תושבת הצפון, בת 54 במועד התאונה, עבדה כסייעת באחד מגני הילדים בצפון. ב-5 במרס 2017, במהלך ארוחת הבוקר בגן, רצתה הסייעת להתיישב על אחד מכיסאות הפלסטיק הקטנים של הילדים שבסמוך לשולחן. לפתע זז הכיסא ממקומו, הסייעת נפלה ונחבלה בכף יד ימין.
בשל הכאבים העזים, נאלצה הסייעת להתפנות לקבלת טיפול רפואי בקופת חולים, שם אובחנה אצלה רגישות וחבלה בכף יד ימין. היא שוחררה להמשך טיפול בקהילה וטיפולי פיזיותרפיה וכן לבדיקות הדמיה.
הסייעת פנתה לעו"ד ערן בקר מומחה בתחום הנזיקין, הביטוח והרפואה ומשפט, כדי שייצגה בהליכים מול הביטוח הלאומי, חברת הביטוח והחברה למתנ"סים.
תחילה הגיש עו"ד בקר תביעה למוסד לביטוח לאומי, כדי שהתאונה תוכר כפגיעה בעבודה. עו"ד בקר ביקש כי ועדה רפואית תבדוק את הסייעת ותקבע לה אחוזי נכות. המוסד לביטוח לאומי קיבל את תביעתו של עו"ד בקר, ולאחר התדיינויות בוועדות הרפואיות נקבעה לסייעת נכות צמיתה בשיעור 10 אחוז בגין פגיעה קלה בגיד.
"שיטת עבודה לא בטחה"
עם סיום ההליכים מול הביטוח הלאומי, פנה עו"ד בקר לחברה המעסיקה של הסייעת ולחברת הביטוח בדרישה לתשלום פיצויים ולאחר כן הגיש תביעה לבית המשפט. עו"ד בקר טען, בין היתר, כי החברה המעבידה הנהיגה שיטת עבודה לא בטוחה ומסוכנת, כאשר דרשה מהסייעת לשבת על כיסא פלסטיק קטן, רעוע, בלתי יציב ומסוכן שמתאים לישיבת ילדים קטנים ולא למבוגרים. עו"ד טען עו"ד בקר, כי ישנו קשר סיבתי רפואי ומשפטי ברור בין האירוע לבין הנזק בכף היד, ממנו סובלת הסייעת.
מנגד טענה חברת הביטוח, בין היתר, כי אין אחריות ו/או רשלנות של המעבידה מאחר שמדובר בסייעת ותיקה, שמכירה את הכיסא ו/או את ת אופי עבודתה והיא זו שלא נזהרה.
לאחר משא ומתן ממושך ועיקש הצליח עו"ד בקר להגיע לידי הסכם פשרה, לפיו חברת הביטוח והחברה המעבידה יפצו את הסייעת בכ-118 אלף שקלים, זאת בנוסף לכ-71 אלף שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי.
עו"ד בקר: "אנו שמחים מאוד משיעור הפיצוי הראוי שהושג בנסיבות העניין. חשוב לציין שחובות הבטיחות המוטלות על הרשויות המקומיות הן לא רק על התלמידים או הילדים אלא גם על צוותי ההוראה בבתי הספר או גני הילדים, העושים עבודת קודש יומיומית".
