בני זוג יהודים פתחו בהליכי גירושין. הבעל הגיש תביעת גירושין ורכוש, והאשה הגישה תביעה לתשלום כתובה. בשטר הכתובה צויין, כי סכום הכתובה עומד על 60 אלף שקלים והבעל שילמו ללא כל התנגדות במעמד סידור הגט. לפתע, בשלבים מתקדמים מאוד של ההליכים בבית הדין, למרבה ההפתעה, התגלה לבית הדין מעיון מדוקדק בשטר הכתובה, כי בוצעה בכתובה מחיקה, באמצעות קשקוש בעט והסכום המקורי שנכתב היה 360 אלף שקלים.
בית הדין הביע את תדהמתו והסב לתשומת לב באי כוח הצדדים את דבר המחיקה והזיוף. בעקבות זאת פנתה האשה ללשכת הרבנות במקום מגוריה ולרב מסדר הקידושין לבירור העניין. הרב הבהיר לה כי המחיקה לא בוצעה על ידו בזמן כתיבת הכתובה וכפי הנראה הדבר בוצע שלא כדין במועד מאוחר יותר, על ידי גורם נעלם.
בית הדין דרש את התייחסות הצדדים לדבר הזיוף בכתובה. הבעל מצידו לא מסר כל הכחשה לעובדת המחיקה והזיוף, אך טען טענות מתחמקות שאינן ממין העניין, לפיכך ראה בכך בית הדין כהודאה מצדו לדבר הזיוף.
במקרה זה, קבע בית הדין, כי כדי לסדר את הגט כבר בראשית הדרך, הסכים הבעל לשלם מראש את הכתובה, אך למרבה הצער הדבר התבצע בדרך של רמייה וזיוף. סכום הכתובה 'הופחת' ונמחק בחלקו הגדול כדי שלבעל יהיה קל יותר לשלם סכום קטן באופן משמעותי. בתשלום זה הוא ריצה את האשה שתסכים להתגרש כבר בראשית ההליכים. כלומר תשלום דמי הכתובה המופחתים ששולם במועד סידור הגט 60 אלף שקלים התאפשר בדרך של רמייה – בביצוע מחיקה בסכום המקורי.
בית הדין הביע תרעומת על מעשיו של הבעל שהגיש מסמך מזויף שבו זויף הכתוב בכתובה וביודעין הגיש שטר זה לבית הדין. בית הדין הבהיר כי שטר הכתובה הוא שטר התחייבות לכל דבר ואף יותר מזה, שכן בשטר הכתובה הבעל מתחייב לא רק לעניין כספים אלא גם התחייבויות אחרות כלפי אשתו כמפורט בה. נסיבות בהן בעל דין מגיש לבית הדין שיושב כערכאה משפטית מסמך מזויף וזאת כדי להפיק תועלת מדבר הזיוף ובכך מטעה את בית הדין, מטעה את הצד שכנגד ומכשיל את בית הדין בעבודתו על מנת שייצא מתחת ידו פסק דין שאינו אמתי – הינן חמורות מאין כמותן.
על כן ומשלא נמצאה כל עילת גירושין ונדחתה תביעת הבעל לגירושין, הטיל בית הדין על הבעל לשלם לאשה מלוא כתובתה בסך 360 אלף שקלים בקיזוז המגיע לה מתוקף איזון המשאבים, בית הדין אף חייב את הבעל בהוצאות לאוצר המדינה בסך 10,000 שקלים והפנה את התיק למשטרת ישראל לחקור את הבעל ולפעול כנגדו כמקובל.
מאמר זה נערך ע"י עו"ד גיא אופיר העוסק בדיני משפחה וירושה. שאלות ופניות ניתן להעביר במייל לכתובת: guyofir@bezeqint.net. המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקוט אי אילו הליכים או לאי נקיטתם של אי אלו הליכים. הסתמכות על האמור במאמר זה הנה על אחריות הקורא בלבד וכפועל יוצא, האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל ההסתמכות על האמור במאמר זה, תחול על הקורא בלבד.
