fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

חוגגת עצמאות

היא נולדה בעוספיה, התגוררה בהרצליה ובירושלים, הקימה את משפחתה בדליית אל כרמל, ובכל זאת קוראת לעצמה "ילדה של הקריות". מיעאד כיוף נטור, בעלת תוכנית אקטואליה ברדיו הקרייתי "חם אש", פרצה את גבולות הכפר ויצאה בגיל צעיר מאוד אל עצמאותה. עכשיו היא רוצה לגרום לשינוי בחברה הישראלית ומנסה, בכל בוקר מחדש, לסחוף אחריה את מאזיניה
מייעד כיוף, שדרנית רדיו (צילום: דורון גולן)

 

מיעאד כיוף נטור נולדה בכפר עוספיא לפני 33 שנים, בת בכורה לווג'יה ולאשוואק. אחריה נולדו שתי בנות נוספות ובן. "לא הייתי ילדה יותר מדי פרועה, אבל אמא שלי אומרת שהייתי מאוד חכמה מגיל מאוד צעיר. אמא סיפרה לי שבגיל שנתיים הלכתי למכולת לקנות לה שקית חלב. אמרתי לאמא שלי שהיא מגזימה, אין מצב שעשיתי את זה. יש לי תינוק בן שנה וחצי, רק התחיל ללכת ולדבר, אבל היא מתעקשת ואומרת לי שהלכתי ודיברתי מוקדם", מספרת כיוף, "כילדה לא קיבלתי הכל כמו שהוא, הייתי מרדנית בדברים שאני חולקת עליהם, גם חברתית. בבית הספר, כל הזמן כתבתי חיבורים על החברה אם היא מקבלת את השונה, חלקתי על בני הכיתה שלי אם צחקו על מישהו, ותמיד התחברתי לאנשים האלה, החלשים, רציתי להחזיק בידם ולהכיר את החיים קצת אחרת או להנעים להם קצת את הזמן".

מייעד כיוף, שדרנית רדיו (צילום: דורון גולן)
ילדה של הקריות. מיעאד כיוף נטור (צילום: דורון גולן)

כיוף נטור היא נכדתו של אימאם הכפר. אביה הוא ראש המועצה המקומית בעוספיא ואמה היא אשת קריירה שתמיד עבדה ולמדה. "כשהגענו לחטיבה, אני ואחותי נבילה למדנו בבית הספר לנזירות 'כרמלית' בחיפה ושם גיליתי את העצמאות. עיר זה לא כפר, צריך להיות עצמאי, לקחת אחריות, לחזור הביתה, לשאול וללמוד. בית הספר לא היה ממוקם שתי דקות מהבית, הוא היה רחוק. משם הרגשתי שאני מעצבת את עצמי ומגבשת זהות אחרת. הייתי אמא קטנה, כי היו לי אחים קטנים בבית. כשאחותי הקטנה שרה הייתה בת שנתיים, אמא השאירה אותה איתי. אמא שלי תמיד עבדה בשתי עבודות ולמדה. היא מהנשים הראשונות שעשו רישיון נהיגה בכפר, למרות שאנשי הדת ניסו לעצור אותה, ועד היום הם מנסים לעצור נשים שרוצות ללמוד נהיגה, אבל רישיון נהיגה זה עצמאות".

לפני ארבעה חודשים היא התיישבה על כיסא המנחה בתוכנית יומית אקטואלית ברדיו הקרייתי "חם אש", והיא נהנית מכל רגע. "אני עושה טלוויזיה המון שנים והחלטתי להתנסות גם ברדיו. בכל יום מ~12:00_10:00 אני מדברת מגזרית אקטואלית. אני לא עוסקת רק במגזר, כי אני לא חושבת שיש מגזרים, כולנו חיים ביחד. זו תוכנית אקטואליה ואני מזמינה את כל תושבי המדינה לספר את הסיפורים היפים על הנתינה והאהבה, על הנוסטלגיה וההיסטוריה, על החינוך והתרבות. הכל מהכל. כשהתחלתי לשדר, מיד שמעתי תגובות מאנשים. יכול להיות שכאנשי קריירה, יש לנו פחות זמן לראות טלוויזיה, אבל רדיו אפשר לשמוע גם ברכב, זה הרבה יותר זמין ואני מרגישה שהתרגלו אליי.

"אסביר למה אני מתכוונת: פעם הייתי בראיון לעבודה בכלי תקשורת מוביל בארץ והמנכ"ל שאל אותי אם אני יכולה לחתוך מהדיבור שלי את הר' והע' שלי. אמרתי לו שאני יכולה לחתוך חופשי, אבל הוספתי שהייתי רוצה לעבוד במקום שיכבד אותי. אחד מהחברים שם, עורך מערכת מקומית בצפון, אמר שהוא רוצה אותי אצלו. אמרתי לו שאני לא מעוניינת לחתוך את האותיות הגרוניות שלי, אני גאה להציג את עצמי ואני רואה בזה יופי. אם אני אחתוך את האותיות הגרוניות, מה ישמעו? אני באה להגיד שאפשר למצוא יופי בדברים שכבר לא שומעים היום".

על השאלה למה היא קוראת לעצמה "ילדה של הקריות", היא משיבה שבעלה, עד לפני חצי שנה, עבד בסניף בנק הפועלים בקרית ביאליק והיא הייתה מבלה שעות רבות בבית הקפה רוזמרי, הממוקם בדיוק מעבר לכביש.

היא צעירה, אבל יודעת מה היא רוצה בחיים ומוכנה לעשות הכל בשביל להגשים את חלומותיה. "אני מתחילה להרגיש בזמן האחרון שאני מגשימה חלק מהם. כשעושים אזכרה למישהו שנפטר, אנחנו נזכרים בו אחרי שהוא הלך לעולמו, אבל אני רוצה להספיק לשנות עוד בחיי".

הכתבה המלאה ביום שישי בהד הקריות והחל מיום חמישי בערב גם במהדורה הדיגיטלית.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות