fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

דיאטה, הורים חורגים וארוטיקה

הורים חורגים זה הרבה יותר משלגייה, הנזל וגרטל וסינדרלה, דיאטה היא לא משימה קלה, וספרות ארוטית - מהו סוד הקסם שלה?
על דיאטה ועל ספרות ארוטית | צילום: shutterstock
על דיאטה ועל ספרות ארוטית | צילום: shutterstock

דיאטה

אף על פי שנרשמתי לקבוצת הדיאטה לחמישה חודשי חברות, הרבה חשק לעשות דיאטה אין לי, ואני עושה את זה בעיקר מפני שעליי לרדת במשקל במצוות הרופאה. אספר לכם, שמה שעוזר לי, זה פשוט העובדה, שאני נשקלת כל שבוע ומדווחת על מעשיי, נפגשת עם אנשים נוספים שגורלם דומה, וגם שומעת מהם מדי פעם משהו שמחזק אותי.

במפגש ביום שלישי האחרון, לדוגמה, אמרה אחת המשתתפות, כבת ארבעים בערך, שהמוטיבציה שלה לרדת במשקל היא ללבוש ביקיני בקיץ. סחתין עליה. לא שאני מתכוונת ללבוש ביקיני עוד אי פעם בחיי, אבל זה הזכיר לי את ימי נעוריי העליזים, ובהחלט עשה לי מצב רוח טוב. מובן שלקראת השקילה אני מתכוננת (אני עושה דיאטה כל השבוע, אבל לוחצת על הגז בימים הראשונים של השבוע, בעיקר אם זה שבוע שבו אנחנו מתארחים אצל אמא שלי), וביום שלישי, אחרי השקילה אני קצת מרשה לעצמי. קצת, אתם יודעים, זאת מלה מאוד יחסית, אבל אם אני מצליחה להשאיר את הקצת הזה בגבולות יום שלישי, דיינו.

ולשאלתכם: ירדתי, בהחלט, אבל דרך ארוכה עוד לפניי. גם אם אמשיך לרדת בקצב הזה, צפויים לי עוד כמה וכמה שבועות של דיאטה, ואחר כך, כמו שאומרים, כל החיים לפני.

הורים חורגים

לפני כמה ימים העלתה תמימה אידלסון Tmima Idelson דיון ב"לא סופרים – מועדון הקריאה של הארץ", קבוצת פייסבוק שאני מנהלת, במופעים הספרותיים של האם החורגת. היא סיפרה שמי שחושב רק על שלגייה, על הנזל וגרטל ועל סינדרלה, שיידע, שבעיירות היהודיות של לפני מלחמת העולם השנייה היה שיעורם של הנישאים בשנית כשליש מהאוכלוסייה, ורבים מהילדים נאלצו להסכין עם הורה חורג, לעתים קרובות עם אם חורגת.

הדיון שהתקיים שם חרג כמובן מגבולותיו הספרותיים והיה טעון מאוד, גם מבחינתי. לגדל ילד שאינו ילדך זה מאוד קשה, ולו רק משום שגידול ילד בכלל זו משימה מסובכת, ואם הילד עושה כל מיני דברים מעצבנים, ואיזה ילד לא עושה דברים מעצבנים מדי פעם, ואתה מזהה אותם עם דברים מעצבנים שאתה עשית או שהאחים שלך עשו, זה יותר קל מאשר אם הוא מעצבן אותך ואתה לא יודע מאיפה זה בא.

אבל כיום יש גם משהו שהוא מעבר לזה, שכן כיום, כשרוב ההורים החורגים מגיעים למשפחה לא בעקבות התאלמנות אלא בעקבות גירושים, קורה לעתים קרובות שהילד, בעיקר אם הגירושים נובעים מכך שאחד משני ההורים רצה לפרק את המסגרת משום שמצא לו בן זוג אחר או בת זוג אחרת, מאוד מסתייג ממי שהוא רואה בו שותפו של ההורה שלו לפירוק בית הוריו. כמה אהבה יכול ילד כזה להביע, אם בכלל, כלפי בן הזוג החדש של מי מהוריו? נכון, שלא תמיד הילד מבין את מורכבות המצב, ואף על פי כן, ילד תמיד רוצה שהוריו יישארו נשואים ושהבית שבו גדל ימשיך להתקיים, ואם יש בליבו טינה כלפי ההורה החורג והיא נוספת לכל מיני דברים מעצבנים שיש אצל כל מיני ילדים בגיל ההתבגרות ובכלל, זה לא מתכון לאושר לאף לא אחד מהצדדים.

בכל זאת, ההורה החורג הוא האדם המבוגר בסיפור הזה, והתנהגות נקמנית, מפלה ודכאנית בוודאי שלא תיצור אהבה לא במקרה הזה ולא בשום מקרה אחר. ותאמינו לי, שאני מדברת מהמגרש, ולא מהיציע.

ספרות ארוטית

כן, קצת תרבות לקראת הסוף: ביום שני אארח במועדון הספרותי את ניקול קידר, המו"לית של "ספרות שנוגעת" שמתמחה בספרות ארוטית, ואני מאוד מתרגשת.

את המפגש יפתח דיון בפרק מתוך רומן שכתבה סופי ז'אבס ותרגמה לנה שילוני, וכותרתו "אליס לוקחת ביס". מסופר בו על אליס, ששוכבת עם כל העיר, וכל אחד מביא לה איזה מעדן אחר…

בחלק השני של המפגש נדבר עם ניקול קידר על פריחתו של הז'אנר הארוטי בישראל (יש הוצאות שמתמחות בז'אנר הזה ומוציאות ספר בכל שבוע), ונשמע ממנה, מהו סוד הקסם של הספרות הזאת, מי קורא אותה ולא פחות חשוב, מי כותב אותה.

אהבתם את הבלוג של עלית קרפ? בלוגים נוספים כאן

בקרו אותנו גם בפייסבוק: הד הקריות

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות