fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

חיי אדם

ביום חמישי הבא, ט"ו באב, יעלה הזמר אדם על הבמה בפאב הפרה בשבי ציון, הכי קרוב לבית שבו גדל, עם המופע המציין 30 שנה לרגל צאת אלבומו "סוד". בראיון ל"צפון-1" הוא מספר על השנה הקשה בחייו ועל השמועות הזדוניות שהופצו בדבר מותו, מדבר על אחותו אילנה, שנפטרה לאחר מאבק ממושך בסרטן, ומשתף בזיכרונות היפים מעיר הולדתו, עכו
אדם. צילום: ניקול דה קסטרו
אדם. צילום: ניקול דה קסטרו

 

חודשים ארוכים מדינה שלמה עקבה בדאגה אחר מצב בריאותו והתפללה לשלומו של הזמר אדם, שאושפז בבית החולים איכילוב בעיצומו של סיבוב הופעות מצליח לרגל 30 שנה לאלבומו "סוד". חמישה חודשים הוא היה מאושפז, לאחר שניתוח להוצאת כיס המרה הסתבך ויצר דלקת בלבלב, כשמצבו נע, כמילות השיר, בין ייאוש לתקווה. הרופאים הצליחו להציל את חייו, וכעת, כשלושה חודשים אחרי שהשתחרר ועבר תהליך שיקום בבית, הוא יוצא עם שיר חדש ומרגש וגם חוזר אל הבמות עם מיטב הלהיטים ועם אורחים מיוחדים.

אומרים על אדם שהוא קם לתחייה, תרתי משמע. גם כי הצליח לצאת ממצב בריאותי מורכב וגם כי הוא חווה פריחה מחודשת בקריירה שלו. ההופעות שלו מלאות עד אפס מקום. בימים אלה הוא ממשיך את סיבוב ההופעות החשמליות "30 שנה לאלבום סוד" ומשיק את הסינגל "בסוף כולם רוצים אהבה", שכתב נועם חורב, הלחין לורן פלד והפיק מוזיקאלית רפי קריספין. העבודה על השיר החלה בשנת 2016, אך נקטעה בשל האשפוז הממושך בבית החולים. במקביל לסינגל החדש, שזוכה למאות השמעות ברדיו, אדם עובד גם על אלבום חדש.

האלבום "סוד" הופק בשנת 1987 והגיע במהירות למעמד של אלבום פלטינה עם מכירות של יותר מ-40 אלף עותקים. את מרבית שירי האלבום כתבו אלונה קמחי ויזהר אשדות. השירים המצוינים עומדים במבחן הזמן, ואדם ממשיך להופיע איתם לאורך השנים. לפני 30 שנה, האלבום "סוד" היווה פריצת דרך, לא מעט בזכות עם צבע הקול המחוספס של הזמר, אלפי המעריצות וההיסטריה ההמונית. מהאלבום יצאו להיטים גדולים ואלמותיים כמו "אין מוצא", "מצטער", "סוד", "זריחה על המדבר" ו"שקיעה אחת".

ביום חמישי הבא, בשעה 20:00, יעלה אדם לבמה בפאב הפרה בשבי ציון להופעה מיוחדת לרגל ט"ו באב.

יש לי רעב לחיים

אדם נולד בעכו לפני 58 שנה בשם חיים כהן. גדל בשיכון, ברחוב הרצל, ליד מרכז רסקו. הוא למד בבית הספר התומר ובהמשך באורט דרסקי. כיום הוא מתגורר בחיפה, אליה חזר לאחר שנים רבות בתל אביב. בחשיפה הראשונה זכה ב-1985 בקדם האירוויזיון, כשהיה זמר הליווי של יזהר כהן בשיר "עולה עולה", שייצג את ישראל בתחרות. הוא השתף בפסטיגל, במחזות זמר, ובעיקר היה אליל הבנות, עד שבתחילת שנות אלפיים. הקריירה נקטעה ולא המריאה עוד.

"אני נרגש מאוד. נולדתי בעכו, גדלתי בה. אחר כך היינו על הקו של עכו-חיפה, כך שאני מחובר מאוד לאזור, ואיכשהו, למרות זאת, כבר הרבה שנים שלא הופעתי באזור עכו ונהריה. זה קצת מרגיש כמו לחזור הביתה לביקור אחרי מסע ארוך",  הוא אומר השבוע, "אני מקווה לשמח ולהחזיר אהבה לאלפי האנשים שהתפללו לבריאותי. עברתי ימים מטלטלים, בהם הבנתי עד כמה הכל נזיל וכמה אנחנו זמניים. יש לי רעב לחיים, לעשייה. במשך חודשים, כששכבתי והסתכלתי על התקרה בבית החולים, נשבעתי לעצמי שכשאצא, אבלע את החיים. השיר החדש מדבר על כך שבסוף כולם רוצים אהבה, ומכאן הכל מתחיל ונגמר".

איזה זיכרון ילדות מהעיר לא תשכח לעולם?

"יש לי הרבה זיכרונות מעכו. אני זוכר את הבית שגרנו בו, את השכונה, את בית הספר התומר, את השכנה שגרה בקיר הצמוד לבית שלנו ואת הקשר המיוחד שהיה לנו איתה ועם הילדים שלה. אני זוכר שמצאנו כלב ומאוד רצינו לטפל בו, ההורים לא ממש הסכימו, אז אחותי ואני החבאנו אותו בחדר האשפה ולשם היינו מביאים לו אוכל, שתייה ושמיכות. בקיצור, בנינו לו שם בית, עד שהוא גדל ונעלם לנו יום אחד.

"אני זוכר את הדשא שהוביל מהבית שלנו עד לקופת חולים. פעם זה היה נראה גדול ורחוק, אבל כשביקרתי שם בשנים האחרונות, הכל נראה פתאום קטן וקרוב. יש לי פינה חמה בלב לעיר הזאת. אה, וכמובן שאני זוכר את החומוס המעולה שאבא שלי היה קונה בכמויות לכבוד שבת".

אדם. צילום: ניקול דה קסטרו
אדם. צילום: ניקול דה קסטרו

אחותך, אילנה ז"ל. כיצד אתה מתמודד עם מותה?

"הדבר הראשון שעשיתי כשיצאתי מבית החולים היה להתקשר לאחותי ונסעתי לבקר אותה. מכל הדברים שעברתי בשנה האחרונה, זו ההתמודדות הקשה ביותר, ללא ספק. קודם כל, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולהודות לכל האנשים בעכו ובארץ בכלל, שלאורך כל התקופה התפללו לשלומנו, שלחו הודעות וחיזוקים וייחלו להחלמה שלי ושל אילנה. גם ברגעים הכי קשים, המסרים על התפילות והאהבה הגדולה שאנשים הרעיפו עלינו, הגיעו אליי לבית החולים וגרמו לי להרגיש עטוף ומחוזק, ואני בטוח שבלי זה, גם טובי הרופאים לא היו מספיקים. היה לזה חלק חשוב בהחלמה שלי. אילנה הייתה אישה מקסימה והחיבור בינינו עמוק מכדי לתאר אותו במילים, אני בטוח שהיא מסתכלת עליי ושומרת עליי גם עכשיו".

עד כמה המופע משיק לתחנות חייך?

"המופע הוא 30 שנה לאלבום 'סוד', שאת סיבוב ההופעות שלו התחלתי עוד לפני האשפוז הארוך והמחלה, והוא נקטע באמצע. אני מארח בו חברים – את חברי הג'ינג'י הבלתי נלאה רון רוזנפלד, סולן פורטרט, ואת מייקל הרפז המצוין, סולן היי פייב, וגם שתי תגליות צעירות הזמר קוין אזולאי והמוזיקאי יהונתן פרלמן,

"אני עובר בין כל התחנות המרכזיות ב-30 שנות הקריירה שלי בארץ, כולל כמובן הלהיטים הגדולים מהאלבומים הראשונים, שאותם אני מקפיד לבצע בדיוק כמו שהקהל זוכר אותם. בנוסף אני מבצע את השיר החדש שלי מהאלבום שבדרך, שקיבל משמעות נוספת. בפאב הפרה זו הופעת ט"ו באב, ואני בטוח שתהיה המון אהבה במהלך הערב".

האם אתה עדיין בהליך החלמה?

"אני מרגיש מצוין, כבר עשיתי כמה הופעות מלאות מאז השחרור, וזה נותן לי המון אנרגיה. לא מזמן סיימנו בהצלחה פרויקט הד סטארט, ובזכות התמיכה העצומה של הקהל גייסנו אפילו יותר מהסכום המבוקש, ועכשיו מתחילה העבודה על האלבום. במקביל, אני עדיין בשיקום. זה תהליך ארוך, ועוד יש תחנות ואתגרים לעבור, אבל העשייה והיצירה נותנות לי את הכוח להתמודד עם כל מה שיגיע".

אתה מרגיש שאדם "קם לתחייה"?

"כן ולא. אני מבין את המחשבה הזאת, אבל חשוב לי לומר שאני תמיד הרגשתי חי, כך שלא הייתי צריך 'לקום לתחייה'. בכל הזמן הזה, לא היה רגע אחד שבו חשבתי ששם זה נגמר. היה לי ברור שמה שאני עובר זה משהו זמני ושהתפקיד שלי פה עוד לא נגמר. מצד שני, אם הסיפור הזה של 'קם לתחייה' נותן תקווה לאנשים, שהקרובים להם נמצאים היום במצבים קשים להם, זה מצוין".

"הכל קורה מדויק ופועל לטובתנו". אדם צילום: יח"צ
"הכל קורה מדויק ופועל לטובתנו". אדם
צילום: יח"צ

מה אמרת לעצמך כל הזמן?

"לא היה דבר אחד מסוים שאמרתי לעצמי. זו הייתה רכבת הרים ארוכה ומטלטלת מאוד. בכל יום דאגו להזכיר לי שאנשים מתים ממה שיש לי. בשלב מסוים אפילו רצה שמועה ברשת שהלכתי לעולמי, ואותי זה מאוד הצחיק. לשמחתי, היו לצידי תמיד כמה אנשים קרובים שלא עזבו אותי לרגע אחד לבד, וכמו שאמרתי, לי היה ברור שעוד יש לי מה לעשות כאן. שתפקידי בעולם הוא לשמח אנשים. אני זוכר איך רפי קריספין, המפיק המוזיקלי שלי, הגיע לבית החולים, הסתכל לי בעיניים ואמר לי 'ברגע שאתה יוצא מכאן ממשיכים לעבוד על השיר החדש', וזה בדיוק מה שהיה".

איך מקבלים אותך האנשים ברחוב?

"האהבה שאני מקבל בחודשים האחרונים ברחוב, בהופעות ובכל מקום שאליו אני מגיע, מציפה אותי ממש. זה כיף גדול לחוות את זה. אנשים מספרים לי שהתפללו לשלומי ואומרים לי כמה טוב לראות אותי חוזר להופיע. לשמחתי, במהלך 30 השנים יש לפחות שני 'דורות' שחוו אותי – הדור של אלבומי הבכורה, בעיקר נשים שהיום מגיעות עם הילדות שלהן להופעה שלי, והדור של 'פלאי קלעים והקוסם', אנשים מעט צעירים יותר שגדלו על התוכנית וההצגה וככה גם התוודעו למוזיקה".

האם יש סיכוי שנראה אותך שופט בתוכניות ריאליטי?

"בהחלט יש מקום לתוכניות כאלה. זה נותן במה טובה לאמנים חדשים ומכין אותם לחיים האמיתיים במקצוע. לדוגמה, מה שקרה עם נטע ברזילי זה נהדר, ויש עשרות אמנים מצוינים כמו נינט, שירי, מרינה מקסימיליאן, שהתגלו בתוכניות האלה. אם יפנו אליי מתוכנית כזאת, אשקול את זה בחיוב, כמו שאני בוחן ושוקל כל צעד לאורך 30 שנותיי במקצוע".

האם יש לך חלום לכבוש שוב את הבמות?

"החלום שלי הוא להמשיך ולעשות את מה שתמיד ידעתי לעשות הכי טוב – לשיר ולשמח אנשים. גם לפני האשפוז הופעתי הרבה, סגרנו זאפות. אין ספק שמאז השחרור מבית החולים קרה משהו, ויש תנופה והתחדשות, כמו למשל החיבור עם אביב גפן, שאיתו הופעתי קצת אחרי ששוחררתי בלייב פארק בראשון לציון. בתחילת אוגוסט אופיע איתו בקיסריה במופע הפותח ללהקת 'אה-אה' שאותם גם נסעתי לפגוש בלונדון".

איזה מסר אתה יכול להעביר לאנשים שנמצאים במשבר בריאותי?

"להאמין שהכל קורה מדויק ופועל לטובתנו, גם אם אנחנו לא רואים את זה מהנקודה הצרה שלנו. יש תוכנית גדולה יותר שמתכננים לנו מלמעלה. אנחנו אהובים ומשגיחים עלינו כל רגע. אותי זה חיזק. בבית החולים איכילוב היו שני חבר'ה שבאו לשיר ולנגן. הם שרו לי שאין ייאוש בעולם, וכשאתה שוכב שם עם מיליון צינורות ומחובר לחמצן, כדאי לך לבחור להאמין שזה נכון".

מה נאחל לך?

"בריאות ושמחה".

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות