לרגל יום האישה: מועצת הנשים התכנסה

הפקה מיוחדת של "הד הקריות" חיברה חמש חברות מועצה, אחת מכל עיר, לשיחה על החזון, המטרות והסיבות שהביאו אותן להיות משרתות ציבור

עדי שושני: השמיים הם הגבול

בת 40+ מקרית מוצקין. קדנציה ראשונה במועצת העיר, עובדת במגזר הציבורי

למה לי פוליטיקה עכשיו: "שנים שאני מעורבת חברתית וקהילתית במסגרת ועדים בגנים ובבתי הספר של הילדים. בארבע השנים אחרונות הייתי יו"ר הנהגת ההורים בבית הספר בגין. זה בית ספר גדול המונה כ-700 ילדים. בית ספר שמאוד מעודד מעורבות הורית ועשייה חברתית וכל מה שמעבר. במהלך ארבע שנים כיו"ר הנהגת ההורים הייתי באמצע, בין ההורים לרשויות ונאלצתי למצוא את הנתיב הנכון ללכת בו, ומאוד נהניתי. נחשפתי לדברים שביום יום אני לא נחשפת אליהם, כמו התרומה לקהילה ומתוך זה הכרתי את הרשות.

"מתוך הקשר שלי עם הרשות, מתוך הפעילות הקהילתית, פנה אלי ראש העיר והציע לי להתמודד למועצה וזה נראה לי אתגר חדש ומעניין, אז הלכתי על זה.

"לאורך השנים, במסגרת העבודה שלי הייתי ממונה על מעמד האישה, למדתי מגדר והתעסקתי עם נשים בכל מיני מצוקות ומצבים, בהם צריך אוזן קשבת. לאורך כל השנים, המעורבות והנתינה הן נר לרגליי. אני מאמינה שכל אחד צריך לשאוף לתרום בצורה כלשהי לחברה".

מה החזון שלך: "להתפתח ולהתקדם. אני רואה את עצמי ממשיכה לקדנציה נוספת, זה לא ניסיון חד פעמי, זה לא דבר על הדרך, אני רואה בזה משהו שאני רוצה. עכשיו כשאני נמצאת במגרש של הגדולים, במקום של השפעה, יש לי אפשרות לקחת את כל הכלים שרכשתי וליישם אותם, הלכה למעשה, לטובת כל תושבי קרית מוצקין, שזו המטרה לשמה נכנסתי למועצה".

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים: "אני לא פוסלת כלום, גם לא פוליטיקה ארצית. קשה לצאת בהצהרות רק שלושה חודשים אחרי שנכנסתי למועצה. אני מאמינה שאדם צריך להראות קבלות של עשייה לפני שהוא יוצא בהצהרות. מבחינתי, השמיים הם הגבול. אני מתפתחת בהתאם למה שהחיים מובילים אותי".

שיראל בר: קרית ים היא הבית

בת 45 מקרית ים. קדנציה שנייה במועצת העיר, עורכת דין

למה לי פוליטיקה עכשיו: "במקצוע שלי מצאתי את עצמי מתחברת יותר לתיקים, בהם אני נלחמת על זכויות של אנשים. במשך כמה שנים שימשתי יועצת משפטית חיצונית של קרית ים וראיתי מהצד את העבודה המוניציפלית. מצד שני, כמי שגדלה וחונכה בקרית ים, הייתי מאוד מתוסכלת מתחושת הקיפאון בעיר. בשנת 2013 כששמואל סיסו פנה אליי להצטרף לסיעה, ראיתי בכך הזדמנות לחולל שינוי ולהביא את היכולות שבי כאשת מקצוע, כאישה, כמי שגדלה בעיר הזו ומכירה את החוזקות והחולשות שלה. מיד לאחר הבחירות, ראש העירייה דוד אבן צור הציע לי את תפקיד ממלאת מקום ראש העיר ונתן לי מיד את הבמה לחלום ולעשות ביחד איתו, כולל סמכויות.

"הדבר הראשון שהתחברתי אליו היה נושא פיתוח גני שעשועים. במשך שנים הייתה תחושה שיד אדם לא נגעה בהם והייתי חלק מתהליך החשיבה, התכנון, התקצוב, איגום המשאבים. גולת הכותרת הייתה פארק טראמפ, שם באמת ראש העיר השיג תקציב של כמה מיליונים כדי לפתח גן שעשועים בסדר גודל שלא היה בקרית ים ובכלל פה באזור. להיות חלק מהתהליך הזה ובסופו של דבר לראות את התוצאה – זה היה בשבילי מאוד מרגש.

"אחת מהנקודות המשמעותיות עבורי היא חוף הים. אני אדם שחי ונושם את חוף הים, חורף או קיץ. לקחתי חלק פעיל בתכנון תוכנית אסטרטגית לפיתוח כל רצועת החוף. עוד יוזמה מאוד גדולה של ראש העיר. לקחנו את אחד האדריכלים הגדולים בארץ, אודי כסיף ובנינו תוכנית בשיתוף הציבור. ראש העיר ואני נלחמנו על פתיחת שני חופי רחצה נוספים מוכרזים לתושבים.

"כחלק בלתי נפרד מהיכולות המקצועיות שלי קיבלתי על עצמי את כל נושא מערך הגבייה והחובות בעיר, כך שמצד אחד, טיפלתי בבעיות של הפרט באוכלוסייה הקשה, הייתי יו"ר וועדת הנחות במיסים ומחיקת חובות אבודים, ומצד שני השתמשתי בידע שלי על מנת להדריך את יחידת הגבייה לגבייה מרבית, כדי למקסם את המשאבים של העיר".

מה החזון שלך: "אני אוהבת את העיר הזו, העיר הזו היא אני. קרית ים היא הבית, זה המקום שאני רואה את עצמי מזדקנת בו, לא משנה מה אעשה בחיים. הייתי רוצה שעוד אנשים יראו את הפוטנציאל שיש בה וירגישו בה בבית. אעשה הכל כדי לממש את הפוטנציאל שלה, כי בעיניי קרית ים היא יהלום לא מלוטש עדיין".

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים: "אני מאוד אוהבת את המקצוע שלי כעורכת דין, זה משהו שאני לא מסוגלת לוותר עליו, זה חלק ממי שאני. המשרד שלי (בשותפות עם עו"ד דור שוורץ) הוא מפעל חיי. כשנבחרתי לקדנציה הקודמת המון אנשים היו פונים למשרד וחשבו שעזבתי את המקצוע. כל השנים הראשונות הייתי צריכה להילחם בתדמית הזו ולהגיד שאני ממשיכה להיות עורכת דין פעילה, בלי קשר לתפקידי כממלאת ראש העיר.

"לפני הכל אני אישה נשואה, אמא לשני ילדים שדואגת לשלוח אותם לבית הספר, יודעת בדיוק מה יש להם בשיעורים ואילו מבחנים ומוצאת את הזמן לכל דבר. אני מאוד מרוצה מאיפה שאני היום. בעוד עשור אני רואה את עצמי ממשיכה לנהל את מפעל חיי עם עו"ד שוורץ ומאוד רוצה בעוד עשור לייצג בתיקים עקרוניים ומשמעותיים שקשורים לזכויות אדם. מבחינה פוליטית אני רואה את עצמי להיות דמות משמעותית מאוד בקרית ים".

הילה רובין שלם: דרושות שותפות לעשייה

בת 33 מקרית אתא. קדנציה שנייה במועצת העיר, מנהלת מתנ"ס בחיפה.

למה לי פוליטיקה עכשיו: "כי אין ברירה אחרת. מה שקורה בחוץ זה לא מה שצריך לקרות, מבחינתי, לא מייצג באמת את צורכי התושב ואם לא אעשה את זה, אני לא רואה מישהו אחר שיעשה את זה. חייבים לנקוט עמדה אי אפשר להישאר אדישים. מאז שאני זוכרת את עצמי אני פעילה חברתית, אני באה מבית מאוד ציוני אידיאולוגי ותמיד השיח של מה שקורה במדינה או בחברה היה על שולחן שישי.

"תמיד הייתי פעילה, אם זה כיו"ר מועצת נוער, בשנת שירות, באגודת הסטודנטים, לכל מקום שהגעתי, חשבתי קודם איפה לתרום ולעזור, איפה אני יכולה לייצג את הדברים שיהיו מתאימים למה שקורה בשטח. תמיד ידעתי שגם אעסוק במקצוע חברתי, ולכן עשיתי תואר שני במינהל ציבורי.

"בתפקיד שלי אני חווה ורואה את השירותים שמקבלים החיפאים. ראיתי את השולחנות העגולים, מוקד פניות הציבור של עיריית חיפה, את קבוצות הווטסאפ השכונתיות למחדלים, את השיח של המנהלים שלי לעבודה שלי, לפיתוח קהילתי, לחיבור תושבים למקום המגורים שלהם, כדי שיהיו גאים איפה שהם גרים.

