לפני 41 שנים, בצהרי יום הכיפורים חתכה אזעקה את הדממה ואלפי מילואימניקים שברו את הצום, לבשו מדים והתייצבו לקריאה. מלחמת יום הכיפורים הותירה שבר בחברה הישראלית ועד היום הפצע מדמם. בקיץ האחרון, ארבעה עשורים לאחר המלחמה ההיא, ישראל עברה את "צוק איתן". למרות הרצון העז של הממשלה לכנותה מבצע, בעורף התחושה היתה של מלחמה. מבצע "צוק איתן" הוביל למאבקים ומלחמות פוליטיות ברשתות החברתיות, ובעיקר לשמועות ושמות שלא הפסיקו לזרום בקבוצות בוואטספ, נושא שנדרשו לו בצה"ל ובכלי התקשורת השונים.
ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, פרופ' יריב צפתי, מספר כי לאחר מלחמת יום הכיפורים נעשה מחקר, שהיה חדשני אז, על הצרכים שמילאה החשיפה התקשורתית במהלך המלחמה. "אנשים היו במשבר גדול יותר ההיא", אומר פרופ' צפתי, "במחקר גילו שבימים הראשונים היה צורך להבין מה קורה, היה צורך לדעת. אחר כך התקשורת שינתה את השידורים והודגשו צרכים אינטגרטיביים, שיגרמו לאנשים להרגיש מאוחדים. יותר מאוחר, לתוך המשבר עלו הצרכים האסקפיסטיים, אז שודרו ערבי שירה בציבור בטלוויזיה כי המורל היה מאוד נמוך ואנשים הרגישו צורך לרומם את רוחם".
"פרסום שמות החללים בוואטסאפ נבע בעיקר מחוסר הוודאות של המשפחות. תמיד
היו שמועות וערוצים לא פורמליים, אבל היום הטכנולוגיה מאפשרת לעשות זאת
בקלות, כמובן לא לפי הפרוטוקול של הצבא. אתה קורא ושומע בני משפחה
שאומרים שלא ייכנסו ויקראו בוואטסאפ או בפייסבוק, אבל בפועל הם לא
מסוגלים להתנתק"
