בזמן שצעירים רבים בגילה מטיילים בעולם לאחר שירותם הצבאי או מתכוננים לקראת הלימודים האקדמיים, אביטל גז, 22 מקיסריה, רוכבת אופני הכביש, המשתייכת לפרויקט "אתנה טופ-טים", מייצגת את הנבחרת הישראלית בתחרויות החשובות והגדולות בעולם בתחום.
את הקיץ האחרון, העבירה גז הרחק מהחום והלחות של ישראל, כאשר השתתפה בתחרויות רבות באירופה ואף ייצגה את המדינה במשלחת "שגרירים" צעירים של הוועד האולימפי האירופי באליפות הנוער היבשתית שהתקיימה בהונגריה.
כעת, היא משוחחת עם "חדשות חדרה" מהעיירה קורטרייק בבלגיה (על גבול צרפת), שם היא נכללת בקבוצת רכיבה הולנדית, המשלבת רוכבות בינלאומיות מבלגיה, לוקסמבורג, ארה"ב ואנגליה.
גז: "מגיל 3 בערך התחלתי לשחות בעידודם של ההורים שלי שתומכים בי עד היום. סבתא שלי, לדוגמה, שוחה עד היום פעמיים בשבוע, והיא בת 95. אני, כמובן, גם שוחה מעבר לשאר פעילויות הספורט בהן אני עוסקת".
איך הגעת לתחום הרכיבה?
"לפני שרכבתי על אופניים, הייתי טריאתלטית במשך 11 שנים. מאמן השחייה שלי פתח קבוצת טריאתלון כשהייתי בת 10 ומאז התחלתי לרכוב על אופניים ולרוץ. כבר בגיל הזה, הפעילות הייתה מאד תחרותית והישגית. לקח לי שלוש שנים לבנות את עצמי, כדי להתחיל להוביל את קבוצת הגיל שלי בתחרויות. בהמשך, לקראת גיל 17, הפסקתי את שאר הפעילויות והתרכזתי ברכיבה על אופניים".
מה הם ההישגים הבולטים שלך עד כה?
"הייתי אלופת ישראל בטריאתלון בנוער ובבוגרות ואף ייצגתי את ישראל במשחקי אירופה הראשונים לפני שנתיים. עבדתי במשך יותר משנה, כדי להשיג את הקריטריון שיאפשר לי להשתתף בתחרות יחד עם 56 ספורטאיות ברמה הגבוהה ביותר באירופה. מכיוון שעברתי פציעה בכף הרגל, בהנחיית האורתופד, התחלתי לרכוב יותר על האופניים ובהמשך הצטרפתי לאימונים של נבחרת ישראל באופני כביש. בתקופה הזו, החל קמפיין במטרה להשיג את הקריטריון עבור רוכבת אופניים לאולימפיאדת ריו 2016. נבחרתי להשתתף בתוכנית ולהיות בסגל הרוכבות, כדי שהרוכבת שני בלוך תשיג ניקוד מרבי שיאפשר לה להשתתף באולימפיאדה, מה שהצליח לבסוף. במסגרת הפעילות של הסגל, השתתפנו בתחרויות רבות ברחבי העולם".
הקיץ הזה הייתה לך חוויה מיוחדת במינה. מה בדיוק היה תפקידך בפסטיבל הקדטים האירופי שנחשב ל"אולימפיאדת הנוער של אירופה"?
"התפקיד שלי היה להשתתף בכנס יחד עם עוד 16 צעירים אירופאים. זכינו לתואר "שגרירים של הוועד האולימפי האירופי". תפקידנו היה להעביר לספורטאים הצעירים שהתחרו בפסטיבל בהונגריה את הערכים והעקרונות של המשחקים האולימפיים. מכיוון שאני ספורטאית בעצמי, תפקדתי גם כ'אחות גדולה' של הספורטאים מהמשלחת הישראלית".
ומשם המשכת לאליפות אירופה ברכיבה על אופניים. מה קרה בתחרות?
"טסתי מבודפשט להרנינג, עיירה הנמצאת במרכז דנמרק, שם פגשתי את שאר חברות המשלחת הישראלית. התאמנו ביחד שבוע והתכוננו לתחרות החשובה. בתחרות זינקו 100 הספורטאיות הטובות בעולם, והיינו צריכות לעשות שש הקפות של מסלול שאורכו 20 קילומטרים. מהסגל הישראלי, זינקנו ארבע רוכבות, ובמהלך ההקפה השנייה, לא הצלחתי להחזיק את הקצב ויחד עם ספורטאיות רבות, נשרתי מהתחרות".
התאכזבת?
"ברור שהתאכזבתי, כי אני מאד תחרותית מגיל צעיר. להגיע לטופ העולמי ולא להמשיך בתחרות זה מאד מתסכל. עם זאת, ידעתי שמיציתי את יכולותיי וכעת אני מסתכלת על ההישג של ההשתתפות בתחרות עצמה. אני יודעת שבסך הכל מדובר בעוד נקודה בקריירה שלי וחושבת כבר על התחרות בשנה הבאה. אני בטוחה שאצליח להגיע להישגים גבוהים יותר".
לאילו תחרויות המשכת משם?
"יום למחרת נסעתי ברכבת (נסיעה של 14 שעות) לבלגיה, שם נפגשתי עם עוד רוכבות נוספות ומאז אנו מתחרות שלוש פעמים בשבוע בתחרויות מקומיות. מדובר במסלולים מהירים מאד ובהקפות חוזרות. בסוף החודש, אגיע לתחרות בלוקסמבורג ליום אחד ובחודש הבא אתחרה ביחד עם הקבוצה ההולנדית בטור בצרפת, שיימשך שבוע. שם אסיים את עונת התחרויות".
מה התוכניות המקצועיות שלך בארץ?
"העונה הבאה מתחילה רק במרס. עד אז, אני מתכננת להתאמן עם הקבוצה שלי בישראל ולהתחרות בטריאתלון ובריצה".
איפה היית רוצה לראות את עצמך מבחינה מקצועית בעוד חמש שנים?
"אני כרגע מתרכזת במטרות קרובות יותר ולא בחלומות איפה אני אהיה בעתיד. לדוגמה, כמו שכבר ציינתי – מקומי באליפות אירופה בשנה הבאה".
ספורט הרכיבה על אופניים עדיין אינו מפותח מספיק בארץ ברמות הגבוהות היותר ואין הרבה נשים בתחום. מדוע לדעתך ומה ניתן לעשות?
"בשנים האחרונות אפשר לראות שינוי משמעותי ופיתוח תשתיות נרחבות ומקצועיות של הענף בישראל. 'אתנה', הפרויקט הלאומי לקידום ספורט הנשים, תומך בנו כבר מספר שנים ברמה המקצועית ואני יודעת שהפרויקט אחראי גם על פתיחתן של קבוצות רכיבה מסובסדות לילדות ברחבי הארץ. ענבר רונן, שהתחרתה שנים רבות באופני שטח, מרכזת את הפעילות ואחראית על כך שאפשר לראות את השינוי לטובה שמתחרש כאן. אני בטוחה שעם עוד מאמץ וסבלנות, הרמה תשתפר מאוד ונראה עוד הרבה נשים בתחום. בנוסף, אני חושבת שכיום מנסים לפתוח מעגלים בשביל לקדם את התחום. מצד אחד תומכים בי ברמה האישית ובנוסף דואגים לכך שאני בעצמי אקדם את התחום ואעודד ילדות צעירות להשתלב בו".
יש מה לדבר על טוקיו 2020?
"אני מכוונת לשם, אבל חייבת להיות עם הרגליים על הקרקע. לא יהיה אחראי מבחינתי לומר את התשובה הבנאלית. נמשיך לעבוד קשה ונקווה לראות את התוצאות בעתיד".
