את הקריירה התחילה בכיתה א' ובגיל 16 כבר הפכה שקד גל לשחקנית כדורסל בליגה לאומית ולמאמנת קבוצת בנות צעירה אך לא נעצרה שם. היום היא המאמנת של קבוצת הנוער ב'עוצמה כרמיאל' ומשחקת בבוגרות. באימון בחרה כי היא רוצה לגרום לבנות להתאהב בכדורסל, לעזוב את הסמארטפונים ולהוביל את הספורט הנשי בעיר להצלחה
שקד גל, שחקנית כדורסל מחוננת, שבגיל 16 כבר יצאה לקורס אימון והגיעה להישגים מרשימים לצד המאמן, יואב הלר, מצאה את עצמה יום אחד במצב שלא הייתה בעיר קבוצת נשים שהתאימה לה, למרות שמאוד רצתה לשחק באחת כזו, אז היא הקימה קבוצה. פשוט ככה, והיום היא המאמנת של קבוצת הנוער 'עוצמה כרמיאל' ושחקנית בבוגרות.
שקד גל, בת 22, היא בת זקונים אחרי ברק בן 30 ואלמוג בן 27. אמא שלה, עדית, היא מנהלת החטיבה העליונה של אורט פסגות ואבא, יוסי, סמנכ"ל בחברת 'גילת רשתות לוויין'.
היא למדה בבית הספר היסודי האיריסים, תיכון באורט פסגות, בהמשך עוד שנתיים במכללה לטלוויזיה וקולנוע של אורט פסגות. הייתה חניכה בנוער העובד והלומד, עברה קורס מדצי"ם בתנועה. הייתה חניכה בתוכנית המנהיגות 'דילר' של שותפות ביחד ופעילה בתוכניות שונות של הסוכנות היהודית במסגרת השותפות. בצה"ל שירתה בתחום הקולנוע בחיל האוויר.
כשהייתה בת שלוש עברה המשפחה בשליחות העבודה של האב למרילנד, ארה"ב. שם שהו במשך ארבע שנים. כשהגיעה לכיתה א', לקח אותה אביה לקבוצת כדורסל. עם חזרתם ארצה, כששקד בכיתה ב' הצטרפה למכללה לכדורסל בעיר.
"בכיתה ו' נשארתי בת יחידה בקבוצה של בנים וחשבתי שסיימתי עם הכדורסל, עד שבכיתה ז' הכרתי את המאמן, יואב הלר, שהתחיל לאמן את נבחרת בית הספר אורט הורוביץ. שם הוא גם התחיל פרויקט שהפך למחלקת הנשים במכבי כרמיאל. בשלב הזה כבר הבנתי שהתמכרתי הקבוצה הפכה למשפחה, האימונים היו שגרה יום יומית, הגענו להישגים יפים, היינו בין הקבוצות המובילות בארץ בליגות הגבוהות ביותר. לדוגמה, ב-2011 לקחנו אליפות מחוז בליגת נערות ועלינו לליגה הלאומית וייצגנו את ישראל במשחקי המכביה".
בשנת 2012 הוקמה באורט פסגות קבוצת כדורסל בנות, אותה אימן הלר. קבוצה שהגיעה פעמיים לליגת העל של בתי הספר התיכוניים. כשהיא רק בת 16 יצאה גל לקורס מאמני כדורסל של מכללת אוהלו שהתקיים בכרמיאל. "המאמנים שלי דחפו אותי לכיוון".
"גדלתי בבית שכולו חינוך, פורמלי ובלתי פורמלי ומשם מגיעה האהבה להדרכה. באמצעות האימון מצאתי את הדרך לשלב בין האהבה לכדורסל לבין האהבה להדריך, לחנך, להשפיע על ילדים ובני נוער".
בקבוצת האם מכבי כרמיאל צצו מחלוקות מקצועיות ואדמיניסטרטיביות, מה שמביא את גל והמאמן, הלר, לעבור לאגודת הישגי כרמיאל, "מתוך תקווה ששם נוכל לקדם את נושא ספורט הנשים כמו שהיינו רוצים". מסבירים השניים.
בהישגי כרמיאל, גל שיחקה כשחקנית נערות א' עמן לקחה את האליפות הראשונה באגודה בשנת 2015. תוך כדי, היא גם אימנה במכללה לכדורסל ובהישגי. במקביל החלה לאמן, בהתנדבות, את קבוצת הכדורסל של חטיבת הביניים באורט פסגות, "בתקווה לשחזר את ההצלחה של הקבוצה בה אני הייתי שחקנית".
אלא שימיהם של צמד המאמנים תחת אגודת הישגי כרמיאל לא האריכו ימים. "הובטחה ליואב ולי האפשרות לנהל מקצועית את מחלקת הנשים של האגודה. כשעלינו על המסלול להצלחה, חזרו בהם, לא אפשרו את זה ולא הצלחנו להגיע להסכמה. בבית ההורים תמיד אמרו לנו – תעשו מה שאתם אוהבים, בדרך שאתם מאמינים בה ותעשו את זה בצורה הטובה ביותר שאתם יכולים. כשהבנתי שלא מתאפשר לי לעשות את מה שאני אוהבת, בדרך שאני מאמינה שהיא הנכונה, בחרתי לעזוב. המשכתי עם יואב למחלקת כדורסל הנשים בהפועל גליל עליון, אותה קיבל לנהל והוא המנהל המקצועי של המחלקה גם היום. אני שימשתי כעוזרת מאמנת לקבוצת הילדות והנערות".
יואב, איך קרה שהפכת נערה כה צעירה לעמדת המאמנת?
"כבר בגיל צעיר זיהיתי אצל שקד, שהייתה הקפטנית של הקבוצה, שהיא מעבר לשחקנית רגילה. עניין אותה המשחק, היא הבינה את חשיבות הדברים הנוספים ואת הערכים שיש בכדורסל, הרבה יותר מכל שחקנית אחרת. עם הזמן דיברתי על זה עם שקד, והצעתי לה להכשיר את עצמה גם לכיוון האימון. אני מאוד שמח על כך, כי ברור לי שקלעתי בול. לשקד יש את כל הכלים להיות מאמנת מדהימה גם מבחינה מקצועית אבל הרבה יותר חשוב, מבחינה רגשית, יש לה תכונות של מחנכת, על כל המשתמע מכך. כל שחקנית תהיה לה זכות אדירה להתאמן אצל מאמנת כמוה".
אישה יחידה בין גברים
"ההפסקה היחידה שלקחתי מהכדורסל הייתה בשירות הצבאי וגם זה בהמלצה של חברה טובה מאמנת כדורסל, ומודל לחיקוי, דניאלה ראובן, שהבינה כמה היה לי קשה ״לשחרר״ אבל אמרה לי להתמקד וליהנות ממה שאני עושה בשירות הצבאי, ושהכדורסל יחכה. אבל לא באמת הפסקתי, שכן, מצאתי את עצמי מייצגת את היחידה באליפות חיל האוויר בכדורסל, אישה יחידה בין גברים באליפות"
"לקראת סוף השירות הצבאי התחלתי לחשוב על העתיד. קיבלתי מספר הצעות לשחק ובעיקר לאמן באזור המרכז, והתחלתי לבחון את ההצעות. באותו זמן פנו אלי שרון זריהן, מנהל עמותת 'עצמה כרמיאל' ובן שוורץ, שיחד עם יואב הרשקוביץ', הקימו את האגודה והציעו לי להצטרף אליהם ולעשות שינוי, להקים אגודה חדשה ולקחת אחריות על החזרת כדורסל הנשים לעיר כמו בימיה הטובים של קבוצת נירוסופט העירונית".
גל התלבטה במשך זמן רב. "שבעתי אכזבות מהספורט בעיר, אבל אני אוהבת את כרמיאל, משהו עדיין בער בי להחזיר את כדורסל הנשים דווקא לכרמיאל, למקום בו נולדתי וגדלתי. זה היה החלום שלי. לא רציתי לוותר עליו".
מערכת הבחירות השפיעה עלייך?
"בתקופת הבחירות פגשתי את משה קונינסקי בחוג בית. הוא הבטיח לעשות שינוי בכל תחום הספורט בעיר. סיפר על החלק המרכזי שהיה לו בקבוצת נירוסופט האגדית ואני החלטתי לתת לחלום עוד סיכוי. הבנתי שאני נמצאת בצומת דרכים. שאם יש סיכוי לכדורסל נשים בכרמיאל זה עכשיו, כשאני יכולה להיות חלק ממקימי האגודה החדשה. הגעתי לבית הספר הדקל, לבית הספר פסגות, והזמנתי בנות שאף פעם לא שיחקו כדורסל לבוא ולשחק. היום יש לי כבר קבוצה של 15 בנות מכיתות ד'-ז', קבוצת הכנה לליגה לקראת שנה הבאה, שאני מרגישה שאני עושה איתן משהו משמעותי. הן מתחילות להיות קבוצה והן בעיני – העתיד של כדורסל הנשים בכרמיאל".
למה בנות רוצות לשחק כדורסל?
"הצעדים הראשונים בבניית המחלקה היה פתיחת הקבוצה הצעירה וקבוצת נשים בוגרת במטרה שתמיד יהיה לצעירות לאן לשאוף. מי שבאמת מתעסק בכדורסל בנות מבין שאצל בנות לעומת בנים הן לא יתחילו כדורסל מתוך שאיפה להיות עומרי כספי או מייקל ג'ורדן. הן יגיעו כי אחד האחים הגדולים משחק, כי אבא אוהב או כי החבר'ה הביאו אותן, החלק הקשה הוא לגרום להן להישאר, במיוחד היום בעידן שבו לכל ילדה יש טלפון ורשתות חברתיות ולייקים, זה מה שבונה להן את הביטחון העצמי. המטרה היא לגרום להן להתאהב. ואז הן יתחילו לשאוף להיות ליעד סואץ, נעמה שפיר או שירן צעירי, תרצנה להיות הכי טובות, להגיע להישגים.
"בסוף שחקניות כדורסל לא משחקות כדורסל רק כי זה כיף. הן לא אוהבות לרוץ באימונים, לעשות כושר, אבל הן לא יכולות לחיות בלי זה, הן חיות בשביל האימונים, המסיבות, נסיעות האוטובוס הארוכות, החגיגות, הן חיות בשביל הקבוצה שלהן שהפכה משפחה עבורן".
אנחנו חיים בחברה שמעודדת יותר פעילות ברשת מאשר פעילות ספורטיבית. מה יגרום לבנות להתמיד?
"ברגע שהן יבחרו לעשות משהו שיש בו קצת סיכון, ובעיקר הרבה מאמץ והן יצליחו, זה יהפוך להיות המקום הבטוח שלהן, זה מה שיבנה להן את הביטחון העצמי. ההצלחה לא בהכרח תהיה לקחת אליפות או לקלוע את כל הסלים, ההצלחה תהיה השגת היעדים האישיים והקבוצתיים שיוצבו להן".
זה לא רק ספורט
גל רואה בכדורסל הרבה יותר ממקום למשחק ספורטיבי היא מאמינה כי זו דרך חיים, מאמינה כי השחקניות והצוות הם קבוצה חברתית מגובשת שלה יתרונות רבים: "החברות הכי טובות שלי בחיים אלה החברות שלי מעולם הכדורסל, בשנתיים האחרונות חגגנו בשלוש חתונות של בנות שגדלו איתי על המגרש".
איזו מאמנת את?
"כמאמנת – אין אצלי את המילים ״אני לא יכולה״. השחקניות גם כבר לא מעיזות להגיד את המילים האלה כי הן יודעות שאני אעצור הכל והן יצטרכו להוכיח לעצמן שאולי זה קשה ואולי צריך לעבוד אבל הן יכולות. המטרה שלי היא ללמד אותן להתאהב בספורט הזה. שמחזיר כל כך הרבה".
איפה את בעוד חמש שנים?
"אני מתכננת לימודים גבוהים בתחום הספורט כדי להמשיך להתקדם בתחום. מקווה שנצליח לבנות כאן מחלקת נערות מצליחה, לשים את כרמיאל על המפה בתחום הכדורסל נשים, מה שיגרום לי להישאר בעיר ולבנות כאן את העתיד שלי".
תמליצי לבנות גילך גם לשחק כדורסל או שאתן כבר "קשישות" מדי?
"כל אחת, בכל גיל, שרוצה להצטרף יותר ממוזמנת. אני בעיקר שמחה שאנחנו מאפשרים לחברות שלי ששיחקו איתי כילדות לחזור לשחק בבית. יותר מידי שחקניות כרמיאליות עזבו את העיר כדי לעשות את מה שהן הכי אוהבות. בנות שאני לימדתי לכדרר צריכות לנסוע שעתיים רק כדי לשחק כדורסל, להגיע לנבחרות ראויות ומקצועניות שאין כרגע בעיר".
יש לכם תוכנית להקים קבוצות נוספות?
"אנחנו בונים מחלקת נערות, יהיו לנו קבוצות מקצועיות שישחקו בליגות התחרותיות של איגוד הכדורסל ובית ספר לכדורסל לילדות צעירות. אני מזמינה ילדות ונערות להצטרף אלינו לאגודה שכבר מזמן הפכה למשפחה, כל ילדה שרוצה להיות שחקנית כדורסל או הורים שרוצים שילדיהם ייקחו חלק בספורט תחרותי, מהנה, ערכי וקבוצתי, הרחק מהמסכים, מוזמנים".
8 קטנות עם שקד גל
סרט או ספר? סרט.
קפה או תה? פק״ל תה עם חברים.
דבר ראשון שאת עושה כשאת קמה בבוקר: בדרך כלל עונה לחברים מחו"ל להודעות.
מה לא תאכלי אף פעם? גפילטע פיש.
ליד מי את רוצה לשבת בטיסה? חווקה פולמן רבן.
באיזו קבוצת כדורסל בחו"ל היית רוצה לשחק? אני נשארת בארץ.
איפה את קונה בגדי ספורט? באינטרנט, ארה"ב כשיוצא.
שחקן כדורסל אהוב: שחקנית – נעמה שפיר.
