כך, לדברי עובדים בכירים חלקם ותיקים בתפקידם, התנהלה עיריית נהריה במשך שנים עד שצברה חובות משמעותיים שהביאו למצב שבו משרדי הממשלה הפסיקו להזרים אליה תקציבים: "מיזמים היו יוצאים אל הדרך רק בגלל שמישהו היה קם בבוקר עם רעיון, לחצים היו מופעלים על ראשי האגפים ומחלקות, תוך התעלמות מחוות דעת מקצועיות"
כחמישה חודשים לאחר הבחירות לרשויות המקומיות וכשלושה חודשים וחצי מאז נכנס רשמית לתפקידו ראש העיר, רונן מרלי, מתברר השבוע, כי עיריית נהריה שקועה בגרעון רחב ממדים שמסתכם בכמאות מיליוני שקלים.
"צפון-1" חושף השבוע לראשונה כי עד סוף שנת 2017 הגיע החוב המצטבר של העירייה לכ-50 מיליון שקלים, זאת לפני שהתקבלו נתוני שנת 2018 שצפויים להגדיל את הגירעון בצורה משמעותית וכן, בלי לקחת בחשבון חובות נוספים כגון אגרות שילוט שלא נגבו, בגובה עשרות מיליוני שקלים וחובות רבים נוספים שמסתכמים בכמאות מיליונים וחלקם כבר מוכרים כחובות אבודים מסיבות שונות.
הנתונים החמורים הללו עולים מדברי עובדי הרשות חלקם בכירים, שמועסקים בעירייה שנים רבות והשבוע מספרים, כי מדובר רק בקצה קצהו של הקרחון: "הנתונים", אמרו אותם עובדים, "הם עדות אילמת להתנהלות בזבזנית שגבלה לעיתים בחוסר אחריות שהפכה לדרך קבע בנושאים רבים ובמשך שנים ארוכות. מישהו היה קם בבוקר עם רעיון, לא חשוב כמה מופרך הוא היה, אבל כדי להוציאו אל הפועל היו מופעלים לחצים כבדים על מנהלי האגפים והמחלקות בעירייה, תוך התעלמות מחוות דעת מקצועיות ומתמרורי אזהרה שהניפו בעלי המקצוע – הכל כדי ליישר קו עם החלטות שהתקבלו מעכשיו לעכשיו, ללא דיון מקצועי, ללא בדיקה וללא סייגים".
יצוין, כי מהנתונים עולה, שרוב החובות נוצרו בשנתיים האחרונות ובעיקר בסמוך לבחירות האחרונות לראשות העיר, במהלכן בוצעו פרויקטים ומיזמים רבים שחלקם הגדול יצא אל הדרך ללא הערכות תקציביות מתאימות, מסודרות וחתומות, בין היתר מדובר בפרויקט בניית גשר המיתרים המקשר בין תחנת הרכבת לקניון "ארנה", שעדיין לא הסתיים ועלותו נאמדת בכ-30 מיליון שקל ופרויקט מזרקת התותח שמוצבת בכניסה אל העיר והגיע לכלל סיום לאחרונה. כך מתארים את ההתנהלות עובדים ומנהלים בעירייה: "היו יוצאים לפרויקט עם הערכה תקציבית כללית ובחלק מהמקרים מעורפלת ולכן, לא מן הנמנע היה שתוך כדי תנועה נאלצו לאשר הגדלות תקציב מן היקב ומן הגורן, ללא ערובות כספיות וללא מחשבה מעמיקה".
יצוין, כי במסגרת ראיון שהעניק סבג ל"צפון-1" ערב הבחירות, הוא נשאל על פרויקט גשר המיתרים וכך השיב: "מי שמימן את הגשר זה רק משרד התחבורה ושיתפנו את קניון ארנה. העירייה לא השקיעה שקל בבנייתו, זה לא ליופי זה ייתן מענה לרכבת ולמעבר".
מנגד, בראיון שנתן מבקר עיריית נהריה לשעבר, יורם לוי ל "צפון-1" באוקטובר האחרון הוא הבהיר בין היתר כי עיריית נהריה נשאה ברוב העלויות של הקמת הגשר: "הגשר עלה לעיריית נהריה כ-30 מיליון שקלים. חלק מהעלויות שולמו מכספי היטלי השבחה וחלק נלקח ממשק המים והביוב. החלק האחר הוסט על ידי משרד התחבורה מפרויקטים תחבורתיים אחרים. ליד הגשר יקום היכל התרבות העירוני. יש כבר תוכניות מפורטות וכבר יצאו מספר מכרזים בגינו. הפרויקט אמור לעלות 120 מיליון שקלים, בשלב התכנון הראשוני. גם לצורך הפרויקט הזה נלקחו כספים מהיטל ההשבחה, וגם משק המים והביוב תרם את חלקו. בנוסף נלקחו מספר הלוואות מבנקים שונים, בסדרי גודל של 20-10 מיליון שקלים. הכספים האלה שוכבים יותר משנתיים בחשבונות פק"מ, שמניבים ריבית אפסית".
בהתייחסו לפרויקטים אחרים שהתנהלו בשעתו בנהריה אמר לוי: "מרבדי הדשא המלאכותיים בכניסה לעיר עלו כמיליון שקלים, הכיכרות עם הדגלים בתחילת שדרות הגעתון גם הם עלו מיליון שקלים, אלא שתוכנית ההרחבה של נתיבי ישראל בכניסה לעיר תצריך את הריסת רחבות הדגלים. אלה עובדות שהיו ידועות לסבג".
יודגש כי חלק מהפרויקטים הושלם בסופו של דבר עד למועד הבחירות, אך חלקם עדיין נמצאים בשלבי עבודה כאלה ואחרים לאחר שגם בהם בוצעו בחודשים שקדמו לבחירות שינויים בהיקף העבודות. עם חילופי השלטון החלה להתגלות בצורה הדרגתית התמונה הכלכלית והקודרת שבה נתונה הרשות.
הדברים שאומרים הבכירים מתיישבים עם העובדה שמקומה של עיריית נהריה נעדר בשנים האחרונות מרשימת הרשויות המצטיינות של משרד הפנים, זאת למרות שבעבר היא זכתה בפרסים על ניהול תקין ואיזון תקציבי.
עיריית נהריה אישרה השבוע את הדברים ובתגובה לפניית "צפון-1" נמסר מעיריית נהריה: "ראש העיר רונן מרלי והצוות המקצועי בעירייה, קיימו בשבועות האחרונים פגישות עבודה עם מספר מנכ"לים של משרדי הממשלה ובכלל זה, משרד הפנים, בניסיון להבין כיצד ניתן להתמודד עם מצב שבו לא ניתן היה להעביר לעיריית נהריה כספים שהיו מיועדים לפרויקטים כאלה ואחרים – רק מאחר שהעירייה לא הצליחה להמציא מסמכים התואמים את הסכומים המתוכננים. בימים אלה אנו פועלים באופן נמרץ בניסיון לאמוד את ממדי החובות העצומים, תוך בניית תוכנית מסודרת להמשך פיתוח העיר. מטבע הדברים, יינקטו צעדים במטרה לאזן את המצב ועיריית נהריה תדע להתמודד עמו. יודגש כי בכוונת העירייה לשתף ולהציג בפני הציבור את הנתונים מתוך שאיפה וכוונה להקפיד על שקיפות מלאה".
במענה לשאלה בדבר הגירעון העצום של העירייה ואופן ההתנהלות הגיב ראש עיריית נהריה לשעבר, ז'קי סבג: "השנה הזאת לא הייתה שונה מקודמותיה. תמיד ידעתי להשקיע כספים בעיר ובתושבים, ואם נוצרו גירעונות ידעתי להביא תקציבים וכספים כדי לכסות אותם. כך גם מצופה מראש העיר החדש שבמקום להתלונן יעשה את המאמצים הדרושים".
