כל מי שמשוטט ברשת בעיקר באתרי הנוסטלגיה של נתניה נתקל בפוסטים של מוטי דגן. דגן מעלה תמונות מעוררות נוסטלגיה בשחור לבן של תלמידי תיכון שרת מלפני 50-60 שנה. תיכון שנקרא בשנות השישים והשבעים "המכינות הפדגוגיות" והמשכו סמינר למורות בו למדו במשך שנתיים מסיום התיכון. לחדשות נתניה מספר דגן שאנשים מגיבים בגעגועים לתמונות הללו, נוצר שיח בין המגיבים ונוצרות חברויות חדשות.
מאיפה התמונות?
"בבית ספר שרת התגלגלו תמונות בכל מיני מקומות. אני ערכתי את אלבומי תמונות של בית הספר תוך שאספתי מכל מיני מקומות. הרבה תמונות צילם משה בן רעי שהיה מורה לביולוגיה. לאחרונה אני מוסיף לתמונות צבע ועורך אותן מחדש. אני מקבל תגובות חיוביות".
דגן, היה מורה להסטוריה ואזרחות ורכז חברתי. הוא היה יזם בחינוך. הוא יזם מפגשים חינוכיים של הורים ותלמידים למשל.
איש חינוך ותיק ומוכר בנתניה החוגג כבר 75 שנים. דגן הגיע לנתניה מירושלים בגיל ארבע, גדל בעיר, סיים את תיכון בר אילן למרות שאינו בא ממשפחה דתית: "כי בר אילן היה בזמנו התיכון הכי טוב בעיר". הוא למד היסטוריה ומדעי המדינה ובתיכון שרת לימד במשך 35 שנים היסטוריה ואזרחות.
בשנת 1980 עשה קורס למורי דרך ושילב סיורים לימודיים בלימודי היסטוריה, תנ"ך וגיאוגרפיה ובכך יצר דורות של תלמידים אוהבי ארץ ואדמתה: "הייתי מוציא שכבה שלמה לפחות פעם אחת בשנה לסיור לימודי בהיסטוריה אזרחות וגיאוגרפיה ועל זה קבלתי פרס החינוך העירוני".
מוטי דגן יזם את פרויקט "שורשים"
פרויקט נוסף שמוטי דגן יצר והפך להיות ארצי, הוא פרויקט "שורשים". זה התחיל בתיכון שרת בשנת 1974: "אני עשיתי עבודה במסגרת הלימודים שלי שכללה סיפורי משפחות של תלמידים שלי. העבודה חולקה לנושאים שבהם יש למשפחות נושאים משותפים כמו למשל: משפחות שההורים היו במחנה המעצר בקפריסין. כך נוצר קשר בין התלמידים ובין ההורים שזה דבר חשוב בגיל ההתבגרות. כך התלמידים התחילו לגלות יותר עניין בלימודים".
פרוייקט שורשים הפך במשך השנים לפרויקט ארצי אך בניגוד לדעתו של דגן הוא נעשה בכיתות ז' כמשימה בשנת בר מצווה: "בגיל הצעיר עושים את העבודה שטחית יותר. לדעתי יש לעשות אותה בגיל תיכון. היום זה הפך לספרי משפחה ולפרויקט תיעוד מקובל".
מה דעתך על מערכת החינוך כיום?
"היום המוטיב העיקרי הוא השגיות. לומדים מקצועות שמבוקשים בעיקר הייטק, כאלה שיש להם אפיק גלובלי. צעירים חולמים על כסף, לעבוד ולחיות בחו"ל. הערכים האמתיים נשארו אצל קבוצות קטנות באוכלוסיה בעיקר יוצאי תנועות נוער עם כיפה ובלעדיה. הציונים הלאומיים נושאים את הדגל והחילונים נשארו מאחור להוציא את בני ההתיישבות העובדת. אלה צעירים שסביהם סיכנו את חייהם ונלחמו כדי להגיע לארץ ולהגן עליה".
בלי האוס תלמידה ומורה לשעבר בשרת לחדשות נתניה: "מוטי דגן היה קולגה שלי בתיכון שרת – בית הספר בו לימדתי וגם למדתי. הוא עושה עבודה נהדרת בשיתוף תמונות מימים עברו. זה מעורר בנו המון נוסטלגיה. למורים הנהדרים שהיו לנו בבית הספר. לאוירה המשפחתית שתמיד שררה בבית הספר גם בהיותי תלמידה בו וגם כשזכיתי לחזור וללמד בו. אני משתפת את התמונות עם חברות כשאני מגלה שהן נמצאות בו. לדעתי התמונות גרמו גם למפגשים מפתיעים. העלאת זכרונות ושיתוף חוויות מהעבר. יש לציין שמוטי נבר בארכיון בית הספר ומצא תמונות מרגשות. אני מצאתי למשל תמונה בה נמצאת בת דודתי ז"ל. שהיתה תלמידה במחזורים הראשונים של הסמינר בנתניה".
לחדשות נוספות בנתניה הקליקו כאן * לדף הפייסבוק שלנו הקליקו כאן
