בימים טרופים אלה, בהם עשרות מיליוני אנשים בעולם נושאים את עיניהם למשחקי גביע העולם בכדורגל, מהם הודחה באופן כואב הנבחרת של ליאו מסי, התקיים בארגנטינה אירוע "שגרירים של שלום" לקירוב לבבות לשלום עולמי, הקשור קשר ישיר והדוק לכדורגל. לאירוע חברו כמה ארגוני שלום ואחווה, וחולקו בו פרסים למי שתרם ותורם בעשייתו למען קירוב לבבות בין ילדים ובני נוער במפעלים מיוחדים בתחומים מגוונים כמו תרבות, ספורט, חינוך, אמנות ועוד.
בטקס מרגש, שהתקיים בשבוע שעבר בפרלמנט בבואנוס איירס, הוענקו הפרסים. בין הזוכים בכבוד ובהוקרה היה גם המאמן הכרמיאלי אדוארדו פרל, שזכה להכרה על פועלו כמנהל הספורט של פרויקט "דגל השלום" מטעם מרכז שמעון פרס לשלום.
בפתח דבריו, עת קיבל את תעודת ההוקרה, אמר פרל: "המציאות שלנו בישראל היא שבגיל 10, נערים ערבים ויהודים מתאמנים יחד, בגיל 14 מחבקים זה את זה אחרי כל גול, ובגיל 19 הם הורגים האחד את השני במלחמות".
הראיון עם פרל מתקיימת בדירתו הצנועה בכרמיאל, שבה מתגוררים ארבעה דורות. פרל, 67, אנרגטי ותזזיתי, לבוש בבגדי אימון של כדורגל, יושב בסלון לצד אביו, 89, ולצד בתו הצעירה עם תינוקה. גם הכלב המקסים, שבעיקר נהנה לשחק, נמצא שם. "אני רוצה לאחד יהודים וערבים בזכות הכדורגל, בפרויקטים למען דו קיום", הוא אומר מיד בתחילת השיחה.
בטרם עלה לישראל אימן פרל קבוצות ידועות בארגנטינה כמו צ'קריטה מהליגה הבכירה. לארץ עלה ב-1995 והשתקע בכרמיאל עם אשתו קלאודיה ובנותיו סופי ותמר.
למה דווקא כרמיאל?
סופי מסבירה: "תמר, אחותי, סובלת מבעיה גנטית שבעיקר מתבטאת בבעיה בלימודים. בבואנוס איירס לא ידעו לאבחן, אז המליצו להוריי להגיע לישראל, כי כאן יודעים איך לטפל בזה. תמר טופלה בבית החולים שניידר במשך שנה. אנחנו התגוררנו בהתחלה בחדרה, אך מכיוון שהטיפולים של תמר בוצעו בהמשך בעכו, עברנו לכרמיאל. תמר שובצה בבית הספר אייל בעכו. היא מאוד התפתחה. בתום הלימודים, עשתה שירות לאומי, והיום היא עובדת בסניף סופר פארם כאן, בכרמיאל".
לפרל האב, שהיה מאמן כדורגל מוערך בבואנוס איירס, טענות קשות באשר להשתלבותו בעבודה במקצועו בארץ. "שלחתי קורות חיים מפורטים ומפוארים לעדי אלדר. הסברתי שאנחנו עוברים לגור בכרמיאל ושאשמח להשתלב בעבודה כמאמן כדורגל לילדים ונוער. בסופו של דבר קיבלתי הבטחות, אבל לא עבודה".
בהמשך השתלב פרל בבית הספר לכדורגל אופק הפועל כרמיאל, שם עבד במשך 14 שנים. לדבריו, יום אחד הודיעו לו, כי שכרו יצומצם באופן ניכר. פרל החליט לעזוב, ולמרות השנים הרבות שעבד בעמותה, הוא לא זכה לקבל פיצויים ואפילו לא מכתב פיטורים.
לאחר סיום עבודתו בכרמיאל, הוזמן פרל לאמן קבוצות ביישובי הסביבה – בענה, מג'ד אלכרום וכפר יסיף. "ב-2003 התייצבתי לפרויקט שגרירים של שלום, המשותף לקנדה ומרכז שמעון פרס. שלחתי קורות חיים ואז התקבלתי כמאמן בבענה ומג'דל אלכרום", הוא מספר.
סירב לקבל פרס מקצב
לפני מספר שנים התמנה פרל למאמן במסגרת הפעילות של מרכז פרס לשלום, שארגן מפגשי כדורגל משותפים של ילדים יהודים וערבים בכל הארץ. "הכוונה הייתה להוכיח שבאמצעות הכדורגל ניתן לקרב בין העמים, שכן את המילה 'גול' צועקים בעברית ובערבית באופן זהה", הוא אומר, "האהבה לענף יכולה להיות הבסיס לדו קיום בעתיד. הפרויקט הזה מונה 15 אלף ילדים מכל הארץ. למרות ההצלחות, הדרך להשגת המטרה עדיין ארוכה.
"אני רוצה לתת דוגמה למה אני מתכוון. יום אחד, אחרי אימון במג'ד אלכרום, הושלכו אבנים על ילד יהודי שעשה את דרכו הביתה מהכפר. זה מלמד שזה לא יהיה קל לשנות את המנטליות כאן, בארץ".
הלימודים במסגרת התוכנית, מעבר להכשרה בתחום הכדורגל, הם גם לימודים כוללים. פרל: "בזמן ש-30 ילדים שיחקו כדורגל, האחרים למדו צרפתית ואנגלית. ככה, כל יום עבדתי בשניים-שלושה ישובים, ובסופי שבוע הייתה בבענה ובמג'ד אלכרום.
הפרויקט שלו הלך וגדל, וב-2006 התבשר כי זכה בפרס הנשיא. אלא שהנשיא באותם הימים היה משה קצב, שהיה נתון תחת חקירות בשל התפוצצות הפרשיות. פרל, שראה את עצמו גם מחנך, שיגר מכתב למרכז פרס לשלום, שבו הודיע, כי כל עוד קצב הנשיא ולא יובהרו ענייניו, הוא לא מוכן להגיע לקבל את הפרס.
מאוכזב מהפלסטינים
ב-2012 הודיעו אונסק"ו וקרן המילניום שיגיעו לישראל כדי להכיר מקרוב את הפרויקט. לארץ הגיעו שתי נשים, מארגנטינה ומצ'ילה, שבישרו לפרל כי נבחר להיות שגריר של שלום. פרל לא מסתיר את אכזבתו מעמדתם של הפלסטינים בנושא הסכסוך. "זה לא הולך לשום מקום, כי את ההנהגה הפלסטינית לא מעניין כלום".
מדי שנה, כחלק מהפרויקט, מארגן פרל נסיעה של ילדים מישראל לארגנטינה, כדי לחשוף אותם לתרבות חדשה. כך למשל, יצחק קוריאט, בן 10, קשרה המוכשר של בית"ר נהריה, המכונה "האינייסטה של ילדים ג'" יוצא למחנה אימונים של ריבר פלייט הארגנטינית למשך חודש וחצי.
לאחרונה החל פרל לעבוד גם עם ילדים בנהריה, והוא אומר: "אפילו צירפנו ילד ערבי. בנהריה זה לא היה אפשרי קודם לכן. כעת בנוסף מצטרף וויסאם, בן 18 מעראבה. הוא ישהה בארגנטינה שישה חודשים בהם יתאמן בצ'קריטה, אחת מקבוצות הדגל של הליגה הארגנטינית.
"במודל פרויקט השלום, שפיתחתי מאז 2002, התקשרתי כבר עם 30 מאמני כושר גופני יהודים וערבים לעבודה משותפת. אני מאמין שאפשר להגיע לשלום. אולי את הכישרון הגדול ביותר של הפרויקט עדיין לא מצאתי, כי הרבה מכך מותנה גם בהיעדר סובסידיות של הממשלה שאנחנו לא מקבלים. היחידים שתומכים הם המרכז האסלאמי של נצרת וקרן שמעון פרס לשלום בישראל".
"המציאות שלנו בישראל היא שבגיל 10, נערים ערבים ויהודים מתאמנים יחד, בגיל 14 מחבקים זה את זה אחרי כל גול, ובגיל 19 הם הורגים האחד את השני במלחמות"
"במודל פרויקט השלום, שפיתחתי מאז 2002, התקשרתי כבר עם 30 מאמני כושר גופני יהודים וערבים לעבודה משותפת. אני מאמין שאפשר להגיע לשלום".
