לפני כשבועיים הובהלה לרמב"ם, עביר עבוד, נערה צעירה משפרעם, כשהיא במצב קשה. זמן קצר לפני כן, עביר לקחה חלק בקורס החייאה שהתקיים בבית הספר הקתולי האפיסקופלי בשפרעם, אך כאשר התחילה לתרגל, כמו יתר חבריה, את תרגילי החייאה על בובת התרגול, הנערה התמוטטה במפתיע, היא איבדה את הכרתה.
היא אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים רמב"ם ובמשך שמונה ימים, נלחמו הרופאים על חייה, אך לבסוף בשבוע שעבר עביר נפטרה, חודש לפני יום הולדתה ה-15.
במשך כל הזמן שהותה של עביר במחלקה לטיפול נמרץ ילדים ברמב"ם, משפחתה קיוותה לנס רפואי. כאשר הסיכויים לנס הלכו וקטנו, החליטו הוריה של עביר לגרום לנס הזה לקרות אצל מישהו אחר. ברגע אחד, קיבלו הוריה של עביר, אכרם וסמר, את אחת ההחלטות הכי קשות ששני הורים יכולים לקבל: לתרום את איבריה של עביר למטופלים אחרים הזקוקים להשתלה.
אמה של עביר, סמר, סיפרה על השיקולים שהובילו אותה לתרום את איבריה של בתה הקטנה: "זוהי החלטה לא פשוטה, אבל קיבלנו אותה במטרה לעזור להורים ולילדים נוספים שנמצאים במצב שבו היינו. זה לא קל לראות את הילד שלך שוכב בבית החולים, מבלי שתוכל לעזור לו. אנחנו רצינו למנוע את הכאב הזה מהורים וילדים אחרים, ומקווים בכל ליבנו שהצלחנו לעשות את זה".
מותה הפתאומי של עביר, תפס את כל בני משפחתה ומכריה בהפתעה. הוריה מספרים על ילדה בריאה ופעילה שעסקה בכל תחומי הספורט: ריקוד בלט מגיל חמש, שחייה, רכיבה על אופנים, שיט בקיאקים ועוד. עד היום לא ברור מה היה הגורם להתמוטטותה של הנערה, אך ככל הנראה היא סבלה מהפרעת קצב בליבה.
בן דודו של האב אכרם, מאלק עבוד, המלווה את המשפחה לאורך כל התקופה הקשה הזו, ברגעים שהם מוכרעים על ידי הכאב והזיכרונות: "עביר האמינה מאוד בכל מה שקשור לתרומות ולעזרה. חברות שלה כתבו באינטרנט, אחרי מותה, שהיא אהבה לעזור לחברים וזו הסיבה שאלוהים לקח אותה אליו. כדי שתעזור לו".
משפחת עבוד היא משפחה ותיקה, משכילה ומוכרת בשפרעם והסביבה. בין בני המשפחה ישנם כמרים, נזירות ונזירים רבים ובני המשפחה מדברים על נתינה ועזרה לזולת כערך עליון בחינוכם. "בשפרעם יש נציגים של כל העדות", אומר מאלק עבוד, "הרבה פעמים אנחנו רבים בינינו לבין עצמנו ולא תמיד מסתדרים, אבל בלוויה של עביר, שפרעם הפכה לבית אחד ומשפחה אחת. אנחנו מקווים שאיבריה של עביר הושתלו ביהודים, דרוזים, נוצרים ומוסלמים, כך שעביר תוכל לעזור לקרב לבבות, לפייס ולהביא אהבה בין כולם".
זמן קצר לאחר מותה של עביר בשבוע שעבר, הושתלו איבריה בשלושה מטופלים: בבית החולים הדסה בירושלים בוצעו השתלות כליה וכבד, ובבית החולים בילינסון הושתלה כליה נוספת.
"הכאב הוא קשה מנשוא", אומרת סמר, אמה של עביר, "היכולת לתת ולעזור למשפחות אחרות, ואולי למנוע מהן את הכאב הזה, להבין שאולי עזרנו להן להמשיך לחיות, יש בזה נחמה מסוימת".
