עם ותק של חודשיים במועצת עיריית נצרת עילית ודירוג גבוה (מספר 2) ברשימה של ראש העיר, מיטל כהן מסתערת על שבע וועדות בעירייה, מובילה את תחום התעסוקה, מתנדבת ב"קשר יהודי" ולא מוותרת על פילאטיס, זומבה ושחייה. "חזרתי לעיר לפני שלוש שנים כי זיהיתי שסוף סוף יש כאן ראש עיר שיודע את הדרך ויכול להוביל לחוף מבטחים".
– להיות מספר 2 של רונן פלוט, לא מלחיץ?
"למה מלחיץ? זה כבוד גדול ומחמאה בשבילי".
– בכל זאת רונן פלוט…
"אכן רונן פלוט הוא לא עוד ראש עיר אלא מושא להערצה, איש עשייה בכל רמ"ח אבריו".
– קרא לך לדגל?
"רונן פנה אלי בנסיבות הפוליטיות וביקש ממני להצטרף לרשימה שלו, כמובן שנעניתי ברצון אני רואה בכך מחמאה גדולה ואתגר".
כך הפכה מיטל כהן, דמות אנונימית בנצרת עליית לחברת המועצה הכי מעניינת בקדנציה הנוכחית. לא רק בגלל הדירוג הגבוה שהעניק לה פלוט אלא גם בגלל הטייטלים שהיא מחזיקה: דתיה, רווקה, בעלת תואר שני, עצמאית, פמיניסטית, ויפיפה עם שיער שחור ועיניים בצבע כחול עמוק כמו הים.
– מה מתוך ההגדרות הכי מדבר אליך?
"כולן. כל אחת מן ההגדרות עונה על חלק אחר באישיות שלי וכולן יחד מגדירות אותי".
– את חברה במליאת המועצה וגם בוועדות תעסוקה, חברה בהתיישבות, נוער וצעירים, תכנון ובניה מלחמה בסמים. לא לקחת על עצמך יותר מדי?
"נכון שזה גוזל זמן ודורש השקעה בעיקר בלאסוף נתונים וללמוד את הצרכים, אבל אני מוצאת זמן כי זה חשוב, זה מעניין ובעיקר מאתגר לעבוד עם ראש עיר כמו רונן פלוט".
היא בת למשפחה ותיקה בנצרת עילית, לא עולה מרוסיה אלא דווקא ממוצא מרוקאי וגם דתייה, שלא ויתרה על שירות בצה"ל ומעידה על עצמה כפמיניסטית. "אין שום ניגוד בין הזהויות, אני אדם דתי מאמין מאוד, דוגלת בשוויוניות בין בני האדם ומאוד רוצה לתרום ולעשות למען החברה שבה אני חיה. הערכים הם נר לרגליי".
– דתייה, אישה, מרוקאית, רווקה, משכילה, פוליטיקאית –דרגי סדר חשיבות
"לא יכולה לדרג כי השילוב של כל התמהיל הזה הוא אני ואני מזדהה עם כל אחת מהכותרות שציינת, כל אחת מהן בחלק שלה בנתה את האישיות שלי ועוזרת לי לתפקד ביומיום הן בעולם התכן האישי והם הציבורי והמקצועי.
לפני שלוש שנים היא עשתה קאמבק. אחרי תקופה ארוכה של מגורים באזור המרכז החליטה לחזור לנצרת עילית ולתת הזדמנות לראש העיר החדש. "הבנתי מיד שקורה פה משהו טוב ואני רוצה להיות חלק ממנו".
– בכל זאת לא פשוט לעזוב את רמת גן לטובת נצרת עילית
"ברגע שהחלטתי זה היה פשוט. לא מצאתי משהו שיש לי שם ואי לי פה, מרכזים מסחריים? תרבות? תעסוקה? איכות חיים? את כל הדברים האלה יש וכמובן המשפחה נמצאת כאן והיא הדבר הכי יקר וחושב בשבילי".
– ברמת גן לא יעצרו אותך ברחוב וישאלו אם יש לך חבר ומתי את מתחתנת
"זה נכון, זו קטנה, כולם מכירים את כולם ומרשים לעצמם לדבר באופן ישיר ואישי".
– את עונה?
"אני שופטת לכף זכות ומייחסת את השאלה מתוך דאגה כנה ולא חטטנות חלילה. אני מאוד מחוברת לדת ותמיד עשיתי מה שטוב לי. גם השלב הזה יגיע בזמן הנכון, בינתיים אני נהנית ממה שיש לי".
כולם בטח אומרים איך יפה כמוך רווקה?–
כל דבר יגיע בזמן שלו, אני מעדיפה להיות סבלנית". "
הנישה שבחרה לעצמה – תעסוקה – היא גם התחום שבו היא עוסקת בתפקידה כמנהלת משאבי אנוש וגם בהשכלתה בוגרת תואר שני. "אני בשלב של ללמוד את המערכת", היא אומרת בצניעות, "תחום התעסוקה בעיניי הוא הבסיס לשינוי האמתי שיקרה פה כי בסופו של דבר תושבים איכותיים יבואו לעיר אם יהיה להם מקום עבודה איכותי".
-את מאמינה שזה יקרה? שהצעירים יגיעו בהמוניהם לעיר?
"ועוד איך שכן. אם לא הייתי מאמינה לא הייתי כאן. רונן פלוט מחולל מהפך היסטורי בנצרת עילית, הוא שינה את כיוון הגרף והפך את העיר למקום אטרקטיבי, תראה מה קורה בעיר, הבריכה המחוממת למשל הייתה אי חורבות עד לפני שנתיים ותראה איזה יופי היא נראית היום, בפעם האחרונה שהייתי בה הייתי בגיל 7 והיום אני שוב שוחה ופעילה בה וזה כיף גדול, חלום שהתגשם".
– יש לך זמן גם לשחות?
"אני גם פעילה בזומבה, בפילאטיס ומתנדבת "בקשר יהודי", שמחבר בנות חילוניות בשנת מכינה ליהדות. אפשר לומר שאני אני שוחה עם הזרם החדש והטוב בנצרת עילית".
