fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

סליחה? אני ערבי

ערביי ישראל מציינים היום את יום הנכבה. המשורר הערבי מרוואן מחו'ל מבטא את תחושתיו לכיבוש בספר שירים חדש שמתורגם לעברית. מחו'ל: "נולדתי פה במזל וחייתי עם יהודים במזל ואבל בחיים משותפים אני לא במזל".
מרוואן מחו'ל
"רוצים שאשמח ביום הנכבה". מחו'ל צילום: רותם כבסה

המשורר הערבי, מראוון מחו'ל, 33 מתגורר במעלות, בלב שכונת הזיתים, בנוף עוצר נשימה. מחו'ל בטוח בעצמו, עם מראה של שחקן קולנוע הוליוודי, אישה יפה, בית מעוצב בטוב טעם, יושב בכל ערב בפינה במטבח וכותב שירים ומחזות עד השעות הקטנות של הלילה כשביתו אפוף מריח טבק הנרגילה. מחו'ל נשוי לסונא ולא חולם על ילדים. .

 ערבי השירה ממלאים אולמות בכל העולם. לפני שבוע חזר מערב שירה בלוקסמבורג. מחזותיו, דרמתיים, צינים, עם מסר פוליטי. בשנת 2009 זכה, כמחזאי הטוב ביותר בפסטיבל עכו לתאטרון וב~1997 בפרס המשורר הצעיר. ספרו השני ארץ הפסיפלורה העצובה ראה אור בערבית בשנה שעברה בביירות ובבגדד.

מרוואן מחו'ל
"רוצים שאשמח ביום הנכבה". מחו'ל צילום: רותם כבסה

למה קראת לספר ארץ הפסיפלורה העצובה?

"הפסיפלורה היא העץ של שכני, וענפיה כיסו את עץ התפוז שלי, היא לא הפריע לי כל עוד התפוז המשיך לצמוח. נולדתי פה במזל וחייתי עם יהודים במזל ואבל בחיים משותפים אני לא במזל, אני חי באפליה. הקורא הציוני לא יסכים עם הדברים, אבל ראיתי שיש אנשים שיכולים לשמוע עמדה אחרת וזה דחף אותי לתרגם את זה לעברית, כי בסופו של דבר השירה היא אומנות ויש בה כוונות ומטרה להשמיע קול אחר” 

בשיר "שירים יומיים" אתה מגדיר את עצמך "אינני ישראלי אך גם לא לגמרי פלסטינאי" . אז מי אתה?

"התגוררתי בכפר קטן מקום שקט ולא שקט שבו תמיד היו מלחמות על הקרקע ועל איך יקראו לכפר. לא היו לי חברים, אסור היה לדבר עם משפחת מחו'ל. ראיתי את הבעיה הישראלית פלסטינית כבעיה בין משפחות שרבו איך יקראו לכפר שלהם והבנתי את עומק התהום, שכל דבר קשור במניעים ואינטרסים ואני צריך להיות הקרבן. היום אני רואה כמה הכפר הוא קטן ואפסי כמו שאני קטן ואפסי.

"הייתי ילד כמעט עבריין, ילד שובב. השיר הראשון שכתבתי היה על כפר סוחמתא ליד מושב חוסן, אפילו בני המקום לא יודעים שהוא נקרא כך. הייתי עולה לשם בתור ילד ואהבתי את הטבע שחיבר אותי למקום. זה היה שיר אהבה, למקום נטוש ולא ידעתי איפה אני או מאיפה המניע. אחר כך גילית שהמניע הוא תורשתי, המקום נטוש אבל היו בו חיים. התושבים שחיו בו באחווה הפכו ב~1948 לפליטים ומשם והתחלתי לכתוב על אהבה ופוליטיקה, על הכיבוש".

איך משפחה מקבלת בן משורר?

"אתם (היהודים ר"כ) לא מכירים את הערבים. זה שאתם עוברים ליד כפר אבו סנאן זה לא אומר כלום. הרוב לא מכיר את המיעוט לעומק, אי אפשר לגלות מנטליות ללא רגש. נדיבות וחום ישנו את הסטיגמה. כדי שתהייה הכרה צריך להיות יותר ליכוד וערבוב באוכלוסייה. אחרי 64 שנים יהודי לא מכיר את הערבי טוב, מתוך כך שכל אחד לא רוצה להכיר אחד את שני. הבעיה שלנו זה לא איראן, לא ארה"ב או חזבאללה זו בעיה פנימית חזקה. היהודים צריכים להכיר ערבים ולפתוח בפניהם את הלב כדי שלא ימשיכו להיות מאוימים והערבים צריכים להשתלב במדינה . אני רוצה להיות ראש ממשלה? אני יכול? לא. זה לא בגלל שזה שלך (המדינה) ואתה נותן לי אלא בגלל שזה מגיע לי. אתמול כתבתי שיר על שדה תעופה ועל הבידוק הביטחוני, הוא מתחיל במשפט:'סליחה, אני ערבי, בבקשה תבדקי אותי, אבל אני רוצה לעלות מהר למטוס'".

כתבת את "ההמנון הלאומי של הסנדל” האם השיר מסביר את התחושה הקרה שלך ליום העצמאות. תסביר?

"יום העצמאות, זה לא יום קדוש, וזה לא יום שאומר לי כלום. עצמאות של מי ? של היהודים ומי האויב אני! אני בטח שלא עומד בתקווה. השאלות האלו הם של מדינה טיפשה. יום העצמאות היה על בשרנו ועם אני יעמוד בזמן צפירה ביום הזיכרון זה רק משיקולים אנושיים, כי אני נגד מוות של חיילים. השיר אומר,' נתנו לך סטירה למה אתה לא מחייך'? תתנו לי את האפשרות לבכות את זכר הנכבה. לא רק שאני עושה עצרת יום הנכבה, ומוציאים לי חוק נגד, אלא יותר מזה רוצים שאני גם אשמח. אפשר להשתלט על הכל, אבל לא על רגש. אין ערבי שלא שמע את המשפט לך לעזה. אני יכול להגיד ליהודי לך לניו יורק? זה מצחיק המולדת שלי זה לא היקום, אלא כפר פקיעין ושכונת הזיתים במעלות, זה המקום שלי. זה לא שלך ובאתי אליך."

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות