fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"פה נבראתי מחדש" ניסים בוחניק גילה את הציור בעת השיקום

בבית חולים דורות לשיקום וגריאטריה בנתניה התקיימה השבוע תערוכה מרגשת ומיוחדת במינה. בתערוכה הוצגו עבודותיו של  ניסים בוחניק שמאושפז מזה כשלושה חודשים בבית החולים במחלקה השיקומית. לאחר שנפל מרכבו ושבר את רגלו.
נברא מחדש. ניסים בוחניק | צילום: דורות

בבית חולים דורות לשיקום וגריאטריה בנתניה התקיימה השבוע תערוכה מרגשת ומיוחדת במינה. בתערוכה הוצגו עבודותיו של  ניסים בוחניק שמאושפז מזה כשלושה חודשים בבית החולים במחלקה השיקומית. לאחר שנפל מרכבו ושבר את רגלו. לתערוכה הגיעו עשרות רבות של בני משפחה, אורחים, כל צוות השיקום ועובדים נוספים מבית החולים. בוחניק, אגרונום במקצועו, אוהב אדם וטבע מעולם לא עסק בציור. בתהליך השיקום גילה ניסים בוחניק  בעצמו עיסוק שמעולם לא נגע בו.

גילה בעצמו עיסוק משמעותי

שרית רבינוביץ מנהלת שירות ריפוי בעיסוק בבית החולים: "למחלקה השיקומית מגיעים אנשים אחרי פגיעות שונות שגורמות לירידה תפקודית. אנחנו כצוות רב מקצועי עוברים עם המטופלים ובני המשפחה סוג של מסע – תהליך שבו מנסים להחזיר למטופל את אותם תפקודים ועיסוקים חשובים ומשמעותיים למטופל לפני שהגיע לבית החולים.  תוך כדי תהליך השיקום ניסים גילה בעצמו עיסוק משמעותי. חדש לגמרי שמעולם לא עסק בו – הציור והיצירה וזה נפלא".

חשוב להגיד שלצד הטיפולים האינטנסיביים בפיזיותרפיה ובריפוי בעיסוק שנועדו להחזיר את תפקודי היום יום נדרשים גם לא מעט כוחות נפש ומוטיבציה במיוחד בתקופה המורכבת של הקורונה. "עבור ניסים היצירה היא הרבה מעבר לציורים אלא גם מקור לכוח , מוטיבציה להתמודדות עם תהליך השיקום" מוסיפה שרית.

"פה נבראתי מחדש"  ניסים בוחניק

"לפני כשלושה חודשים נפלתי בעת שירדתי מרכבי הפרטי ומאז אני בטיפול רפואי מסור במחלקת השיקום בדורות. אני אגרונום במקצועי, אדם שמח אוהב אדם וטבע ועד שהגעתי לפה מעולם לא נגעתי בעפרון או מכחול- לא הייתה בי גישה לציור או יצירה ולא נמשכתי בכלל לתחום.

כשהגעתי לדורות, מצבי הנפשי בעקבות הפציעה והשבר ברגלי היה לא טוב. הישיבה בכיסא גלגלים והמוגבלות בתפקוד הובילו אותי למחשבות ורגשות שליליים ולתחושת בלבול ואפילו לירידה בריכוז ובזיכרון.  היו המון ספקות בנוגע לעתיד שלי, מה אעשה כשאחזור הביתה? איך אבצע פעילות גופנית ומחשבתית?  המפלט היה שמצאתי במכון הריפוי בעיסוק ובחדר התעסוקה.

הצוות המדהים התחיל לטפל בי פיסית ונפשית. כשביקרתי במרחב חדר התעסוקה הטיפולית נרתעתי מלהשתתף. לא הרגשתי צורך בכך ולא ראיתי במה זה יכול לסייע לי . אבל בתמיכת צוות הריפוי בעיסוק ומדריכות התעסוקה השתכנעתי בתחילה לשבת לקרוא עיתון וכך התחברתי למקום והתחלתי לצייר, ללא ניסיון קודם.

 ניסים בוחניק | צילום: דורות

בציור ביטאתי את הרגשות שחוויתי בזמן החלמתי

"חווית הציור מהווה עבורי מפלט ממחשבות שליליות ומחששות בנוגע להמשך דרכי. דרך ההתבטאות ע"י ציור ביטאתי את הרגשות שחוויתי בזמן החלמתי, דבר שעזר לי לחזור לעצמי. היצירות שיקפו את מצבי הרגשי והובילו אותי לערוך שינוי מחשבתי. שיניתי את הגישה לחיובית יותר.  הפידבקים החיוביים שאני מקבל מהצוות ומחברי המטופלים במחלקה על יצירותיי, נותנים לי מוטיבציה להמשך התהליך הטיפולי. ואני משתדל לעזור גם לאחרים בתהליך שהם עוברים.

העשייה שלי במרחב התעסוקתי מילאה את זמני והקנתה לי תחושת סיפוק. בכל יום מחדש לאחר סיום שעות הטיפולי  אני מחכה כבר למחר להמשך היצירה".

 התערוכה | צילום: דורות

התערוכה היא רגע "שיא" בתהליך השיקומי של ניסים בוחניק

"ניתן לראות לאורך הזמן כיצד יצירותיי משקפות את הרגשתי.  השיפור שחל במצבי הנפשי ניכר בסוג הצבעים (מכהים לבהירים, ססגוניים וסוערים), בכמות הצבעים, בנושאי הציור. יצירות מסכות –שציירתי בתחילת הדרך מבטאות ימים בהם התעוררתי לתחושת אי ודאות.

היצירות בצבעים כהים מבטאות מחשבות וחששות על המשך החלמתי. ובתקופה האחרונה היצירות בצבעים מגוונים ובהירים. הן מבטאות מחשבות אופטימיות וחיוביות על ההווה ועתידי.

תערוכה , מהווה עבורי רגע של שיא ואין מאושר ממני. התרגשתי מאוד לראות את משפחתי ומכריי. כל הצוות המדהים של מחלקת השיקום וחברי למחלקה שהתרגשו יחד איתי.

תודותיי העמוקות שלוחות לצוות 'המרכז הרפואי הגריאטרי דורות' המדהים. המרפאות בעיסוק נועה רגב פלוטניק ושיר רדמן. למדריכות התעסוקה לטניה לכטמן, ולשלומית ארד שהיו זמינות עבורי ופניותיי בכל רגע. אפשרו ועודדו את העשייה וסיפקו את מבוקשי. בזכותן ושבהדרכתן זכיתי להגיע כיום למצב רגשי בריא, ושנתנו לי פתח לדרך חדשה ואופטימית להמשך חיי".

 

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות