בית / שרון / פנאי שרון (עמוד 3)

פנאי שרון

מה עושים ואיפה מבלים בשרון? מדור פנאי ובילויים באיזור השרון : נתניה, חדרה, זכרון יעקב, קיסריה, בנימינה ואור עקיבא. בלינקר- הכי מקומי שיש!

אלופה

"אני אוהבת מאוד את המתנדבים והחברים. זו קבוצה מאוד מגובשת". אור סיוון צילומים: פרטיים

שום דבר, במיוחד לא המוגבלות השכלית שאובחנה אצלה בילדותה, עוצרת את אור סיוון מזכרון יעקב לחיות חיים מלאים. היא מתאמנת בקבוצת ריצה, רוקדת ריקודי עם, עובדת במוסד שיקומי, משמשת עוזרת מאמן בקבוצת ריצה לילדים ונוער ומטיילת בשביל ישראל. אמה, אורלי: "בלי המתנדבים המדהימים שמלווים את אור כל זה לא היה קורה"

קרא עוד...

"איך מצפים מאיתנו ללכת דרך ארוכה ומסוכנת?"

"חוץ מרמזור מתקתק אין לנו מעקה או קיר כנקודת נגיעה". ז'קלין שוקרון, רבקה גניש וענת צנעני בפתח המפעל צילום: רותי ברמן

המעבר של 40 עיוורים וכבדי ראייה לעבודה במפעל המשקם ברחוב שכטרמן, כרוך בהליכה רגלית באזור מרובה מכשולים עבורם. בעירייה ניסו להקים תחנה בפתח המפעל, אך הדבר לא אפשרי, ובינתיים מדריכות שיקומיות מנסות להפיג את חששותיהם מפגיעה פיזית

קרא עוד...

מוזיקה ללב היא חודרת

הגוף הוא הנרתיק של הקול שלי. נתנאל גולדברג

כמי שגדל במשפחה דתית של חזנים, לנתנאל גולדברג מפרדס חנה היה ברור מגיל צעיר שהוא יעסוק במוזיקה. אחרי לא מעט מכשולים בדרך, בהן יבלת על מיתרי הקול ופציעה בגב, הוא הצליח להתחבר למהות השירה בחייו ולתבל אותה בתפילה ואלתור. "המבע שלי בעולם הוא דרך הקול, וזה מפגיש אותי המון עם אלתור"

קרא עוד...

זה כל הקסם

רונית נשר צילומים: מקס מורון

כבר כילדה בחיפה הוא סומנה כילדה קוסמת כש"טיפלה" בחברות שלה. היום כבוגרת היא מגדירה את עצמה כ"פסיכותרפיסטית עם כובע קסמים". ד"ר רונית נשר מזכרון יעקב משלבת בין טיפול פסיכותרפויטי קונבנציונלי ועבודה אנרגטית עם העולמות שמעבר

קרא עוד...

מה הקשר בין בטהובן למשוואה ריבועית?

בשיעורים של אורי דולבר-דורון, מורה למתמטיקה ומחנך בתיכון אלדד, לומדים בדרך אחרת. הסבר קצר על הלוח, חלוקה לקבוצות למידה וברקע מוזיקה נעימה. לא תמצאו שם את ה"דוגמנים" לקמפיין 5 היחידות של משרד החינוך, אבל כן תראו תלמידים רגועים ונחושים להצליח. הסוד: "אם תלמיד מרגיש שאכפת לך ממנו, הוא יצליח"

בשיעורים של אורי דולבר-דורון, מורה למתמטיקה ומחנך בתיכון אלדד, לומדים בדרך אחרת. הסבר קצר על הלוח, חלוקה לקבוצות למידה וברקע מוזיקה נעימה. לא תמצאו שם את ה"דוגמנים" לקמפיין 5 היחידות של משרד החינוך, אבל כן תראו תלמידים רגועים ונחושים להצליח. הסוד: "אם תלמיד מרגיש שאכפת לך ממנו, הוא יצליח"

קרא עוד...

אביב של יום חדש

אפילו השמים הם לא הגבול. אילנה אביב. צילום: רוני פרל

דמויות הבטון -הפרדסן, המטיילת והנערה מתנועת הנוער - שמוצבים בכיכר מקלף, כבר הפכו מזמן לחלק בלתי נפרד מחייהם של תושבי פרדס חנה. תכירו את מי שהגתה אותם, הפסלת אילנה אביב, תושבת המושבה שבכלל החלה את הקריירה כאשת מחשבים ובעקבות בעיה רפואית בידיים עשתה הסבה לאמנות למורת רוחה של סביבתה הקרובה. ואיזה כיף לנו שהיא הלכה אחרי הלב

קרא עוד...

"הבנתי שאני בעולם הזה רק לסיבוב אחד ולא תהיה עוד הזדמנות"

לילך שוסטר הגיעה לבנימינה לפני חמש שנים והביאה איתה אנרגיה חזקה, נחישות והתמקדות חזקה באדם. את הקריירה החלה כאשת הייטק, בהמשך עברה להיות עורכת רדיו, די ג'ייאית מצליחה, ומשם לתחום ייעוץ וליווי שיווקי, בו היא עוסקת כעת. שוסטר, בת 39, נשואה ואמא לשניים (בן חמש ובן חצי שנה), גדלה בנהריה, והלכה בתחילה במסלול שניתן לקרוא לו "מה שצריך לעשות". "סיימתי תיכון במגמה ריאלית, 5 יחידות פיזיקה, 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות אנגלית, 5 יחידות ביולוגיה. תמיד הייתי 'ראש גדול', אחראית על כל הוועדות, אחראית משמרות זה"ב". במקביל היה אופי מרדני: "אבא שלי אמר שבצבא הלכתי להיות קצינה כדי לא להיכנס לכלא, כי אף פעם לא אהבתי שאומרים לי מה לעשות". אחרי הצבא נמשך המסלול "כמו שצריך", ובעצם לא "כמו שצריך". "למדתי הנדסת תעשייה וניהול וכסטודנטית התחלתי לעבוד בחברת הייטק. זה הגניב אותי בהתחלה, אבל אחרי שנה התחלתי לסבול וחשבתי: 'את מי זה מעניין, כל הפרויקטים האלה והישיבות האלה?'. אמרו לי: 'לא מתאים לך לגור בצפון' ועברתי לתל אביב. גם שם עבדתי בחברת הייטק, בתפקיד יותר טוב, עם משכורת יותר גבוהה ותנאים משופרים. ושוב קרה אותו תהליך: בשנה הראשונה התלהבתי מהסטטוס, אבל זה התפוגג כל כך מהר, כמו סם. לא ידעתי מה זה, כי לפי איך שגדלתי ולפי מה ששידרה לי הסביבה, חייתי חיי הצלחה. כולם מסביב אמרו לי: 'כל הכבוד'. לא הייתה לי המודעות הנפשית לפרש את מה שקורה, את חוסר ההתאמה שלי לשם". ואז הגיעה העבודה האחרונה: חברת סטארט-אפ שפיתחה מוצר גרפי צבעוני, עם חבר'ה צעירים ומדהימים, לקוחות מחו"ל ומשכורת טובה. "זו הייתה, כאילו, העבודה המושלמת. ושוב עברה שנה, והפעם גם הגוף כבר התחיל לתת סימנים של מצוקה, עם כאבי גב. מבחינה נפשית, הייתי קמה בבאסה ונוסעת לעבודה עם דמעות. בבוקר הייתי עוטה מסיכה ובסוף יום העבודה מורידה אותה ומתחילה לחיות. הייתי רווקה, יצאתי בתל אביב להמון הופעות, היו לי הרבה חברים וטיילתי. חייתי את החיים אחרי העבודה, וזה לא הספיק". הפיטורים שני אירועים מכוננים גרמו לה לעשות את השינוי הגדול בחייה: "גרתי בדירה עורפית ובסביבות 11 לפני הצהריים קרני השמש נכנסו לדירה. ראיתי אותן רק בסוף השבוע, והרגשתי שאני רוצה לראות אותן כל יום. מסביבי ראיתי אנשים שעושים מה שהם אוהבים, והבנתי שאני בעולם הזה רק לסיבוב אחד ולא תהיה עוד הזדמנות. עבדתי באזור תעשייה פולג ופעם ראיתי מרחוק עשן בדרך לעבודה, ואמרתי לעצמי: 'אמן, שיישרף הבניין'. שאלתי את עצמי למה אני רוצה דבר כזה, והבנתי. קשה לוותר על עבודה כזאת כשכירה, ואנשים מחכים שנים שיפטרו אותם. אבל בהייטק, ברגע שאת לא לנותנת את עצמך פול טיים לעבודה, מעיפים אותך, לשמחתי. בשיחת הפיטורים הבוס אמר לי: 'לילך, הבעיה שלי איתך זה שאת רוצה שיהיו לך חיים גם אחרי העבודה'. עניתי לו: 'זו הפעם הראשונה שאני מסכימה איתך'". חצי שנה היא הסתובבה מובטלת בתל אביב. "כביכול חיפשתי את עצמי, אבל בעצם נהניתי. בגיל 30 התחלתי לנשום. אני מתה על מוזיקה ויודעת לכתוב, ובעצת חברים, התחלתי לכתוב באתר שעושה ביקורות על הופעות. אחר כך הלכתי לקורס מקצועות הרדיו ברדיו תל אביב. כולם שם חוץ ממני היו חיילים משוחררים בתחילת שנות ה-20 לחייהם. שם נפתחו לי העיניים. פגשתי את כל המי ומי: יואב קוטנר, לירון תאני, ובכל יום הגיעו לתחנה להתראיין אביתר בנאי, אתי אנקרי ואחרים. בסוף הקורס תפסתי את קוטנר ברגל ואמרתי: 'תלמד אותי לערוך מוזיקה'. הוא היה מנהל המוזיקה של התחנה והייתה לו תוכנית יומית. חצי שנה הייתי מסדרת דיסקים, לוקחת אותם מהאולפן לתקליטייה ובחזרה. בלי כסף, חייתי על החסכונות. לאט לאט התחילו לתת לי לערוך. בהתחלה את תוכניות הלילה שכמעט אף אחד לא שומע, אחר כך את סוף השבוע, ישיבות פלייליסט, ופתאום העורך הראשי נסע לחו"ל ומצאתי את עצמי עורכת את כל השבוע". אחרי שנה היא הלכה לחתונה של בן משפחה, הסתכלה על הדי ג'יי, נדלקה, והגיבה בדרכה - הלכה עד הסוף. "אמרתי: 'זאת מוזיקה שאני אוהבת, העניין הטכני קטן עלי כמהנדסת, וכאן יש מגע ישיר עם הקהל, שאין ברדיו'. כששוחחתי על זה עם אנשים בתחנה, התברר שכולם די ג'ייאים. רציתי ללמוד מהכי טוב, והמליצו לי על נעמה יוגב. הרמתי אליה טלפון וביקשתי שתלמד אותי. היא לימדה אותי בלי תמורה, הזמינה אותי לבוא לחתונות שהיא מתקלטת בהן, והלכתי איתה לפחות ל-100 חתונות. עמדתי בצד, הסתכלתי ורשמתי בפנקס כל שיר שהיא ניגנה, ואחר כך, בבית, ניסיתי להבין למה היא שמה את הדברים כך. אני אוהבת במיוחד רוק ואלטרנטיבי, אבל אוהבת הרבה מאוד סגנונות. כשהצלחתי להשיג עבודת די ג'יי אצל הזוג הראשון, ואחריו באו עוד ועוד זוגות, זה היה אושר עילאי. לשבת עם הזוגות, להכיר אותם, להתאים להם פלייליסט. הזוגות שלחו לי במייל את כל השירים שהם אוהבים, והייתי יושבת איתם שיר אחרי שיר: 'זה מתאים לקבלת פנים, זה מתאים לריקודים, זה לא מתאים בכלל...', ובסוף הם היו מקבלים דיסק עם כל השירים למזכרת. הם לא הכירו שיטת עבודה כזו". הייעוץ אחרי חמש שנים של עבודה כדי ג'ייאית, כשכבר הייתה נשואה, נולד בנה הבכור והיא עברה לבנימינה, ואל הגלגול המקצועי הנוכחי שלה. "פתאום לא רציתי לעבוד בערבים כשיש לי ילד קטן. גם היה לי יותר קל בתל אביב למצוא לקוחות, בתוך הסצנה. בבנימינה המשכתי לעבוד, אבל הרגשתי שאני רוצה לעבוד יותר ביום ולא בלילה. כבר ידעתי שלא אוכל להיות שכירה בחיים וכדי ג'ייאית, למרות שהתפרנסתי, הרגשתי שאני יכולה ורוצה לעבוד עם עוד לקוחות, אך לא הצלחתי למלא את היומן. זה הוביל אותי ללכת ללמוד איך להביא עוד לקוחות, גם עבור בעלי שהוא מעצב גרפי. הלכתי ללמוד שיווק עסק עצמאי ותוך כדי הלימוד הבנתי שאני רוצה לעזור לבעלי עסקים לממש את הפוטנציאל ולהביא כסף. הלכתי למורים הטובים בארץ, לקחתי הלוואה והשקעתי יותר מ-100 אלף שקלים בללמוד את זה. כדי להיות יועץ טוב, צריך לדעת את העבודה הכי טוב. לקחתי עוד ועוד כלים וקורסים, והתחלתי לעבוד". לפני שנה היא הגיעה למוצר: ליווי שנתי לבעלי עסקים. "במשך שנה באים אליי בעלי עסקים קטנים לשתי פגישות בחודש, ובסוף השנה הם יודעים איך לשווק את העסק ולא צריכים יותר אף אחד. בהמשך הרגשתי שאני מפספסת אנשים שההתחייבות לשנה לא מתאימה להם והרחבתי וגיוונתי את האפשרויות. בחופשת הלידה של הילד השני, עם החיבור למקום שאני חיה בו, נפתחתי נפשית ורוחנית והבנתי שיש הרבה דברים מעבר לליווי. הבנתי שהדבר הנכון הוא לתת לאנשים את מה שהם רוצים וצריכים, לא את מה שאני חושבת שטוב להם. כפי שעשיתי עם הזוגות שעבדתי איתם כדי ג'ייאית, שבפידבק שקיבלתי מהם אחרי האירוע התברר שהם בחרו בי כי הקשבתי להם. לפרסם בפייסבוק, לכתוב מיילים, ליצור דף נחיתה - את זה כולם יודעים, אבל כל עסק הוא שונה וכל בעל עסק הוא שונה, ולכן השיווק שונה לגמרי. לבעל העסק, כמו לזוג שמתחתן, יש אינטואיציות נכונות, וכשמקשיבים למישהו, ברוב המקרים הוא מביא רעיונות. אין לי שיטה קבועה ושטאנץ קבוע. הצניעות והאהבה לאנשים, החיבור האנושי לאדם, הם מה שחשוב. העסקים המושלמים עבורי לעבוד איתם הם עסקים שנותנים שירות, כמו מטפל, ספר או קוסמטיקאית, וצריכים מערכת יחסים טובה עם הלקוח, שיחזור אליהם שוב ושוב". השבוע היא ערכה בביתה סדנה לעצמאיות מקבוצת "השוות" על פרסום בפייסבוק, בעלות סמלית. "מה שהביא אותי באמת לעסוק בתחום הזה הוא שבעלי עסקים קטנים הם לבד. אין להם קולגות במשרד, אין להם עם מי להתייעץ, וכשהם מדברים עם אנשים בגן הציבורי, הם מעדיפים – בצדק – לשווק ולא לחשוף נקודות תורפה. הם זקוקים לבעל מקצוע שמאמין ביכולות שלהם ועובד איתם יחד כדי להשיג עוד לקוחות. בתחנות קריטיות בחיי ידעתי להיעזר בבעלי מקצוע, ובכל פעם שלקחתי מורה טוב, הוא לקח אותי למקומות מדהימים. אם משהו בוער בדמך, אפשר לעשות גם שינויים חדים, וטוב למצוא מישהו שבא לך טוב אנרגטית וייתן לך יד".

את חייה הבוגרים החלה לילך שוסטר מבנימינה כמו שכל אמא פולנייה חולמת. תלמידה מצטיינת, שירות צבאי כקצינה, לימודי הנדסה ועבודה בהייטק. הכל הצליח לה, אבל היא לא הייתה מרוצה ויצאה לחפש מה יעשה לה טוב. במשך מספר שנים עבדה כדי ג'ייאית ועורכת מוזיקה, עד שנישאה והפכה לאמא ומצאה את ייעודה כיועצת לעסקים. האם זו התחנה האחרונה? כנראה שלא

קרא עוד...

"כשאהיה גדול? אני רוצה להיות ראש העיר"

אופיר משיח. הכיר את אשתו במועדון שלו (צילום: עדי עזרא)

הוא נחשב למלך החיי הלילה של האזור * מוביל את אחד הליינים המצליחים בארץ * סירב להשתתף באח הגדול * משווק וממתג את הקניון החדש בבית אליעזר * וחושב על פוליטיקה * אופיר משיח מחדרה ממש לא מתכוון לעצור באיניגו מונטויה

קרא עוד...

אולם ומלואו

350 איש (צילום: סיון פרג')

1500 מקומות ישיבה, מסכים ענקיים, כיסאות ממוחשבים, אולם מיוחד לילדים, מערכות הקרנה מהמתקדמות בעולם ופרט חשוב במיוחד - השורה הראשונה בכל האולמות מתחילה במרחק של שישה מטרים מהמסך. מתחם הסינמה סיטי שהשיקו השבוע האחים אדרי בנתניה הוא כל מה שחלמתם עליו והרבה יותר

קרא עוד...

מידה טובה

גאלה רחמילביץ'. "נתן לי משמעות לחיים"

היא גדלה בקיסריה וחדרה כילדה שמנה, סבלה השפלות, אבל החליטה ללכת נגד הזרם * היא למדה סטיילינג בלונדון והשבוע משיקה בפעם השלישית את שבוע האופנה למידות גדולות בישראל * אחרי שנבחרה לאחת הנשים המשפיעות ביותר בישראל היא לא עוצרת, ואפילו קיבלה פוסטר ענק באיילון לצידה של בר רפאלי * תכירו את גאלה רחמילביץ'

קרא עוד...

"כיף לנו ללכת ברחוב"

ניב דמירל. משתף, אבל עושה את הבחירות לבדו צילומים: שלומי גבאי

חגי וענת דמירל היו מוכרים בחדרה עוד לפני שהבן שלהם כיכב בדה וייס. אבל מאז, החיים של כל המשפחה השתנו: "השתן לא עלה לנו לראש. כולם מאוד מפרגנים, התגובות מאוד טובות, זה מחמם את הלב" ומה לגבי העתיד של הילד? "הוא יגיע לבמות הכי גדולות בעולם"

קרא עוד...

"הוא לא אייל גולן שעובד ערב ערב, אבל יש לו הופעות"

ido-2

ירדן ג'רפי לא מפסיקה לפרגן לאחיה התאום, עידו, שהודח בחצי הגמר של "אייל גולן קורא לכם", לא לפני דרמה קטנה בשידור. שניהם התחילו את דרכם ב"כוכב נולד" והיא גם ניסתה את מזלה בעונה השלישית של אייל גולן ומאוד דחפה אותו להשתתף. הוא לא ממש היה בעניין, היא רשמה אותו בלי ידיעתו והשאר היסטוריה. "הייתי בטוחה שהוא זוכה, אבל לא נורא, את החשיפה שרצינו הוא קיבל"

קרא עוד...