"אנחנו מופצצים כיום בגירויים חיצוניים, והחוץ מנהל אותנו. אנחנו פועלים על אוטומט, ולא לומדים להקשיב לדרך שבה מוחנו פועל", אומרת נעמי משעלי, בת 54, תושבת פרדס חנה, מטפלת באמנות לילדים שמשלבת בתחומה גישות נוספות ובלתי צפויות.
למשעלי תואר שני בתרפיה באמנות. "שנתיים התמחיתי בגיל הרך בארה"ב, אצל ד"ר דן סגל, חוקר מוח שהביא את הבשורה שעבודה רב מערכתית עם ילדים מגדילה את מספר הנוירונים (קשרים חשמליים) במוח, וכך מתאפשרת הרחבה של מיומנויות תקשורתיות, יצירתיות, גמישות מחשבתית וויסות רגשי".
מקום שהשפיע רבות על משעלי הוא Esalen, מרכז מיוחד בקליפורניה שבארה"ב שבו שהתה כשנה, בשנים 2005-2004. המרכז, שנוסד בשנות ה-60 על ידי מייקל מרפי ודיק פרייס, הציב לעצמו למטרה את הרחבת הפוטנציאל האנושי.
"זה מקום בנוף יפה וקסום שמקיים סדנאות מיוחדות שזו מטרתן", היא מסבירה, "ישראלים רבים באים לשם לתקופות של כמה חודשים. הרחבתי שם את ארגז הכלים האישי והמקצועי שלי. עצרתי את כל החיים, הגעתי לשם והשתתפתי בתוכנית עבודה שכללה לימודים ומגורים במקום. ניהלתי את המאפייה המקומית, ובתמורה השתתפתי בסדנאות בגשטלט, ביו-אנרגיה, תקשורת לא אלימה, ריקוד חופשי ושירה. המפגש עם גן הילדים ברוח הגשטלט חיזק אצלי את התפיסה שלילדים יש יכולת טבעית מולדת להתפתח ולממש את כל היכולות שלהם, אם הסביבה רק תנגיש את זה, לא תתערב ולא תפריע. הפרעה יכולה להיות בחוקים נוקשים מדי, או חוסר הקשבה לתכונות המולדות של הילד. למשל, ילד ביישן שבסביבה רוצים שיהיה יותר מוחצן ומעז. מכוונים אותו יותר מדי, לא מקבלים אותו כמו שהוא".
הכתבה המלאה ביום שישי ב"כל הפרדס" ובמהדורה הדיגיטלית