fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

לא עוזב את העיר: טדי פרנקל והגיטרה מרקידים את חדרה

טדי פרנקל והגיטרה. צילום: פרטי
טדי פרנקל והגיטרה. צילום: פרטי

המוזיקאי המקומי טדי פרנקל, האיש והגיטרה, חוגג בקרוב יום הולדת 50 ובאמתחתו עשייה עשירה הכוללת הנחיית ערבי שירה בציבור וקריוקי, די ג'יי באירועים, מלחין, כותב ומרבה בשיתופי פעולה עם מוזיקאים מקוריים.

הוא נולד וגדל בשכונת בית אליעזר בחדרה ומאז שהוא זוכר את עצמו, מוזיקה הייתה חלק חשוב בחייו. "מוזיקה זה משהו שאהבתי מילדות, בעיקר מוזיקה ישראלית. בדמי הכיס שקיבלתי מהוריי הייתי קונה תקליטים, אהבתי את כל הסגנונות, מאריק איינשטיין ועד זוהר ארגוב, לא קיפחתי אף אחד".

תושבי חדרה מכירים אותו כטדי והגיטרה. ואכן, הגיטרה מלווה אותו והוא אותה מגיל צעיר. את הגיטרה הראשונה שלו הוא זוכר היטב: "בגיל 10 ביקשתי מהוריי גיטרה והם אכן קנו לי וגם שלחו אותי לשיעורי גיטרה פרטיים אצל מורה מהשכונה בשם ישראל רפפורט. הוא לימד אותי לנגן בגיטרה קלאסית ומאחר והוא היה מהוותיקים ולא הכיר מוזיקה עכשווית, ניגנו בשיעורים רק מוזיקה קלאסית. גדלתי בבית מוזיקלי. אמי ניגנה באקורדיון, ואחותי לילית, שצעירה ממני בארבע שנים, היתה שרה בפסטיבל בסגנון כוכב נולד שהיה נערך בשכונה ביום העצמאות וקוטפת בכל פעם את המקומות הראשונים".

היה זה בית הספר היסודי קפלן שנתן לטדי את הבמה הראשונה שלו. "הצטרפתי למקהלת בית הספר וליוויתי את ניצה, המורה למוזיקה שניגנה באקורדיון בטקסים בבית הספר עם הגיטרה. למופע הסיום בכיתה ח', עליתי לנגן עם הגיטרה החשמלית הראשונה שלי שאבי קנה לי לכבוד בר המצווה, כפי שהבטיח, וניגנתי כמה קטעים."

כשהגיע הזמן ללימודים העל יסודיים, בחר טדי, ללמוד בכפר הנוער אלוני יצחק הסמוך לגבעת עדה. בפנימייה, הוא מספר, אפשרו לו להתמקד במוזיקה ונתנו לו את הבמה. עם שני חברים לספסל הלימודים הקים טדי את להקת הכוכבים. "היינו הרכב של שתי גיטרות ותופים, הופענו מדי שבוע בימי שישי לפני הדיסקו מול כל הכפר. בעיקר ביצענו את הלהיטים של הרוק הישראלי, בנזין, תיסלם, אך הופענו גם עם חומרים מקוריים שכתבנו והלחנו יחד".

היה זה ערב מוזיקלי באלוני יצחק, שפתח בפני טדי את האפשרות לשיר בפני קהל. "בשלב הזה, רק ניגנתי בגיטרה ולא שרתי. כשהציעו לי לשיר, החלטתי שאעלה עם שיר הנושא מהסרט 'מכת שמש'. ראיתי את הסרט ומאד אהבתי את שיר הנושא, בביצוע יובל בנאי, עוד הרבה לפני 'משינה'. מאוחר יותר נערך בכפר ערב כישרונות צעירים. כתבתי שני שירים והופעתי איתם, אחד סולו והשני בדואט עם תלמידה נוספת מהכפר. זכיתי עם שני השירים במקום שני ושלישי".

כמו בכל מסגרת שהיה בה, גם כשהתגייס לצבא, הגיטרה נשארה צמודה אליו והמשיכה להיות חלק משמעותי מחייו. "אחרי מכינה קדם צבאית, בה למדתי מכונאות רכב, הגעתי לבסיס תל נוף וכמובן שהדבר הראשון שחיפשתי הייתה מסגרת מוזיקלית. התקבלתי לתזמורת והתזמון שלי היה מעולה, רוב חברי התזמורת היו לקראת סיום השירות הצבאי שלהם ונפתחה בפני האפשרות להרכיב תזמורת חדשה. במשך כל השירות הייתי מפוצל בין התפקיד המקצועי (מכונאות רכב) לבין התזמורת, קיבלתי חדר ליד חדר המוזיקה ופטור משמירות ומתורנויות".

במהלך השירות הצבאי, הכיר טדי את יהודית, שלימים הפכה לאשתו. הזוג הצעיר רכש דירה בשכונת פאר וגר שם מספר שנים לפני שהשתקעו בבית אליעזר.

כשהיה בן 23, התקבל טדי לעבודה בחברת החשמל. הוא הצטרף לחבורת הזמר של חברת החשמל, שנקראה "הכל זורם". "הופענו בכל מני אירועים שקשורים לחברת חשמל ובכל שנה הופענו בפסטיבל ערד. ההופעה הכי מרגשת הייתה כשיצחק רבין הגיע לטקס שנערך להנחת אבן פינה לכבוד התחנה החדשה. שלושה ימים אחר כך הוא נרצח". לאחר הרצח שונה שמה של תחנת הכוח לאורות רבין, על שמו ולזכרו של ראש הממשלה.

אחרי כמעט 5 שנות עבודה בחברת החשמל, פוטר טדי מעבודתו והתפנה לעסוק במוזיקה באופן מלא. "בשנה האחרונה שלי בחברת חשמל עבדתי כמנופאי מזח, בסוף השנה הייתי אמור לקבל קביעות, אבל לא היה תקן ופוטרתי. אני לא שוכח את היום הזה, החברים בעבודה ברכו אותי כי היו בטוחים שאקבל קביעות ואמשיך לעבוד בחברה. חטפתי בומבה אבל עוד באותו הערב הלכתי להופעה של מתי כספי בקיסריה. בזמן שצפיתי בהופעה ראיתי ברקע את המזח בו עבדתי".

בדיעבד, הוא אומר שהפיטורים היו בדיוק מה שהיה צריך. "חששתי קצת מהמשך הדרך מבחינה מקצועית, אבל מהר מאד העניינים הסתדרו, כשחבר המליץ לי לעבוד עם חברה שתשווק אותי להופעות בבתי ספר. חרשתי בתי ספר ברחבי הארץ, בהפעלות שירה בציבור, בהמשך התחלתי גם לעבוד עם עיריות, שמי עבר מפה לאוזן והתחלתי לקבל פניות ישירות מלקוחות".

טדי פרנקל. צילום: פרטי
טדי פרנקל. צילום: פרטי

עוד לפני שהחל לעסוק רק במוזיקה, טדי ליווה כל אירוע משפחתי, ימי הולדת וחגים עם הגיטרה, והפך לסלב מקומי. בין היתר, טדי הלחין את המנון בית הספר צליל בבית אליעזר, ערך את מילות ההמנון שנכתב ע"י מנהלת בית הספר דאז אורלי ריבנפלד והוסיף להן את משפט המחץ, "כאן כל אחד הוא צליל וכולנו מנגינה". הוא גם השתתף בפרויקט "קולולם" (שירת רבים) שנערך גם כן בבית הספר צליל. ב-2006 עבד עם להקת צבעי מחול וליווה אותה בהופעתה במוסקבה.

הוא כתב, הלחין וביצע שני שירים מקוריים, אחד נכתב על הצבא ואף הושמע ברשת ג' וברדיו אמצע הדרך והשני נכתב לזכר חבר קרוב מהשכונה, שי כהן, שנהרג במהלך השירות הצבאי. השיר נקרא "על המזח בחדרה" והוא הושמע באותה תקופה בימי זיכרון לחללי צה"ל.

הוא מספר כי התחיל לעבוד עם מוסדות כמו צה"ל ופנאי העיר באירועים וטקסים בחדרה. "אני עובד המון עם האוכלוסייה הוותיקה בבתי אבות ובמרכזי יום ברחבי העיר ועם אוכלוסיית המוגבלים בנווה מנשה, בית גלעד, עמותת רוח גבית ועוד. אני עושה להם הרקדות והפעלות מוזיקליות אחת לשבוע, הם מאד אוהבים לשיר ולרקוד ובעיניי זה סוג של טיפול במוזיקה".

לפני שלוש שנים הצליח טדי לשלב בין שתי אהבות שלו, מוזיקה וכדורגל. "התחלתי לעבוד עם הפועל חדרה לפני 3 שנים, כשהיו בליגה א'. הייתי די ג'יי במגרש, הלהבתי את הקהל ובכל משחק בית שרתי את ההמנון והנעמתי את זמנו של הקהל עם מוזיקה בהפסקה. הייתי איתם שנה שלמה בליגה א', זו הייתה שנה מוצלחת גם מבחינתי וגם מבחינת הקבוצה שעלתה לליגה הלאומית. לצערי, מאחר שהמשחקים הביתיים עברו לאצטדיון בעפולה (והשנה בנתניה, ק.א) הפסקתי לעבוד איתם אבל עשיתי מנוי וכמובן שהלכתי לכל המשחקים כאוהד שרוף ואני מלווה את כל המשחקים גם עכשיו, כשהקבוצה בליגת העל."

הוא אוהב את חדרה, עיר הולדתו, העיר בה גדל והקים את המשפחה שלו, "חדרה זה הבית, לא עוזב את העיר ומעולם לא עזבתי אותה. אפילו כשאני נוסע לטיול או לנסיעת עבודה, אני מרגיש את החוסר של הבית, המשפחה והעיר".

ובמבט לעתיד, טדי רוצה להמשיך לעשות בכל יום את מה שהוא אוהב בעיר הולדתו. "להופיע בקיסריה זה פחות מעניין אותי. אולי החלום שמלווה אותי כבר שנים, להוציא אלבום עם מוזיקה מקורית שלי, בשביל להשאיר איזשהו סוג של חותם, אבל את החלום הכי חשוב כבר הגשמתי, והוא להתעסק במוזיקה ולעשות שמח לאנשים".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות