fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

הישראלית שכבשה את ברלין

סבא שלה ניצל מאושוויץ, היא כובשת את לבבות הגרמנים. זמרת הסופרן אסנת קידר מקרית ביאליק מככבת באופרה של ברלין ורואה בזה סגירת מעגל
אוסנת קידר
אוסנת קידר (צילום: רענן טל)

ברלין הוצפה השבוע בכרזות המזמינות לאופרה הסוחפת "הברווז הקדוש" (Die heilige Ente) מאת המלחין היהודי הנס גל. מדובר באופרה שכבשה את גרמניה בלילה אחד ב-1922, וברגע אחד, עם עליית הנאצים לשלטון, נמחקה כלא הייתה.

ביום שבת שעבר, כמעט 80 שנה אחרי, הועלתה האופרה באולמות סופיין בלב הרובע היהודי הישן של ברלין, בכיכובה של זמרת הסופרן אסנת קידר, במקור מקרית ביאליק ודור שלישי לניצולי שואה מאושוויץ-בירקנאו.

אסנת קידר, 34, ישראלית בעלת אזרחות גרמנית, הגשימה חלום והפכה לזמרת אופרה ידועה בברלין. בשיחה טרנס-אטלנטית עימה לאחר סופשבוע עמוס בהופעות ורגע לפני שהיא נוסעת לאסוף את אמה משדה התעופה, היא מספרת את סיפור חייה, שיכול בקלות להפוך לסרט הוליוודי שובר קופות.

אוסנת קידר
"מגיל 16 רדפתי אחרי חלום". אסנת קידר (צילום: רענן טל)

את תהיי זמרת אופרה

הכל החל בשנות ה-80 בקונסרבטוריון העירוני בקרית ביאליק. "בגיל שש הוריי רצו שאלמד לנגן על כלי. אני בחרתי פסנתר, אבל בקונסרבטוריון העדיפו שאלמד כינור. עם השנים הבנתי שזה לא הכיוון ורציתי ללמוד פסנתר. הכרתי את המורה לפסנתר ופיתוח קול, בלה גורדצקי, ובזכותה אני זמרת אופרה".

גורדצקי הייתה מורה קשוחה. מה שהחליטה זה מה שהיה, והיא החליטה שעלמת החן הצעירה בת ה-15, שאהבה לשמוע פופ קליט של שנות ה-90, תהיה זמרת אופרה.
"כשבלה אמרה משהו, היה קשה מאוד להזיז אותה מזה. היא שינתה את עולמי. עד אז ניגנתי יפה וזהו, והיא שמעה שיש לי קול יפה ואמרה: את תנסי אופרה. הסכמתי לעשות ניסיון כדי שתרד ממני, ומהשיעור הראשון נדבקתי בחיידק. היה לי ברור שאני אהיה זמרת אופרה".

איך אפשר לדעת בגיל 16 מה רוצים לעשות בחיים?

"בלה לימדה אותי לנשום בשירה, הראתה לי איך אופרה נשמעת ופתאום הקול הזה יצא ממני. לשיר זה תענוג ענק, עושה נעים בגוף. זו הייתה חוויה מטורפת. הרגשתי שהגוף שלי הוא כלי מוזיקלי, שיש בו פוטנציאל חבוי שאני חייבת לממש אותו. מדי יום כשאני עושה חימום לקול, אני נזכרת בבלה. כל הדברים שהיא האירה לי בגיל 16 נשארו נכונים עד היום".

לאחר שחרורה מהצבא ניסתה קידר להתקבל ללימודים באקדמיה למוזיקה בתל אביב. שלוש פעמים קיבלה סירוב, אך לא התייאשה עד שהצליחה.
"בדיעבד אני יודעת שצריך להציב רף גבוה במבחנים כדי לבחור את הטובים ביותר. אני ידעתי רק לשיר ואלו היו לימודים מאוד אינטנסיביים ותובעניים. כל הקשיים האלה רק חיזקו אותי. להיות זמרת אופרה זה לא דבר קל. צריך להילחם על כל צעד".

באקדמיה פגשה קידר את המורה ירון וינדמילר שהציע לה ללמוד תואר שני בברלין. "לפני שש שנים הגעתי עם בעלי, ירון, לברלין כסטודנטית בכירה לתואר שני וגיליתי עולם אחר. תרבות אופרה קסומה. זו עבודה קשה עד היום, יש לי סוכנים שמשווקים אותי באירופה ואני דוחפת את עצמי להצליח".

קידר בתפקיד "סאביטרי" באופרה של גוסטב הולסט (צילום: Mittelsachsisches Theater )
קידר בתפקיד "סאביטרי" באופרה של גוסטב הולסט (צילום: Mittelsachsisches Theater )

ידעת גרמנית לפני שנסעת?

"לא, למדתי שלושה סמסטרים בבית ספר ללימודי גרמנית בארץ. היום אני מדברת גרמנית שוטפת וכמובן שרה בגרמנית".

איך הפכת לכוכבת?

"נפגשתי עם סוכנים, הלכתי לאודישנים ובכל הזדמנות סיפרתי על עצמי. זמרות אופרה יש שם בלי סוף, העניין הוא להיות מיוחדת. סיפרתי שאני ישראלית בעלת דרכון גרמני עם שורשים גרמניים".

סגירת מעגל

הסבים והסבתות של קידר משני הצדדים הם ניצולי שואה ששרדו את התופת באירופה. כל משפחתם נכחדה. אביו של אביה, מאיר קידר, ברח מגרמניה לארץ, וכשהיה נער חזר לאיטליה להילחם בגרמנים כחייל בריטי. הסבא מצד האמא, נפתלי מאיר מקרית מוצקין, כיום בן 89, שרד את אושוויץ ועלה לארץ.
"במשפחה שלי תמיד היה כעס על הפולנים, ולפני שנסעתי לברלין דיברתי עם סבא. אמרתי לו: 'אני נוסעת לחיות במקום שלא רצו אותך ושחיי בני משפחתך נגזלו, והוא השיב לי: 'אסנת, אני שמח שאת חופשייה להיות איפה שאת רוצה, ואני, סבא שלך, יכולתי לאפשר לך חופש".

קידר מאמינה שהגעתה לברלין לא היתה מקרית. עבורה ועבור משפחתה זו סגירת מעגל. "לשיר באופרה שכתב מלחין יהודי, ועוד בתפקיד ראשי, זה דבר גדול. זה מחמם לא רק את הלב, אלא גם את הנשמה. אני מאמינה בגורל, כל דבר שקורה בחיים יש לו משמעות". לא פשוט למצוא מידע על המלחין היהודי הנס גל. מדובר במלחין היחיד במאה ה-20 שכל תרבותו נכחדה כלא הייתה.

האופרה "הברווז הקדוש" היא קומדיה שמגוללת סיפור אהבה ומתח סביב ברווז. קידר מגלמת את לי, נערה צעירה שנמכרת לאיש עשיר וחיה בכלוב של זהב. היא מתאהבת במשרת ואחרי לילה של אהבים הופכת לאישה. "זו פארודיה על אנשים פשוטים. כולם מעשנים על הבמה אופיום והקהל מתגלגל מצחוק", מספרת קידר, "זו אופרה שאבדה, הנאצים העלימו אותה. לפני עליית הנאצים גל היה מלחין וינאי מוערך באירופה. כל בתי האופרה קנו את יצירותיו. תוך עשר שנים 80 יצירות שלו הוצגו בבתי האופרה באירופה".

עם עליית הנאצים נגדעה הקריירה המוזיקלית של גל לאחר שנאסר להשמיע מוזיקה של מלחינים יהודים. גל ברח לאוסטריה ומשם הגיע לבריטניה. הנאצים העלימו את כל יצירותיו כלא היו. נוכחותו היתה בעיניהם כתם בעולם האופרה. "אין שום זכר ממנו, לא הקלטה, כלום. כאילו הוא לא היה קיים", מספרת קידר. האופרה 'הברוז הקדוש' הועלתה בפעם האחרונה ב-1933 וכמעט 80 שנה אחרי אני מבצעת אותה שוב".

איך הגעת לתפקיד הראשי?

קידר על פוסטרים ברחבי ברלין
קידר על פוסטרים ברחבי ברלין. "הברווז הקדוש" (צילום: Michael Lindner)

"ראיתי מודעה שמחפשים זמרת סופרן בסגנון רומנטי מאוחר בגרמנית. זה הלחם והחמאה שלי, בדיוק מתאים לקול שלי. זו המוזיקה שאני מתחברת אליה מבחינה אמנותית וידעתי שזה תפור עלי עוד לפני שידעתי במה מדובר בדיוק. בדיעבד, הבמאית סיפרה לי שכבר באודישן הראשון התפקיד היה שלי. ניצחתי בהפרש גדול את המתמודדות האחרות".

בישראל לא מבינים אופרה

מי שהחזירה לתודעה את הנס גל הייתה המפיקה סולווייג פראנקה, בת למשפחה יהודית אינטלקטואלית שיצאה לחקור את סיפורו. משפחתה שרדה את מלחמת העולם השנייה בעיירה דרזדן תחת הפצצות כבדות. היא התעניינה במוזיקה של שנות ה-20, נברה בחומרים היסטוריים ומצאה את השם הנס גל. חיטוט נוסף העלה דפי תווים של האופרה "הברווז הקדוש".

קידר: "יום אחד הייתה לה תאונת אופניים ובחור ניגש לעזרתה. באותו היום הייתה לה פגישה חשובה עם מנהל הוצאות ספרים. אותו מנהל היה הגבר שסייע לה אחרי שנפלה מאופניה. היא מיד שאלה על הנס ו'הברווז הקדוש', האיש הכיר לה את בתו של גל, אוה, ונוצר קשר יפה. אוה הגיעה לכל שלוש ההופעות. היא מתגוררת בבריטניה ומספרת שאביה נפטר בגיל 97 ועד השבוע האחרון לחייו הלחין יצירות".

ישר התחברת לדמות הראשית, לי?

"אני יכולה להתחבר לכל רגע נתון בדמות. אין סצנה שלא ראיתי את הזווית האישית שלי. האדרנלין עולה וזה פשוט תענוג. יש לי את העבודה הכי טובה בעולם".

לא קשה לשיר אופרה בגרמנית?

"גרמנית היא שפה מאוד מוזיקלית. לנו, כיהודים, היא לא נשמעת ככה כי היא מתחברת לנו לזיכרון השואה. הנס גל אהב מאוד את השפה וזה ניכר במוזיקה שלו". מגיל 16 אני רודפת אחרי חלום. המטרה שלי שהאופרה תעלה בעוד מקומות עם תזמורת גדולה, לחיות את זה יום יום".

יש מחשבות לחזור לארץ?

"בישראל יש זמרת אופרה אחת- לריסה טטוייב שעושה תפקידים ראשיים. בארץ יש עשרות זמרות אופרה ואין מקום לכולן. אנשים לא מבינים אופרה. כששואלים אותי בישראל מה את עושה בחיים, ואני משיבה זמרת אופרה, אומרים לי: 'אה, נחמד, ומה את עושה למחייתך?'. בגרמניה להיות אמן זה מקצוע, רואים בזה כבוד גדול".

אולי תביאי לכאן את הנס גל?

"אם וכאשר תהיה לי עבודה בישראל, אני אשמח לבוא, אבל זה לא נראה באופק. אני מקווה שהאופרה הישראלית תרצה לשמוע את הנס גל".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות