משבר הקורונה הביא עמו נזק תדמיתי קשה לבתי הדיור המוגן היוקרתיים בארץ, לאור העובדה שכללו אותם יחד עם בתי האבות הסיעודיים.
מנהלי בתים בנתניה מסבירים מדוע אין נדבקים בקרבם, מדברים על ההתמודדות עם השגרה החדשה ומה יהיה ביום שאחרי.
"התפרצות במוסד שיקומי-סיעודי: מטופלים ואנשי צוות נדבקו בקורונה". כותרות אלה שהציפו את המדיה והרשתות החברתיות בעת האחרונה וגרמו נזק התדמיתי קשה לבתי הדיור המוגן היוקרתיים. נזק שאפשר יהיה לתקן רק תקופה ארוכה לאחר שמשבר הקורונה יתפוגג. בתחילת המשבר, כשאנשים מבוגרים החלו ללכת לעולמם במוסדות סיעודיים ובבתי אבות נשמעו בפייסבוק תגובות והאשמות קשות. אנשים שפטו בחומרה את המתרחש והצהירו שהם "בחיים לא ייכנסו" לדיור מוגן.
בשיחה עם מנהלי בתי דיור מוגן עולה כי הם עוברים תקופה לא קלה, מקפידים על קלה כחמורה, סגרו את הבתים לביקורי משפחות ולאנשים מבחוץ ויש מקומות שעובדי הצוות שלהם אף לנים במקום כדי למנוע הדבקה.
מנהלי הבתים צפו את העלול להתרחש, התארגנו והצטיידו, סגרו את הבתים טרם ההתפשטות, ואכן, פגשנו בנתניה שלושה בתים לדיור מוגן בהם לא נדבקו הדיירים עד היום.
יוסי קפלן "לב גנים" – "את יום הולדתי חגגתי עם הדיירים"
יוסי קפלן, מנכ"ל בית הדיור המוגן "לב גנים", מבקש להעביר מסר לאוכלוסייה שמקשיבה כל היום לחדשות: "חייבים להבדיל בין מחלקות סיעודיות בתוך בתי אבות לבין דיור מוגן. מחלקות אלה מפוקחות על ידי משרד הבריאות מתוקף חוק. הן מספקות שירותי סיעוד שדומים בתקינה ובציוד למחלקות פנימיות של בתי חולים.
"כרגע מטרתי היא אחת – לשמור על דייריי הבית. גם את יום ההולדת שלי חגגתי עם הדיירים", הוא מוסיף.
קפלן מספר על התקופה הדרמטית שעוברים בדיור המוגן: "חשוב להבין – דיור מוגן זה לא בית אבות. האופרציה שאנחנו מפעילים בלב גנים כאילו ויצאה מהטייסת. אני מכיר את כל הדיירים, אני אוהב אותם אהבת נפש ואני רואה בכל אחת ואחד מהם משפחה. מהרגע שאני קם בחמש בבוקר ועד הרגע שאני חוזר הביתה בעשר בערב – אני חושב עליהם. ולא רק בעת קורונה, אך קל וחומר בעת קורונה. בגופנו אני והצוות שומרים עליהם, אך חשוב לא פחות – אנחנו דואגים לשימור הרוח, ומייצרים המון תוכן לדיירים. חגגנו פסח ומימונה בזום וכל הזמן יש פעילויות חדשות".
"אני יכול רק לומר תודה על הדירקטורים שלי שמאפשרים לי לעשות כל מה שצריך וכל מה שעולה על רוחי – העיקר שיטיב עם הדיירים"
בערב פסח לא היה קפלן עם משפחתו – הוא היה עם הדיירים אף שהיה מדובר ביום הולדתו ה-45: "אשתי היא אהבת חיי ואני סוגד לקיומה, אבל גם היא יודעת שבעת הזו אני בצו 8 למען דיירי לב גנים והיא מנהלת את משפחתי ודואגת לילדיי. הדיירים של לב גנים הם החשובים ביותר, הם ומשפחותיהם, שאני מדבר איתן, באופן אישי, מדי יום".
את בתי האבות בכותרות הכניסו באותה נשימה עם קבוצת הדיור המוגן. על כך קפלן מבקש להדגיש: "חייבים להבדיל בין מחלקות סיעודיות בתוך בתי אבות לבין דיור מוגן. מדובר בבתים שונים, שמספקים מענה לאוכלוסיות שונות. בדיור המוגן לא נמצאו מאז שפרצה מגפת הקורונה אבדות בנפש".
אז מה זה דיור מוגן?
"דיור מוגן כשמו כן הוא. לכל דייר יש את הדירה שלו, דירה מאובזרת כמו שהייתה לו בבית רק קטנה יותר. היא כוללת חדר שינה, סלון, מטבח, מקלחת ועוד והוא יכול לנהל את חייו כרצונו בדלת אמותיו בתקופת ההסגר. זה בית מגורים והוא לא דומה למוסדות לקשישים".
"לב גנים" שוכן ברחוב מנדלה מוכר ספרים בקרית נורדאו.
"אני תמיד משווה את המבוגרים שגרים בבניין המגורים הסמוך ללב גנים למבוגרים שגרים אצלנו. גם הם ספונים ומסוגרים היום בדירותיהם, אך הם סומכים על טוב ליבם של שכניהם וילדיהם שיספקו להם קניות, מזון ותרופות ויחליפו להם מנורה שרופה. ואם אין להם קרובי משפחה או יחסים עם השכנים, הם יימצאו בנוסף גם במצב של בידוד נפשי. בדיור המוגן שלנו יש מעבר לדלת הדירה צוות מקצועי ונגיש לכל מה שנדרש לדייר. אנחנו מספקים להם הכל על ידי צוות שגם ישן במקום".
מתחם לב גנים מגודר וסגור ויש שומר בכניסה שהיום יש לו מטלות נוספות: "השומר שלנו מצויד בכלים נוספים כמו חומרי חיטוי, כפפות, מודד חום ומסכת פנים. הוא מכניס רק את אנשי הצוות. בתוקף נסיבות התקופה פתחנו מכולת קטנה שיש בה כל מה שדייר צריך, חנות ירקות קטנה פעמיים בשבוע, שירותי בנק ועוד. מטפלות הביטוח הלאומי לא נכנסות ואנחנו מספקים את השירותים הללו על ידי הצוות שלנו. יש מטפלות שנשארו עם הדיירים ולא יצאו מאז הוטל כאן הסגר. במצב היום דיור מוגן כמו שלנו הוא מקום מועדף אף יותר מקשיש שנשאר בודד בביתו".
ב"לב גנים" יש 80 דירות והוא בתפוסה מלאה. אגף חדש ובו 40 דירות עומד להיפתח בקרוב. הדיירת הצעירה ביותר בבית היא בת 65 והמבוגר הוא בן 101.
קפלן, 45, נשוי ואב לשלושה מקיבוץ משמרות הוא גרונטולוג שעוסק בתחום הזקנה וניהל חברת סיעוד בעבר: "הבנתי שהתחום שלי הוא לגעת באנשים ומזה 15 שנים אני עוסק בתחום הדיור המוגן ופעיל האגודה לגרונטולוגיה. אני מת על המקצוע שלי וגרונטולוגיה היא תחום חשוב שיש לפתחו עבור דור המייסדים ולא פחות עבור הילדים שלנו – שיהיו גם הם בגיל השלישי עוד שנים קדימה. בתור גזבר האיגוד לגרונטולוגיה אני יכול לומר שמדובר בתחום מומחיות שהוא סופר חשוב לאיכות החיים של כולנו, שכן אין ספק שזה חשוב להוסיף שנים לחיים – אבל חשוב לא פחות להוסיף חיים במהלך השנים כי זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי".
משה זהר "בית בכפר ביתן אהרון" – "מטפלות נשארות לישון כאן"
את מתחם "בית בכפר ביתן אהרון" מנהל משה זהר, 57, סגן מפקד יחידת החילוץ הארצית של פיקוד העורף במילואים. גם זהר מתקומם נגד הכללת כל מתחמי הדיור למבוגרים בנשימה אחת.
"זה משהו שנאמר בנשימה אחת ואף אחד לא עוצר לרגע להבדיל בין מחלקות סיעודיות, לבתי אבות, לבין דיור מוגן. קיים הבדל גדול ומהותי בין הסקטורים האלה. אצלנו בבית בכפר אין חולים. כבר לפני חודשיים, עוד לפני שנמסרו ההנחיות ממשרד הבריאות, הודענו למשפחות שאין כניסה לדיור המוגן. בהסכמה עם ועד הדיירים הוחלט גם על סגר מרצון של הדיירים ומנענו מהדיירים שלנו לצאת וזאת עוד לפני שהבנו מה יכול לקרות. ומי שמוכרח לצאת לבדיקות וטיפולים נכנס בהסכמה לבידוד בדירתו. יחד עם זאת דיללנו את צוות העובדים וכל מי שלא חיוני לתפעול הבית יצא לחל"ת. גם מטפלות הביטוח הלאומי לא נכנסות למתחם".
עוד לפני שהבינו כמה המחלה מדבקת וכמה היא מתפשטת סגרו את המתחם, בדקו חום לנכנסים, שאלו אם חזרו מחו"ל או באו במגע עם מישהו שחזר מחו"ל והוחתמו על הצהרת בריאות.
"עשינו שיחה עם הדיירים ועם המטפלות והסברנו להם את תרחישי ההדבקה ושרשרת ההדבקות. ניתנו הנחיות מפורטות והמשמעת נשמרה וככל המגפה התפשטה גם למטפלות ולאנשים אחרים לא ניתנה כניסה".
איך אתם מספקים היום את הצרכים של הדיירים שלכם?
"יש מטפלות שנשארות לישון והן נותנות מענה בעזרה במקלחת, תרופות וארוחות בוקר. יש לנו מיני מרקט עם עובדים קבועים והמשפחות יכולות לעשות קניות, כאשר אנחנו מקבלים את הקניות בשער המתחם ומחלקים לדירות הדיירים. יש לנו מטבח ומסעדה ואפשר לקחת את האוכל הביתה".
ב"בית בכפר ביתן אהרון" יש 250 דיירים. הבית נמצא באזור כפרי בתוך פרדסים.
האם הדיירים חייבים להיות כל הימים בדירות שלהם? בסביבה הזאת זה מאד מפתה לצאת החוצה ולנשום את בושם פריחת ההדרים.
זוהר: "לא יוצאים לפרדס ולא מחוץ למתחם הבית. הם עושים התעמלות משותפת במרפסות כשאיש צוות מנחה אותם מהדשא בליווי מוזיקה המושמעת מבחוץ. יש להם שגרת חיים. מותר להם לרדת ללובי בהתאם לכללים של מסכות ומרחק ורק 15 דקות. אנחנו מנסים לייצר אווירה נעימה וחברותית עם ראייה אופטימית. אנחנו מלווים בייעוץ צמוד של פרופסור רפי קרסו וכשהחלה המגפה להרים ראש הקדמנו תהליכים בתיאום איתו".
אורה קריב "נופי השרון" – "דורשת ממשרד הבריאות בדיקות"
מנהלת הדיור המוגן "נופי השרון" בנתניה דרוכה בשבועות האחרונים מאוד. וכמי שהייתה מפקדת בצה"ל היא מפקדת על הצוות שלה תוך מתן הוראות ברורות ובאחריות מרבית.
"עם כל הצער בתמותת דיירי בתי אבות במוסדות סיעודיים, הדיורים המוגנים הם דווקא המקום השמור והמרגיע שנוקט את מירב הצעדים ומאפשר את התנאים המקסימליים בימים אלה. הדייר גר בדירתו כמו כל זקן בקהילה, אבל – הוא לא לבד. ממנהל הבית ועד אחרון אנשי הצוות עומדים לרשותו ולשירותו".
עד היום לא היו נדבקים מדיירי "נופי השרון" ולמרות זאת היא דורשת ממשרד הבריאות שיעשו בדיקות לכל הדיירים ואנשי הצוות גם כשכל דיירי הבית בריאים.
נופי השרון נחשב לאחד מבתי הדיור המוגן היוקרתיים בנתניה והוא ממוקם בקניון השרון. היום כשההגבלות כה קשות והקניון סגור, אחד ממוקדי הבילוי של הדיירים מושבת. בנופי השרון ממציאים את עצמם בכל יום מחדש כדי לסייע לדיירים להעביר את התקופה הקשה הזאת בקלות.
"מהיום הראשון להתפרצות המגפה הבית שלנו סגור. לא חגגנו פורים כפי שתוכנן ולא חגגנו פסח עם המשפחות אלא בזום, כאשר כל אחד בדירתו. אין יוצא ואין בא. בני המשפחה לא נכנסים ואנשי הצוות נדרשו כבר בהתחלה למלא הכללים כמו: מדידת חום, סימפטומים ואף לחתום על הצהרה. מי שהרגיש לא טוב נדרש לא להגיע לעבודה. יצרנו צוות מצומצם שממלא את כל הפונקציות: יש כאן מרפאה, יש צוות ניקיון, יש מטבח שהוא הפונקציה הכי מנחמת עכשיו ומספק ארוחות למי שרוצה. יש לנו מרכולית, אנחנו קונים לדיירים לפי רשימות ומעלים להם לחדרים. ההתנהלות הזאת מוכיחה את עצמה ועד היום אף דייר לא נדבק וגם אנשי הצוות לא חלו".
קשה לכלוא אנשים קשישים תקופה ארוכה.
"נכון. הסגר הזה מביא אנשים לעצבות וגעגועים למשפחה. לכל דייר יש את הדירה הפרטית שלו בה הוא מנהל את חייו ושומר על עצמו. ולכן, אנחנו ממציאים פתרונות יצירתיים כמו שאיש צוות ממוגן במסכה וכפפות מלווה בכל פעם שני דיירים ומוציא אותם לנפוש במרפסת. כמו כן, אנחנו עושים להם התעמלות בכל פעם לארבעה אנשים באולם גדול תוך הקפדה על ההוראות.
כדי לתת לדיירים שלנו הרגשה שהם לא לבד פתחנו קבוצת וואטסאפ של המשפחות ואנחנו מדפיסים את הברכות של הנכדים והילדים. מידי יומיים מעבירים לדיירים הפתעות וצ'ופרים מחלה לשבת ועד למתוקים של המימונה. אנחנו מלווים את החלוקה של הצ'ופרים במוזיקה ושירים, דבר שמעלה את מצב הרוח של הדיירים".
פעמיים ביום לפחות, עוברים אנשי הצוות בנופי השרון ומבקרים בדירתם של כל דיירי הבית, מאפשרים להם לטייל בשטחים הציבוריים, דואגים שיקבלו אוכל, עוגות וכל מה שהם צריכים: "הצוות הרפואי עולה אל הדיירים המתקשים וכולנו מנסים לשפר את מצב הרוח ולטעת ביטחון ושגרה בצפייה שהתקופה הזאת תסתיים בבריאות טובה".
עברו כבר כמעט חודשיים, מדוע את דורשת בדיקות?
"נכון שהדיירים לא יוצאים מהבית, אך גם דאגתי לאנשי הצוות המגיעים מבתיהם ואני דואגת לשלומם בדיוק כפי שאני דואגת לשלום הדיירים שלנו במהלך כל שעות היממה. בני המשפחה גם הם בין הלוחצים לבדיקות מאחר והם שומעים מה קורה בבתים האחרים.
"אנחנו עוברים כאן תקופה קשה ומלאת מתחים. החרדה שמא מישהו יידבק מדירה שינה מעליי כבר חודשיים. אני רואה שאני בשליחות ובמחויבות גדולה לדיירים ולבני המשפחה שלהם. אנחנו מקפידים על ההוראות, מחטאים את השטחים הציבוריים, כל הזמן, בכל הקומות ומקווים כל יום מחדש שנעבור אותו ללא הדבקה".