"גם לתושבי קרית אתא מגיע הרבה יותר, וקודם כל בשירות. אם כשאני מצלצלת למוקד והתחושה היא 'למה את מתקשרת', שם דברים נופלים. בדוח מבקר העירייה דיברו על המוקד והייתה עוגה שדימתה את כמות הפניות שהתקבלו. היה רשום ש-89 אחוזים מהפניות לא מוצדקות. שאלתי את ראש העיר אם הגיוני שתושבי העיר הם פשוט חבורה של משועממים שמתקשרים למוקד ומבלבלים לו את המוח. שאלתי – על פי מה הם קובעים מה מוצדק או לא.

"בואי נסתכל שניה על אלי דוקורסקי, מטר מקרית אתא, ואני לא מכירה אותו. הוא נתן פרס לתושב שהכי הרבה התלונן במוקד. איך יכול להיות ששם הוא מקבל תעודת הוקרה על זה שאכפת לו והוא מצלצל שוב ושוב, ואצלנו זה לא מוצדק? אנחנו משלמים ארנונה ומגיעים לנו שירותים".

מה החזון: "החזון שלי הוא שקרית אתא תהיה עיר שקשובה לתושבים שלה ושהם יהיו גאים לחיות בה. אומרים 'מי אתה ולאן אתה הולך', ואני משתדלת כל יום לשאול את עצמי את זה. כשאני נמצאת בצמתים אני עוצמת עיניים ושואלת את עצמי מי אני, לאן אנ הולכת ולמה אני עושה את מה שאני עושה. אחת הסיבות שאני מתעקשת להישאר בפוליטיקה היא, שלמרות שזה עיסוק יום יומי ובהתנדבות, זה כי אני רוצה לייצר עוד אנשים ערכיים, אקטיביסטיים ונטולי אינטרסים שיכנסו לפוליטיקה, מחפשת שותפים אמיתיים.

"יש כאלה שיגידו שאני תמימה, אבל אני חושבת שהשינוי יבוא מהשטח, לא על ידי בעלי הון או על ידי קבלנים, אלא אקטיביסטים שאכפת להם, כי תושבים יודעים לזהות טוב מתי אמת ומתי זה בלוף".

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים: "אהיה בפוליטיקה המקומית בקרית אתא ויהיו איתי עוד נשים רבות, שותפות לעשייה. אני קוראת לנשים שאכפת להן ליצור איתי קשר, כי אני רוצה אותן איתי. אני חושבת שחסרה ראייה נשית בקרית אתא. זה לא הגיוני שמתוך 17 חברי מועצה יש רק שלוש חברות מועצה. אשמח מאוד שנשים שמעניין אותן ואכפת להן, ייצרו איתי קשר".

אדוה בלמס: בוסט של אינטליגנציה רגשית

בת 36 מקרית ביאליק. קדנציה ראשונה במועצת העיר, עורכת דין וכלכלנית

למה לי פוליטיקה עכשיו: "יותר מעשור אני מתנדבת בעמותות שונות בקריה ומחוצה לה, עם משפחות בסיכון, ילדים עם צרכים מיוחדים, והעשייה הציבורית היא משהו שבוער בי, הרצון להשפיע. בשנים האחרונות הייתי יו"ר הוועד המוסדי בגבעת הרקפות ובמסגרת זו הנעתי המון תהליכים. אלי דוקורסקי פנה אליי, כי היה שותף לכמה מהלכים שעשיתי והבנתי שאם אני רוצה להשפיע, לא רק בקהילה אלא בכל העיר, זה המקום.

"העשייה הציבורית לא זרה לי, היא חלק ממי שאני, מהאישיות שלי, ואני חושבת שכשאתה נותן, אתה מקבל הרבה יותר ממה שאתה נותן, וזו הסיבה שהצטרפתי. אני חושבת שיש לי גם הרבה כישורים שיכולים לסייע למועצה, מהחינוך ועד התשתיות, אני מביאה מהרקע המקצועי שלי ארגז כלים וניסיון שיכולים לסייע גם לעיר".

מה החזון: "היום אני יו"ר ועדת הכספים ואני מקימה ועדה לשוויון מגדרי וזכויות הלהט"ב בקרית ביאליק. אין דבר כזה בקריות. בכובע של ועדת הכספים חשוב לי לקדם את כל עולם החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי, להגדיל את תקציב החינוך, כי הילדים הם העתיד, וכדי לייצר סביבת חיים טובה ובטוחה עבורם צריכים להשקיע בחינוך שלהם כבר היום. חשוב לי הוא לייצר מקומות תעסוקה בקרית ביאליק, העיר הולכת להכפיל את גודלה וחשוב שנשמור על רמת השירותים המדהימה של היום.

"בכובע השני שלי, שוויון הוא משהו שבדמי וחשוב לי לשמור על סביבה בטוחה, מוגנת ומאפשרת לאוכלוסייה שונה בכלל ולאוכלוסיית הלהט"ב בפרט. להוביל שינוי מחשבתי לעידוד הסובלנות כלפי השונה באמצעות החינוך. מה שאני הכי רוצה הוא שבעוד כמה שנים זה יהיה מובן מאליו".

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים: "אני רואה את עצמי ממשיכה בעשייה ציבורית, בפוליטיקה המקומית לצד אלי דוקורסקי. אני חושבת שהוא השכיל לזהות ולהבין את החשיבות בשילוב נשים ברשימה, וכעובדה, מחצית מחברי הסיעה בקואליציה הן נשים. חשוב לי לשמור על היחס הזה. חשוב שנשים ישתלבו בעשייה ציבורית, כי לנשים, מעבר לבינה רגילה, יש להן בוסט של אינטליגנציה רגשית שמובילה ומאפשרת להן לאפיין דברים בצורה ייחודית. כשעושים למען הציבור הופכים לבני אדם טובים יותר וזה מקרין על הכל, על האמא שבך, על האישה שבך ועל האדם שבך".

סופי נקש: הבית שלנו חשוב לנו

בת 43 מקרית חיים. קדנציה שנייה במועצת העיר חיפה, קניינית בשירותי בריאות כללית

למה לי פוליטיקה עכשיו: "התחלתי בקבוצת פעילים, תושבים שהפריעו להם המון דברים בקרית חיים, והתאחדנו. החלטנו שאנו מציקים לכל מי שצריך, כדי לשפר את איכות החיים, וככה קמה הקבוצה. כשכבר התבססנו והיו לנו רעיונות וראינו שראש העירייה לשעבר יונה יהב כן מוכן לשמוע אותנו, הגיעו הבחירות. יהב פנה אליי והציע לי להצטרף ולנסות להשפיע מבפנים. נתתי את הסכמתי וחזרתי לקבוצה ואמרתי 'בואו ננסה להשפיע מבפנים'.

"אנחנו, תושבי קרית חיים, הבית שלנו חשוב לנו. המרקם של קרית חיים שונה משאר הקריות ומחיפה, התחושה היא של קיבוץ, כולם נרתמים למען כולם. חשוב לי שיהיה פה טוב, שתהיה פה סביבת מגורים נעימה ושנקבל את מה שמגיע לנו. ביחד קידמנו את מגרשי הספורט מאחורי בית נגלר וביחד נלחמנו שתוקם פה קרית ספורט. את המובלעת בין שדרות וורבורג לפסי רכבת דאגנו לסדר, הגענו למקומות שלא נגעו בהם שנים. בתיכון קרית חיים היה מחסור במזגנים בכיתות ובאולמות הספורט והיום אין אולמות שלא ממוזגים. בבית הספר דגניה יותקן מיזוג בחודשיים הקרובים. הפרויקט הבא שלנו הוא הפארק הצירי, למרות שאין תקציב עבורו".

מה החזון: "אני מקווה שמה שראשת העירייה הנוכחית הבטיחה בבחירות, היא תקיים. אני מקווה לראות פה גני משחקים, ריבודי כבישים, את נושא הספורט מתקדם. שימשיכו להשקיע בתיכון קרית חיים כי זה התיכון היחיד בשכונה ואם יש צורך למתג אותו, שיעשו את זה. פיתוח חוף הים והטיילת, לא נשאר לנו הרבה מחוף הים. אני מקווה שראשת העירייה תצליח להרים את פרויקט ההתחדשות העירונית בטרומן, ומתפללת כל יום שהעיר שלי תקבל את מה שמגיע לה".

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים: "לא יודעת אם אלך לפוליטיקה ארצית, אני יותר מדי אוהבת את הקריה ואת הבית. אני חושבת שאני יכולה לעשות דברים מדהימים בשכונה שלי ולא צריך לקפוץ למים העמוקים. כן אני מקווה להיות במועצת העיר ולהמשיך את העשייה הציבורית".