בשבוע שבו הידיעה המרכזית שקשורה להפועל חיפה היא שגילי ורמוט הקים חווה לגידול קנאביס, (לסיפור הגדול יותר אתייחס בשבוע הבא), אפשר להקדיש את הטור לנבחרת ישראל. קמפיין מוקדמות היורו, הטורניר אליו יש לנבחרת סיכוי כלשהו להעפיל, נפתח בצורה טובה ונראה כמו המשך ישיר לליגת האומות. החידוש הוא בהמשכיות: בקמפיינים קודמים היו לנבחרת כמה נצחונות יפים, הפעם מדובר בתקופה ממושכת בה היא נראית די טוב ומשיגה תוצאות טובות. קשה לזכור מתי זה קרה בפעם האחרונה.
בעונה בה שתי התופעות החיוביות בכדורגל הישראלי הן מכבי תל אביב ונבחרת ישראל, אי אפשר שלא לשוב אל השפעת צוותי הניהול והאימון הזרים. כמובן, לא כל צוות זר הצליח בארץ, גם בגלל שעצם היותו של איש מקצוע לא ישראלי לא הופך אותו אוטומטית למוצלח וגם בגלל שיש מערכות שזקוקות לניעורים משמעותיים יותר. אבל אי אפשר להתחמק מאחוזי ההצלחה הגבוהים של אנשי מקצוע צעירים ומעודכנים שמגיעים ממקומות שמתייחסים לכדורגל באופן הרבה יותר מקצועני והרבה פחות הרסני. אני מקווה שאחרי העונה הזו כבר לא יהיה ספק שצריך להפסיק לחפש את המאמנים שיידעו להתאים למנטאליות של הכדורגלן הישראלי וצריך לחפש את המאמנים שהכדורגלן הישראלי ירצה להתאים את עצמו למנטאליות שלהם.
מנטאליות זו מילת המפתח, כי השינויים שאנדי הרצוג וולדימיר איביץ' הביאו הם בעיקר בתחום המנטאלי. מכבי ת"א השתלטה על ליגת העל כי השחקנים שלה משחקים באופן עקבי ביעילות, אחריות ונחישות ששחקנים בשאר הקבוצות לא מסוגלים לשמור עליה ליותר מחודש-חודשיים בשנה. ההבדל הוא לא ברמת הכישרון אלא בעקביות. דור מיכה, שכנראה יגנוב לדור פרץ את תואר שחקן העונה, מדגים נהדר את ההבדל בין שחקן שמופיע לחמישה משחקים בעונה כל הקריירה לשחקן שמופיע ל-20 משחקים השנה.
בנבחרת, סיפור המפתח הראשון הוא החזרה מפיגורים. במצבים בהם התרגלנו לראות התפרקות, הנבחרת של הרצוג מגלה נחישות יוצאת דופן ומוצאת דרך לחזור למשחק פעם אחרי פעם. הרצוג בוחר שחקנים בהתאם לאופי שלהם ובנה יחידה מגובשת ומחויבת, שבינתיים מצליחה לשים בצד את כל רעשי הרקע שהיו הרסניים כל כך בקמפיינים קודמים. מה שמוביל אותנו לסיפור המפתח השני: ערן זהבי. השחקן הגדול ביותר של הדור הנוכחי הביא השבוע לנבחרת את הרעב החריג שלו לשערים. בסיום הנצחון על אוסטריה הוא הלך להתחבק עם הצוות המקצועי באופן שהבהיר שמשהו בצוות הזה מאפשר לו להיות ערן זהבי האמיתי.
ברמה המקצועית, הרצוג מסתמך על מערך שיש לו חסרונות, אבל הוא מאפשר לזהבי ומואנס דאבור לשחק ביחד באמצע. במילים אחרות, הרצוג בנה מערך שממקסם את היתרון היחסי של הנבחרת בדמות שני חלוצים כוכבים. יחד עם דגש על מצבים נייחים ונחישות של שאר השחקנים, יש לנבחרת ישראל הנוכחית סיכוי לפתח זהות קוהרנטית שבינתיים אפשרה לה להשיג נקודות גם מול יריבות עדיפות. המבחן החשוב בהמשך יהיה ביכולת לנצח את הקטנות החזקות יחסית לדרג שלהן.
