fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

היתושים נושאי המחלות הקדימו להגיע

אם נדמה לכם ששאתם מותקפים על ידי נחילי יתושים, לא טעיתם. השנה היתושים הקדימו לבוא והמשרד להגנת הסביבה קורא לרשויות לטפל במזיקים
יתוש. צילום: פיקסאביי

היתושים הנגועים בקדחת מערב הנילוס הקדימו להגיע השנה. המשרד להגנת הסביבה איתר כבר בחודש מאי יתושים נגועים בנגיף. בעשור האחרון יתושים נגועים התגלו החל מאמצע חודש יולי, ואולם ב-2021 כבר בלכידות שבוצעו בחודש מאי נלכדו יתושים נגועים.

קדחת מערב הנילוס היא מחלה שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לבני אדם. המחלה נגרמת על-ידי נגיף המצוי בעיקר בעופות, המועבר לאדם באמצעות עקיצת יתושים. תקופת הדגירה של מחלת קדחת מערב הנילוס נמשכת  בין שבוע ל-14 ימים. במרבית המקרים מדובר במחלה קלה, דמוית שפעת אשר חולפת מאליה. סימני המחלה הם חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים.

בישראל קיימים יתושים הנושאים מחלות, שעקיצתם עלולה להסב נזק של ממש לאדם. היתושים המקומיים, יתושי כולקס, מתרבים במקורות מים גדולים ועלולים להעביר את קדחת מערב הנילוס. בנוסף, יתושים עירוניים, כמו הטיגריס האסייתי, מין פולש הנפוץ באזורים רבים בארץ, גורמים אף הם למטרדי עקיצות קשים והעברת המחלה.

נקבת היתוש עלולה להידבק בנגיף קדחת מערב הנילוס בעת עקיצה של עופות נגועים ולהעבירו בעקיצה נוספת לבני אדם. למחלה זו לא קיימות תרופות יעילות או חיסון, והדרך העיקרית והיעילה ביותר לצמצום ומניעת העברת מחלות לאדם היא על ידי מניעת עקיצות יתושים. בנוסף, בקרב מרבית האוכלוסייה התגובה האלרגית, (גירוד, אדמומיות ונפיחות) לעקיצה של יתוש הטיגריס האסייתי חריפה יותר ביחס ליתושים אחרים.

מקורות מים עומדים במרחב הציבורי או הביתי הם מצע גידול פוטנציאלי לזחלי היתוש. מטרת פעילות ההסברה, בין היתר, היא העלאת המודעות לצעדים פשוטים שבאמצעותם ניתן למנוע דגירה של יתושים. ייבוש מקורות מים עומדים בגינות, בחצרות, בבתים וסביבתם, תיקון נזילות ופינוי כלים שיכולים לדגור בהם יתושים, ימנעו את מופעי היתושים ויובילו להפחתה בעקיצות. באשר למרחב הציבורי, יש לדווח לרשות המקומית על מטרדי עקיצות ועל מקומות דגירה פוטנציאליים, כגון מקלטים מוצפים, חביות ודודי מים על הגגות.

בתקופה זו של נגיף הקורונה, על החולים המתגוררים באזורים שבהם נמצאו יתושים נגועים, להיות ערניים במיוחד לאפשרות של תחלואה בנגיף קדחת מערב הנילוס. כיוון שלא קיים חיסון לבני אדם, מניעת מפגעי יתושים היא הדרך העיקרית לשבור את מעגל העברת המחלה לאדם.

פעילות ההסברה של המשרד מדגישה דרכים להתגוננות מפני עקיצת יתושים, כמו התקנת רשתות על החלונות והדלתות וסגירתן בשעות הערב והלילה, וכן שימוש בתכשירי מניעה ודחייה ובלבד שהם מאושרים בידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "כבכל שנה, המשרד להגנת הסביבה מנטר ולוכד יתושים בחודשים אפריל-נובמבר, שמזוהים ונבדקים במעבדות משרד הבריאות. השנה היתושים הנגועים הקדימו להופיע. אני קוראת לרשויות המקומיות בכל הארץ לפעול למניעת מפגעי יתושים, וקוראת לציבור לעדכן את הרשויות המקומיות לשם טיפול יעיל ומהיר".

כמדי שנה, עם בוא הקיץ קורא המשרד להגנת הסביבה לרשויות המקומיות ברחבי הארץ לפעול למניעת מפגעי מזיקים תברואיים שעלולים להוות גורמי מחלה. לאור עליית הטמפרטורות וחילופי העונות, מתפתחים תנאי אקלים המתאימים לפעילותם של מזיקים תברואיים כגון יתושים, זבובי חול, נמלים, תיקנים וטרמיטים. המשרד להגנת הסביבה קרא לרשויות המקומיות למפות את המוקדים העלולים להוות מקומות דגירה פוטנציאלים ליתושים ולהסדירם. כמו כן, הורה המשרד לרשויות לבצע ניטור שבועי של המוקדים ולעדכן את הציבור בדבר ייבוש מקורות המים ודרכי מניעה, תוך קיום פעולות הסברה.

לחדשות נוספות בהד הקריות לחצו כאן * לדף הפייסבוק שלנו לחצו כאן*

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות