fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"בלי מפעלי תעשייה מפרץ חיפה והקריות יהיו אזור מוכה עוני ואבטלה"

השרה להגנת הסביבה הכריזה שתוביל מהלך לסגירת בזן עד 2030 * עינת קליש רותם ביקשה השבוע שוב מנתניהו סיוע בהעתקת המפעלים הגדולים ממפרץ חיפה * ד"ר אלי אברמוב, יו"ר איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים, שומע את הדברים ומודה שהם מדירים שינה מעיניו * בראיון מיוחד ל"הד הקריות" הוא מסביר שחלקה של התעשייה בזיהום האוויר הוא שולי ומזהיר ממה שיכול להתרחש כאן, אם ניכנע לדמגוגיה ולאמירות פופוליסטיות * התעשייה לא שותקת עוד ויוצאת למלחמה על עתידה
עשרות אלפי עובדים מסורים שעובדים סביב השעון בכל ימות השנה. בתי הזיקוק | צילום ארכיון: דורון גולן
עשרות אלפי עובדים מסורים שעובדים סביב השעון בכל ימות השנה. בתי הזיקוק | צילום ארכיון: דורון גולן

ראיון עם ד"ר אלי אברמוב, מוביל המאבק על עתיד המפעלים במפרץ חיפה

הסיפור של מפרץ חיפה, או ליתר דיוק הסיפור של זיהום האוויר בו, שהוא עובדה שאין עליה עוררין, מובא בתקשורת, בדרך כלל, מצידו האחד של המתרס, הצד של ארגוני הסביבה. המפעלים, מנגד, מסתפקים בהבאת תגובה לקונית לכותרות מאירות העיניים, וקולם, אם נשמע, הוא קול ענות חלושה.

השרה החדשה להגנת הסביבה גילה גמליאל הכריזה מיד עם היכנסה לתפקיד שהיא תוביל מהלך לסגירת בזן עד 2030, ובכך, אמרה, תשים קץ לתעשייה המזהמת במפרץ חיפה. האמנם?

ביום שני השבוע פנתה ראשת עיריית חיפה עינת קליש רותם לראש הממשלה בנימין נתניהו, בעת ביקורו בנמל חיפה, וביקשה ממנו סיוע בהוצאת המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה ובהקמת רובע מגורים חדש במקומם, הידוע בשמו הגרנדיוזי "מפרץ החדשנות".

לא ישן בלילה. ד"ר אלי אברמוב | צילום: יח"צ
לא ישן בלילה. ד"ר אלי אברמוב | צילום: יח"צ

ההצהרות האלה מרתיחות את הדם של ד"ר אלי אברמוב, יו"ר איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים ומי שמוביל את המאבק על עתיד המפעלים במפרץ חיפה אל מול האש הרושפת בגבה של התעשייה.

ד"ר אלי אברמוב, 66, בעל תארים רבים בהנדסה; כיהן בעבר כמנכ"ל קבוצת ברן וסמנכ"ל התפעול הגלובלי של קבוצת אדמה, המייצרת פתרונות לחקלאות. לד"ר אברמוב ניסיון של יותר מ-20 שנה בנושאים סביבתיים ופעילותו מתמקדת, בין היתר, בייעול תהליכים בתעשייה. את שלל סוגיות מפרץ חיפה הוא מכיר לפני ולפנים.

"דמגוגיה ופופוליזם"

בריאיון מיוחד ל"הד הקריות" מזהיר ד"ר אברמוב מנקיטת צעדים חפוזים ומתריע שסגירת מפעלי התעשייה במפרץ חיפה היא גזר דין עוני לאזור שיהפוך מוכה אבטלה. הוא קורא לא להיסחף אחרי דמגוגיה והצהרות פופוליסטיות ולהסתכל לאמת בעיניים.

ד"ר אלי אברמוב, איפה היו התעשיינים עד היום?
"אני יכול לדבר רק בשם עצמי. אני חושב שאנחנו נמצאים במתקפה חסרת תקדים וחסרת ביסוס עם פוטנציאל סיכון גדול מאוד לעתיד של הכלכלה של ישראל בכלל ושל מפרץ חיפה בפרט. הגיע הזמן לשים את העובדות על השולחן ולהסתכל לאמת בעיניים; הגיעה העת להתמודד עם הטענות, שברובן הן חסרות שחר.

"נכון. הייתה גישה שאמרה 'בואו נשים את הראש מתחת למים וניתן לגל העכור לעבור'. אני אף פעם לא האמנתי בגישה הזו. הגישה שלי תמיד היא להיות הכי פתוח שאפשר ולהגיד את הדברים. בסופו של דבר, האמת שלנו היא מה שחשוב. אנחנו יודעים מהי האמת שלנו וגם הרשויות יודעות אותה.

"דור כימיקלים, למשל, השקיע מיליונים בשביל להסב את המפעל לגז טבעי" | צילום: המשרד להגנת הסביבה
"דור כימיקלים, למשל, השקיע מיליונים בשביל להסב את המפעל לגז טבעי" | צילום: המשרד להגנת הסביבה

"מה שקרה הוא שמישהו כבר כיוון את המטרה ושם את החיצים בתוך המטרה, וזה דבר אומלל. אסור לעבוד ככה. כמו הסיפור של חיפה כימיקלים. כן. יש פתרון. להקים מפעל בדרום, אבל מדינה מתוקנת קודם בונה ואחר כך הורסת, ולא להיפך. וזה מה שאנחנו אומרים היום. רוצים לבנות משהו אחר? בואו נתכנן".

"נקודת השבר הגדולה, מבחינתנו, הייתה הסגירה של מפעל חיפה כימיקלים. מפעל משגשג. נקי. מודרני, שמפרנס מאות משפחות במעגל הראשון והרבה יותר במעגלים הנוספים. הוא נסגר רק בגלל דמגוגיה ודוחות שקריים. זה הוכיח לנו שהאמת שלנו לא מספיקה, אלא שעלינו להוכיח אותה, לדאוג שהציבור יידע את הדברים וישמע אותם מאיתנו. כי גם אם הציבור לא יקבל במאה אחוז את כל מה שאנחנו אומרים, לפחות הוא ישמע גם עובדות".

"המזהם הכי גדול שעובר מתחת לרדאר"

אז מהי האמת? האם זיהום האוויר במפרץ חיפה מקורו לא מהתעשייה?
"צריכים להבחין בין מה שהיה כאן לפני 30-20 שנה לבין מה שקורה בעשור האחרון, ומה שקרה בעשור האחרון הוא שבזכות השקעות של מיליארדי שקלים, הזיהום שמקורו במפעלים ירד ב-80-70 אחוז, וכל זה בזכות הטכנולוגיה, המודעות, ואני לא אתכחש – גם בזכות הרגולציה והלחץ הציבורי".

ובכל זאת, יש זיהום אוויר במפרץ חיפה.
"המזהמים העיקריים במפרץ חיפה מקורם בתחבורה היבשתית והתחבורה הימית. התחבורה הימית, אגב, הייתה במשך שנים רבות מתחת לרדאר, ואלה הם מקורות של זיהום ענק פי עשרות מונים מאשר התעשייה. 4 אחוז מכלל החומרים המסרטנים באים מהתעשייה באזור – וכשאני אומר 'התעשייה באזור' אני מתכוון לכלל התעשייה באזור – כל השאר מגיע מתחבורה ימית, תחבורה יבשתית, שריפות בלתי מבוקרות.

מפעל כרמל אוליפינים | צילום: אילן מלסטר
מפעל כרמל אוליפינים | צילום: אילן מלסטר

"לאנשי הסביבה אני אומר 'אם כל כך אכפת לכם מהסביבה, לכו לטפל בבעיה האמיתית, כי הכי קל להיטפל לאיזה מפעל. לכו לטפל איפה במקום שצריך ולא איפה שהכי קל לכם לטפל. אני אומר את זה, דרך אגב, גם למשרד להגנת הסביבה. ברור שלמשרד הכי קל לתפוס מפעל אחד, במקום להתחיל לטפל במאות גורמים פיראטיים בלתי חוקיים שגורמים נזקים עצומים משריפות של פסולת וזיהום ימי, והדבר הזה הוא נעלם מעיני הציבור.

74 אחוז מהחומרים המזהמים במפרץ חיפה מגיעים מכלי שיט בנמלים. לא שמעתי זעקה מאף ארגון להגנת הסביבה. הם פשוט לא רוצים לראות את הנתונים. הם עושים עוול לאיכות הסביבה, בזה שהם מתעלמים מהנתונים

"צריך להכיר בעובדות: יש זיהום, אבל לא המפעלים הם הגורם המרכזי לזיהום, ואת זה לא אני אומר, את זה אומר דוח של המשרד להגנת הסביבה שיצא לאחרונה. משום מה, גם התקשורת וגם ארגוני הסביבה מעדיפים לא לראות את הנתונים. 74 אחוז מהחומרים המזהמים במפרץ חיפה מגיעים מכלי שיט בנמלים. לא שמעתי זעקה מאף ארגון להגנת הסביבה. הם פשוט לא רוצים לראות את הנתונים. הם עושים עוול לאיכות הסביבה, בזה שהם מתעלמים מהנתונים. הם יכולים בקלות, באמצעות דוח אחד שקרי, לסגור מפעל, כמו שקרה עם חיפה כימיקלים, כי יותר קל להילחם במפעל אחד מאשר ב-800 אוניות מזהמות. אם יהיה טיפול אמיתי בשיט וגם בנמל עצמו, התמונה תיראה שונה לגמרי.

"תחשבו גם על דבר נוסף. אם המפעלים ייסגרו, יהיה יותר יבוא. יותר יבוא משמעו יותר אוניות. יותר אוניות – יותר זיהום. אנחנו יורים לעצמנו בראש.

"יש כאן הטעיה של הציבור על ידי גורמים מסוימים, ואנחנו יוצאים עם אמירה מאוד ברורה: הציגו את הנתונים האמיתיים. ואת יודעת מה. גם בתעשייה, למרות שהיא השקיעה מיליארדים ולמרות שהזיהום מהתעשייה פחת לאין שיעור, תמיד יש מה לשפר, אנחנו עוד לא סיימנו את העבודה. אנחנו נמשיך לשפר.

"החשש הכי גדול שלי הוא שעכשיו, בגלל כל האווירה מסביב והדמגוגיה, יביאו לסגירה של עוד מפעלים, אבל בפועל הזיהום לא יירד. הוא יישאר אותו הדבר. לעומת זאת, מה שכן יקרה הוא שתיווצר אבטלה גדולה מאוד, ואפילו יותר מכך – ייווצר עוני. הדבר הזה מדיר שינה מעיניי בלילות.

"בלי תעשייה, מפרץ חיפה יהפוך להיות אזור מוכה עוני. אפשר להגיד מפה ועד הודעה חדשה 'יש דוח מקינזי', אבל זה לא מחזיק מים הדבר הזה, כי ללא העוגנים המרכזיים של התעשייה, ללא הסתכלות קדימה של פיתוח התעשייה – האזור של מפרץ חיפה והקריות יהיה אזור עני. אין לזה שום ביטוי אחר".

"בלי ייצוא למדינה הזו אין זכות קיום"

מדברים על תעשיית הייטק, על "עמק החדשנות".
"סיסמה פנטסטית. אני מת על חדשנות, אני גם מאוד אוהב הייטק. אני רק שואל איך מביאים 350 אלף איש לעבוד בהייטק. כולם יעבדו בהייטק? כולם מתאימים לעבוד בהייטק? כולם שמחים לעבוד בהייטק? האם זה נכון בכלל לבזבז אזור כזה ענק על סקטור אחד?

"את זוכרת מה קרה ב-2008, כשהיה המשבר הגדול בענף ההייטק? היו בישראל 5000 מפוטרים. אם היום זה קורה, יש 50 אלף, ואם התוכנית הזו תתממש יהיו 500 אלף מפוטרים. אי אפשר לבנות מדינה על סקטור אחד. כן. ההייטק הוא סקטור חשוב שצריך לפתח אותו, אבל כלכלה צריכה להיות כלכלה מאוזנת – כלכלה שבתוכה יש גם תעשייה, גם הייטק וגם סקטורים נוספים. אסור לנו לאבד את העוגן הזה. התעשייה היא עוגן מרכזי במדינת ישראל לאורך הרבה מאוד שנים, גם לצריכה המקומית וגם לייצוא. ייצוא זו לא מילה גסה, ייצוא הוא דבר חשוב שבלעדיו למדינת ישראל אין זכות קיום.

אני מת על חדשנות, אני גם מאוד אוהב הייטק. אני רק שואל איך מביאים 350 אלף איש לעבוד בהייטק. כולם יעבדו בהייטק? כולם מתאימים לעבוד בהייטק? כולם שמחים לעבוד בהייטק? האם זה נכון בכלל לבזבז אזור כזה ענק על סקטור אחד? את זוכרת מה קרה ב-2008, כשהיה המשבר הגדול בענף ההייטק?

"הדברים האלה הם אמת שחייבת להיאמר, אבל אנחנו לא נסתפק רק בלהגיד מה לא, אלא בתוך זמן לא רב נבוא עם תוכנית אלטרנטיבית שאומרת איך האזור הזה צריך להיראות לפי התפיסה שלנו".

השרה להגנת הסביבה הכריזה שהיא מובילה מהלך לסילוק בזן ממפרץ חיפה עד 2030.
"לשמחתי, היא לא היחידה שקובעת. מצבנו היה רע מאוד, אם זה היה כך. מי שאמורה לדון בגורל מפרץ חיפה היא ועדת מנכ"לים בין-משרדית שאמורה לקבל בקרוב את המינוי שלה מהממשלה. הוועדה תכלול את המשרדים הרלוונטיים – הגנת הסביבה, הכלכלה, האנרגיה, האוצר והמשפטים. אנחנו נופיע בפני הוועדה, נבוא עם תוכנית אלטרנטיבית.

"מה שקרה הוא שמישהו כבר כיוון את המטרה ושם את החיצים בתוך המטרה, וזה דבר אומלל. אסור לעבוד ככה. כמו הסיפור של חיפה כימיקלים. כן. יש פתרון. להקים מפעל בדרום, אבל מדינה מתוקנת קודם בונה ואחר כך הורסת, ולא להיפך. וזה מה שאנחנו אומרים היום. רוצים לבנות משהו אחר? בואו נתכנן".

"איפה הגז הטבעי?"

ניכר על ד"ר אלי אברמוב שהוא מסתובב כבר תקופה ארוכה עם בטן מלאה. הוא כועס, הוא מודאג ובעיקר הוא חושש שאזלת ידה של המדינה תביא לצעדים פופוליסטיים שיינקטו בחופזה ושיגבו מחיר כבד. דוגמה לאזלת היד של המדינה הוא מביא את הגז הטבעי. "יש עשרות מפעלים בצפון שהסבו את קו הייצור שלהם לגז טבעי", הוא אומר, "אבל רק דבר אחד לא קורה – וזה באחריות הממשלה – לא מגיע אליהם גז טבעי. המפעלים האלה יכולים להפחית את שיעור הזיהום בעוד עשרות אחוזים, למרות שהם כבר הורידו את הזיהום בעשרות אחוזים, וזה תלוי רק בממשלה. המפעלים השקיעו בכך מיליונים.

"ניצול ציני של האירוע". הלבנייה של בזן שקרסה | צילום: חדר מצב ארצי
"ניצול ציני של האירוע". הלבנייה של בזן שקרסה | צילום: חדר מצב ארצי

"דור כימיקלים, למשל, השקיע מיליונים בשביל להסב את המפעל לגז טבעי, אבל הוא לא מקבל גז טבעי. הממשלה לא עושה כלום בעניין. יצאו כבר מכרזים לקווי חלוקה, אבל בפועל לא קורה כלום. תשאלי את השרה להגנת הסביבה מה היא עושה בעניין הזה.

"במפעלים שאני ניהלתי בדרום ובהם נעשה שימוש בגז טבעי, הייתה הפחתה של 90-80 אחוז בפליטות של גזי חממה בתוך שנה, כי הגז הטבעי הוא יותר נקי מכל הדלקים האחרים שאנחנו שורפים בלית ברירה".

"התעשייה היא מקור התעסוקה העיקרי"

לדברי ד"ר אברמוב תעסוקה מגוונת – הכוללת את התעשיות הקטנות, התעשייה הגדולה, השירותים, ההייטק – היא קריטית למפרץ חיפה. "אין אזור בעולם שיצליח לחיות בלי תעסוקה מגוונת", הוא אומר, "כיום, המפרנס העיקרי – מחוץ לאזור של גדרה-חדרה – הוא התעשייה. שיעור ההעסקה, ולא רק הישירה, של התעשייה הוא גבוה הרבה יותר מאשר הממוצע הארצי והוא מגיע לעשרות אחוזים. יתרה מזאת, התעשייה היא התעסוקה שמכניסה יותר. כמעט שלא תמצאי בתעשייה הגדולה אנשים שמתפרנסים בשכר מינימום. השכר שלהם הוא לפחות השכר הממוצע במשק, ולפעמים יותר מכך. זו תעסוקה מכבדת. אנשים רוצים לעבוד בסקטור הזה, והם יודעים שזה סקטור אחראי שדואג לבטיחות שלהם. במפרץ חיפה יש כיום כ-30-20 אלף עובדים במעגל הראשון וכ-100 אלף איש במעגלים האחרים.

"יש עשרות מפעלים בצפון שהסבו את קו הייצור שלהם לגז טבעי. אבל רק דבר אחד לא קורה – וזה באחריות הממשלה – לא מגיע אליהם גז טבעי. המפעלים האלה יכולים להפחית את שיעור הזיהום בעוד עשרות אחוזים, למרות שהם כבר הורידו את הזיהום בעשרות אחוזים

"אחד הדברים שנאמרו בשיחה בנושא של מפרץ חיפה היה 'אנחנו לא נסגור את כל המפעלים. נסגור רק את המפעלים הגדולים'. את ראית פעם קניון או מול שאין בו עוגנים? שאין בו רשתות גדולות? כל מול בעולם שהחנויות הגדולות בו נסגרו, גם כל השאר נסגרו. אותו הדבר זה בתעשייה. 80 אחוז מהלקוחות של התעשיות הקטנות הם התעשיות הגדולות. אם אנחנו נפגע בתעשיות הגדולות במפרץ, אנחנו בהכרח נביא לסגירה של מאות מפעלים קטנים שמעסיקים 20-10 אנשים. אנחנו מדברים פה על מעגל של יותר מ-100 אלף מקומות עבודה שזה 100 אלף משפחות. לקחת ולהשמיד את הדבר הזה – זה משבר עוני שייתן את אותותיו בעוד 15-10 שנים. אנחנו מצידנו נעשה הכל שזה לא יקרה.

הגישה של הרגולוציה במדינות אחרות היא 'בוא נראה מה אפשר לעשות כדי שהתעשייה תישאר', ולא הפוך". אלי אברמוב (מימין)
הגישה של הרגולוציה במדינות אחרות היא 'בוא נראה מה אפשר לעשות כדי שהתעשייה תישאר', ולא הפוך". אלי אברמוב (מימין)

"צריך להציג לציבור את הנתונים האמיתיים, ועל סמך הנתונים האלה לקיים דיון מתוך ראייה מאוזנת וכוללת של כלכלה, תעסוקה, סביבה ותכנון אורבני. מה שאותנו הרתיח זה שקודם כל קבעו את המטרה. אני מקווה שוועדת המנכ"לים תעבוד על בסיס הנתונים האמיתיים וראיית הצרכים של כולם ולא באופן פופוליסטי".

איך זה במדינות אחרות? האם גם שם תעשיות גדולות ממוקמות ליד אזורי אוכלוסייה?
"ביקרתי בבתי זיקוק בגרמניה, בהולנד ובספרד. הם ממוקמים קרוב לאוכלוסייה, הרבה יותר קרוב מאשר בזן. בזן עומדת באותם סטנדרטים המחמירים ביותר בין המפעלים שאני ראיתי. הגישה של הרגולוציה באירופה היא 'בוא נראה מה אפשר לעשות כדי שהתעשייה תישאר', ולא הפוך".

אגדת הלבנייה שקרסה

פעילי סביבה אמרו שהלבנייה של בזן שקרסה מסמלת את סוף התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.
"זה אירוני. הלבנייה הזו לא זיהמה מעולם. היא הייתה מגדל קירור מים והיא לא פעלה ב-15 השנים האחרונות. זה שימוש ציני באירוע שאין לו קשר למציאות".

מה המסר שהכי חשוב לך להעביר באמצעות הכתבה הזו?
"ניתן לקיים תעשייה נקייה ולהבטיח תעסוקה. שילוב של תעשייה ותעסוקה זה הדבר היחיד שמבטיח שלא נהפוך את אזור מפרץ חיפה והקריות לאזור הכי עני במדינת ישראל".

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות