במשחק לחץ מתואם (ראדו גינסארי נהדר בתחום, ורמוט חוטף טוב מהצפוי).
מצבים נייחים
המונדיאל מהווה תזכורת לחשיבות המצבים הנייחים, אחוז גבוה מאוד של שערים בטורניר נכבשים מפנדלים, בעיטות חופשיות והגבהות של קרנות. הפועל חיפה הבקיעה בעונה שעברה מספר שערים בבעיטות חופשיות ישירות, אך כמעט לא יצרה מצבים ולא הבקיעה מהגבהות של מצבים נייחים.
אין סיבה שזה יהיה המצב. יש לאדומים יכולת לשלוח לרחבה חמישה-שישה נוגחים טובים ובין מקסים פלקושצ'נקו לורמוט אמור להיות לה לפחות מגביה איכותי אחד בכל רגע נתון. קלינגר ניסה בעונה שעברה כמה תרגילים מתוחכמים במצבים נייחים, אולי הקיץ עדיף להתמקד בתרגילים פשוטים של חסימות בתוך הרחבה והגבהות לפינה הקרובה או הרחוקה.
משחק העומק
אחת הסטטיסטיקות המעניינות של השנים האחרונות היא כזו שבודקת מסירה לפי כמות שחקני ההגנה שהיא ביטלה. מסירת רוחב בין בלמים לא מבטלת שחקנים, מסירת עומק טובה יכולה לבטל מערך שלם של ארבעה שחקנים שפתאום מוצאים את עצמם מאחוריי הכדור. אחד היתרונות החשובים של תיאום ויציבות קשור לבטחון רב יותר של שחקנים בעמדות אחוריות למסור לעומק במקום לרוחב. ניסו קפילוטו ורסמוס סויסטדט קיבלו את הבטחון הזה לאורך העונה, גבריאל תאמאש בא איתו מראש. היכולת של השלישייה הזאת למצוא שחקנים פנויים בעמדות קדמיות תוכל לאפשר לאדומים לצאת להתקפות טובות.
פרט למסירות עומק, ישנה גם תנועת העומק. אחד הסיפורים השקטים של סוף העונה שעברה היה האופן בו תנועת העומק של גל אראל יצרה כמות גבוהה מאוד של מצבי הבקעה. גם גינסארי ומקסים הם שחקנים שיודעים לנוע לעומק, לכן זה יוכל להיות אחד המימדים החשובים ביותר בהתקפה האדומה בעונה הקרובה.
פעולות מפתח
בסופו של דבר, קבוצת התקפה איכותית זקוקה לשחקנים שמסוגלים לבצע פעולות מפתח באזורים המסוכנים: מסירות שיוצרות מצבי הבקעה, דריבל, בעיטה מרחוק. כאן טמון ההבדל הגדול בין ממן לורמוט: בתקופה בהפועל חיפה ממן הוביל את הליגה במסירות מפתח, ורמוט הנוכחי לא מבצע מספיק פעולות שיוצרות מצבי הבקעה.
פרט לורמוט, ניתן לציין את עדן בן בסט, מקסים וגינסארי כשחקנים שמסוגלים לבצע פעולות מפתח באופן עקבי. זה לא מספיק. קבוצה שחושבת בגדול זקוקה לעוד שחקן-שניים יצירתיים על הספסל, בטח כאשר השחקן היצירתי המרכזי שלה יפתח את העונה בגיל 33. נראה שקלינגר לא מחפש שחקן בכיר כזה, אבל הוא כן בוחן כמה צעירים ושחקנים שיכולים לתרום במימד הזה. בלי פגיעה בול עם אחד מהנבחנים, עלולים להיות יותר מדי ימים בהם לאדומים לא יהיה השחקן שמסוגל לבצע את הפעולה היצירתית המכריעה.
