fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

הפעם קלינגר טעה

ניר קלינגר היה המאמן הטוב ביותר בכדורגל הישראלי בשנה האחרונה, בין היתר בזכות גמישות המערכים שהוא סיגל לקבוצה שלו. אבל אם יש ביקורת אחת שניתן היה לדבר עליה בעונה שעברה, זו החיבה היתרה שלו למערכים עם שלושה בלמים
התבקש להוציא בלם ולהכניס אותו. גילי ורמוט צילום: אדריאן הרבשטיין
התבקש להוציא בלם ולהכניס אותו. גילי ורמוט צילום: אדריאן הרבשטיין

התנודות האלה בין חלום למציאות על בסיס שבועי מתחילות לבלבל. החברה הישראלית גם ככה מגיבה לאירועים מינוריים בגישת סקנדל או פסטיבל, הכדורגל הישראלי הוא הקצנה של החברה ועידן הקליק-בייט מצליח להקצין את הכדורגל הישראלי. אין צורך שגם ההתרחשויות האמיתיות יתאימו את עצמן לקונספט.

המעבר מהניצחון על מכבי נתניה להפסד להפועל ת"א היה קיצוני אפילו בסטנדרטים של הפועל חיפה של השנה האחרונה. בשנה שעברה לא היו נצחונות כאלה וכמעט לא היו הפסדים כאלה לסתם קבוצות מרכז טבלה ומטה. שני המחזורים הראשונים סיפקו שתי תזכורות חשובות: הראשונה היא שיש לקבוצה השנה פוטנציאל גבוה מאוד, השנייה היא שהשנה שעברה הייתה נדירה מאוד בכל מה שקשור לשילוב בין אופי למזל.

ניר קלינגר היה המאמן הטוב ביותר בכדורגל הישראלי בשנה האחרונה, בין היתר בזכות גמישות המערכים שהוא סיגל לקבוצה שלו. אבל אם יש ביקורת אחת שניתן היה לדבר עליה בעונה שעברה, זו החיבה היתרה שלו למערכים עם שלושה בלמים. קלינגר זיהה נהדר סיטואציות בהן המערכים האלה יכולים להתאים, זה עזר להפועל חיפה להשיג כמה נצחונות יפים בחצי השני של העונה, אבל בדרך כלל זה הוביל להמשך הנסיון גם במשחקים בהם היה ברור בשלב מוקדם שהמערך לא מתאים ורק מקשה על השחקנים שלו.

כשלא פוחדים נראים טוב

ההחלטה להעלות בדיוק את אותו ההרכב ואת אותו המערך שהשיג את החמישייה מול נתניה היה מתבקש. דווקא בגלל המחצית השנייה במשחק ההוא, בה השחקנים של קלינגר קיבלו בטחון ונראו מאוד נינוחים במערך הזה, השתמשו בו כמערך התקפי לכל דבר. אבל ב-0:5 שחקנים משחקים אחרת לגמרי מאשר ב-0:0, בגלל שאין כמעט מחיר לטעויות הם משחקים בלי הפחד הקבוע לטעות.

אם יש מחשבה כללית יותר לקחת משני המשחקים האלה, היא כמה טוב נראתה הפועל חיפה כשהשחקנים שלה לא פחדו לטעות. הם מסרו לעומק, הם נעו לשטחים פתוחים בלי לדאוג כל הזמן, הם היו עסוקים בדברים החיוביים שיכולים לקרות במקום בשליליים. זה לא ייתכן באקלים בו תמיד מחפשים אשמים, בקבוצה בה מדברים על הימנעות מאיבודים יותר מאשר על ביצוע פעולות חיוביות. בכדורגל שלנו לזהירות הזאת יש יותר יתרונות מחסרונות, אבל לפני שבועיים קיבלנו דוגמית למה שיכול לקרות כשמשחררים קצת ממנה.

בכל מקרה, בסביבות אמצע המחצית הראשונה מול הפועל ת"א התחיל להיות ברור שהמערך הזה לא עובד טוב מול העולה החדשה. בדקות הראשונות הוא עוד אפשר לנס זמיר להגיע לשתי סיטואציות מעניינות, אם הוא היה מוסר אחורה במצב הראשון, או ער יותר לקו הנבדל במצב השני, יכול להיות שהפועל חיפה הייתה משיגה שוב שער מוקדם שהיה משנה את פני המשחק. אבל זה לא קרה וככל שהדקות נקפו התברר שהשיטה לא יושבת טוב על המשחק הזה.

לעומת נתניה, האדומים מתל אביב משחקים עם שני שחקנים בכל אגף. ולא סתם משחקים, שני השחקנים המסוכנים היחידים שלהם הם שני הקיצוניים רועי זיקרי ואחמד עאבד. זה הוביל לכך שהמגנים/קשרים של קלינגר, דור מלול ושון גולדברג, לא יכלו להרשות לעצמם ללחוץ גבוה ולהצטרף להתקפות כפי שעשו בשבוע שלפני כן.

 

התבקש להוציא בלם ולהכניס אותו. גילי ורמוט צילום: אדריאן הרבשטיין
התבקש להוציא בלם ולהכניס אותו. גילי ורמוט צילום: אדריאן הרבשטיין

 

הקושי ליזום

במחצית השנייה, כשהפועל חיפה השתלטה לדקות די ארוכות על מרכז השדה, קשה היה לפספס את הקושי שלה ליזום במערך הזה, בטח ביום בו הכדורים הארוכים של גבריאל תאמאש לא מדויקים. לא היו בהרכב הזה מספיק שחקנים שמסוגלים לבצע פעולות עם הכדור והמערך לא אפשר ליצור מספיק מצבים בהם יש כמה שחקנים טכניים על שטח קטן. בדקות האלה ניתן היה לקוות שקלינגר יכניס את גילי ורמוט במקום אחד הבלמים, יחזור לשיטה הרגילה שלו ויאפשר לשחקנים שלו להביא לידי ביטוי את היתרון האיכותי ואת הכושר הטוב יותר בו הם נמצאים בשלב הזה של השנה.

אבל מספר מתפרצות של הפועל ת"א הדגישו את החשיבות ההגנתית של שלושת הבלמים, את היכולת שלהם לחפות אחד על השני, על השלישי, מה שכנראה תרם להחלטה של קלינגר לשמור על המערך עד לסוף המשחק. בשנה שעברה זה היה מספיק לפחות לתיקו ולפעמים האדומים (של חיפה) היו גונבים גול בדקות האחרונות. הפעם, השחקן ההתקפי הטוב ביותר ששיחק, רועי זיקרי, ארגן ליריבה שער מאוחר. קלינגר שילם על כך שבמובן מסוים הסתפק בתיקו, בזמן שהייתה לו סיבה טובה להמר על ניצחון.

שאר התוצאות במחזור הפכו את ההפסד לפחות נורא. כמעט אף קבוצה לא נראית ממש טוב בפתיחת העונה והקרב על המקום השני אחרי הפועל חדרה פתוח לחלוטין. וקצת יותר ברצינות – הרושם הראשוני הוא שמכבי ת"א גדולה על הליגה הפעם, אבל עוד לא ברור אם היא תדע להביא את היכולות שלה לידי ביטוי. מעבר לה, וכל עוד הפועל ב"ש לא תתחזק, הליגה נראית פתוחה ושוויונית מתמיד.

היתרון בהפסד כזה הוא שקלינגר לא ירגיש יותר מחויב לאף מערך ואף שחקן ויוכל לבחור את ההרכב שייראה לו הטוב ביותר למשחק מול בית"ר ירושלים המשונה אחרי הפגרה. ורמוט יוכל לחזור לתמונת ההרכב ולהחזיר את השילוש הטכני שהוא יצר עם מלול וראדו גינסארי. בן אז'ובל עשוי לתפוס את תפקיד החלוץ הבכיר ולהשאיר החלטות לא פשוטות לגבי שאר שחקני ההתקפה ומי מתאים לאיזו עמדה. יהיה מעניין אם נס זמיר ימשיך לקבל קרדיט, הפעם באגף שמאל הטבעי לו. בכל מקרה, בשנה שעברה ליכולת ההתאוששות מהפסדים היה חלק חשוב בהצלחה, השנה היכולת הזו תיבחן כבר במחזור השלישי.

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות