fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

נס זמיר היה פה

הפועל חיפה עלתה בשבת למשחק הליגה הראשון לעונה זו נגד מכבי נתניה כשאיש מאוהדי הקבוצה לא ידע למה לצפות. אחרי הפציעה של אלמוג בוזגלו וההרחקה של פאפא בדרבי, רבים חששו שהפועל לא תצליח להבקיע, אבל אז שלף ניר קלינגר את האס שלו – זמיר, ויצא לו נס גדול. נגמר 0:5, עם צמד של נס ושני בישולים
שני שערים ושני בישולים. נס זמיר מול דני עמוס צילום אדריאן הרבשטיין
שני שערים ושני בישולים. נס זמיר מול דני עמוס צילום אדריאן הרבשטיין

הפועל חיפה הגיעה לפתיחת ליגת העל כשהיא בקושי זוכרת איך זה לשחק מול קבוצת ליגה סטנדרטית. מאז אמצע העונה שעברה כמעט לא היו לאדומים משחקים מול יריבות כאלה, ואלו שהיו בדרך כלל היו חסרי חשיבות ביחס למשחקים גדולים יותר. התקופה המקדימה למחזור הראשון הקיץ כללה משחקי אימון מול יריבות בלגיות עדיפות, מפגשים כפולים מול FH האיסלנדית, שהסגנון שלה שונה לחלוטין מהכדורגל הישראלי, ומול אטלנטה, שנמצאת בפלנטה אחרת, ומשחקים מול הפועל ב"ש ומכבי חיפה, האחרונה קבוצת ליגת על סטנדרטית מבחינת הרמה, אבל לא מבחינת הסגנון וההתנהלות.

כאשר מוסיפים לכך את חוליית ההתקפה החסרה, מקבלים קבוצה שהגיעה למחזור הראשון בלי שאף אחד יודע למה הגיוני לצפות ממנה. 62 דקות לאחר פתיחת העונה, הציפיות התעדכנו. ה-0:5 לא מייצג את פערי הרמות בין הפועל חיפה למכבי נתניה, אבל הוא כן מעיד על כך שבסטנדרטים הרלוונטיים הפועל היא קבוצה איכותית, עמוקה, חכמה, מאורגנת ובוגרת מאוד.

במחזור הראשון של עונת 2018/19, האופי שהקבוצה של ניר קלינגר פיתחה לאורך העונה שעברה ובקיץ קיבל מימד חדש, מימד דורסני. הפועל חיפה פגשה יריבה הרפתקנית ונאיבית והעבירה לה שיעור בתכליתיות. האדומים הבקיעו שער מוקדם וניצלו פציעה אחת כדי להבקיע שני שערים, בלי שנתניה הבינה מאיפה זה בא לה. הם סגרו את משחק פתיחת העונה במחצית אחת, שרוב הזמן הייתה די שקולה. הם לא הורידו את הרגל מהגז והמשיכו לצאת למתפרצות קטלניות עד שב-0:5 הם הרשו לעצמם להניח ליריבה האומללה.

נתניה יריבה במתנה

נתניה התבררה כיריבה במתנה עבור הפועל חיפה, בעיקר עבור ניר קלינגר. המאמן האדום כבר מצא לה פתרון טקטי נהדר בעונה שעברה, במשחק אותו הפועל ניצחה 0:2, ומתוך הבנה שנתניה הולכת לשחק באותו מערך בחר לחזור לאותו פתרון. מדובר בשיטה של 3:5:2, שיטה שמתיישבת נהדר על היהלום של נתניה במרכז השדה ומקשה על הקבוצה המאותגרת טקטית של סלובודן דראפיץ' ושי ברדה. העמידה של השחקנים של קלינגר הייתה אידיאלית לביצוע לחץ על המערך של נתניה וגרמה לתחושה שלאדומים יש תמיד שחקן יותר, עוד מישהו בחיפוי שלנתניה כל הזמן היה חסר.

קלינגר הראה מה מאמן עם בטחון יכול להרשות לעצמו. הוא עלה עם מערך שעל הנייר נראה הגנתי מאוד, השאיר על הספסל את השם הכי גדול שלו ושלח למערכה שחקן מליגה לאומית, שרוב הקיץ לא היה רלוונטי עד לחצי שעה נמרצת בדרבי בגביע הטוטו. לא רק שקלינגר זרק למערכה את נס זמיר, הוא נתן לו לשחק כאחד משני החלוצים המרכזיים, עמדה לא מוכרת עבורו.

את הדקות הראשונות השחקנים וצוות האימון העבירו בנסיון להסביר לזמיר איפה הוא אמור להיות. בזמן שכל השאר ידעו בדיוק מה המשימות ההגנתיות וההתקפיות שלהם, זמיר התרוצץ בין קשרים, מגנים ובלמים. הרגע שזמיר הבין שהתפקיד שלו בלחץ הוא לסגור את הבלם בצד שלו הגיע בדקה השישית. נתניה המסורבלת חיכתה שהוא יגיע לעמדה שלו, החזירה כדור לדני עמוס ועזרה ללחץ האדום להוביל לשער הראשון. יתרון נוסף של המערך 3:5:2 הוא שהוא מאפשר לדור מלול להגיע לעמדות התקפיות ללא חשש וללחוץ מאוד גבוה, מכאן הדרך ל-0:1 הייתה קצרה.

 

שני שערים ושני בישולים. נס זמיר מול דני עמוס  צילום אדריאן הרבשטיין
שני שערים ושני בישולים. נס זמיר מול דני עמוס צילום אדריאן הרבשטיין

הבנה עיוורת

בהמשך המשחק זמיר הבהיר בדיוק למה קלינגר הימר עליו ולמה הוא יכול לתפקד כחלוץ לכל דבר. תנועות העומק האלכסוניות שלו מתבררות כאחד הכלים ההתקפיים האפקטיביים ביותר של הפועל חיפה השנה, הוא חי על קו הנבדל ויודע לתזמן את התנועות באופן מושלם כדי לשבור את היציאה לנבדל של ההגנה. בכך הוא ממלא צורך הכרחי בקבוצה שעמוסה בשחקנים שיודעים למסור כדורי עומק ודלילה בשחקני התקפה שיודעים לבצע תנועות עומק. זמיר פיתח מהר מאוד הבנה עיוורת עם מלול, ראדו גינסארי (שניהם היו מעורבים בשלושה שערים) ומקסים פלקושצ'נקו, שבישל לו את השער בדרבי. הוא לא הפך פתאום לשחקן טוב יותר מגילי ורמוט, אבל הוא הרבה יותר מתאים למה שהפועל חיפה הייתה צריכה בשבת.

התוצאה המוחצת הובילה לכך שכבר לאחר המחזור הראשון קלינגר נמצא בשלב הצרות הטובות. האם הוא ישמור על המערך שעבד כל כך יפה, או שמדובר במערך שמותאם ספציפית לנתניה? האם אלי אלבז ימשיך לקבל קרדיט בהרכב, או שהחזרה של פאפאזוגלו מהרחקה תוריד אותו לספסל? סוגיית אלבז/פאפא היא גרסא מתונה של סוגיית זמיר/ורמוט. כרגע נראה שמול רוב יריבות ליגת העל האדומים זקוקים לחלוץ נייד ומריח שערים כמו אלבז, גם אם ברור שליווני יכולות מגוונות יותר.

צרות טובות לקלינגר

הצרות הטובות רק יתגברו עם ההגעה של בן אז'ובל. האדומים התעניינו בו ובמוחמד גדיר ובסופו של דבר זו כנראה הייתה ההתעקשות של אז'ובל להגיע להפועל שהכריעה את הכף. לעומת מה שנדמה במבט ראשון, לא מדובר בהתלבטות בין חלוץ צעיר ומבטיח לוותיק ושחוק, בין גדיר לאז'ובל יש בסך הכל הבדל של שנתיים וחצי. אבל אז'ובל בזבז כמה שנים בקריירה ואת העונה האחרונה העביר בניסוי המשונה של הפועל עכו.

אז'ובל הוא שחקן מוכשר מאוד, עם יכולת בעיטה מרחוק וכוח פריצה, אבל הוא גם הימור. הוא מעולם לא שיחק בקבוצה ברמה של הפועל חיפה (אולי בגלל זה הוא כל כך התעקש על כך) וקשה לדעת איך הוא ישתלב במערכת משומנת כזו. שאלת מפתח מבחינת קלינגר תהיה האם אז'ובל מסוגל לשחק באגף. אפשר לדמיין אותו עושה את זה, האיכויות שלו מזכירות קצת את עדן בן בסט, למשל, אבל למיטב ידיעתי הוא תמיד תפקד כחלוץ מרכזי עד כה.

לקלינגר יש עכשיו שלושה חלוצים מרכזיים בכירים שלא ברור אם מישהו מהם יכול לשחק באגף ורק שניים-שלושה שחקני אגף אמיתיים (לא ברור אם גיא חדידה מתאים להגדרה). אם אז'ובל לא יכול, זה כנראה יהיה אלבז שיצטרך לקבל דקות בטריטוריה פחות מוכרת. זו יכולה להיות עוד סיבה עבור קלינגר לשמור על השיטה משבת, בה הוא משחק עם שני חלוצים מרכזיים וללא שחקני אגף קלאסיים.

משחק חייו. נס זמיר צילומים: אדריאן הרבשטיין

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות