הכל החל חמישה ימים לפני יום האישה הבינלאומי בשנת 2011. ענת מגל כהרגלה דפדפה בעיתון אשר לו מנויה. כמדי שנה פורסמו כתבות על נשים מצליחות, מי שהצליחו לנפץ את תקרת הזכוכית ולהציג הישגים מרשימים. לא מגל לא התרשמה, להיפך.
"ישנה נטייה לפרסם תמיד את הצד הנוצץ או את הצד הפחות נוצץ של הנשים הפחות מצליחות אשר נתפסות כקורבן באופן הצגתן במדיה", אומרת מגל, "שאלתי את עצמי מה קורה עם קולות הנשים הרגילות אשר אינם נשמעים? אותם הקולות אשר אינם זוכים לחשיפה, אותן הנשים שאינן נתפסות כגיבורות וכפועל יוצא מכך אינן מקבלות ביטוי במדיה המסורתיים". התוצאה: מגל, תושבת כרכור,
אשת תקשורת בת 36, החליטה ליזום ולקדם פרויקט באינטרנט באמצעות בלוג בשם "נשים 365", כאשר בכל יום ראיינה והביאה סיפורה של אשה אחרת. "בחרתי לממש את הפרויקט במדיה הדיגיטלית על ידי יצירת בלוג אשר חשוף לעיני כולם ומאפשר במה פתוחה להתבוננות וקבלת השראה, הן בעיני הנפשות המשתתפות בפרויקט והן בעיני המתבוננות בו מהצד", מסבירה מגל המתמחה בעיקר בתקשורת שיווקית ומספרת כי מרבית הראיונות התנהלו טלפונית, במטרה להימנע ממפגש פרונטלי וגיבוש דעה מוקדמת על בסיס מראה חיצוני.
"לא התכוננתי לראיון ולא יצרתי חוקים, אך היו לי שני עקרונות מאוד חשובים. האחד, כל אשה יכולה להתראיין מלבד מפורסמות שלהן ניתנת במה בשפע. השני, לראיין עם לב פתוח אשר מקנה לצד השני את ההרגשה כי הראיון מתבצע ללא כל שיפוט", אומרת מגל, "טרחתי ליידע את הנשים כי הסיפורים מתפרסמים בבלוג, הכל היה גלוי. היה חשוב לי שהנשים יהיו שלמות עם עצמן ואף היו מקרים אחדים שסיפורים לא פורסמו בעקבות בקשתן".
הפרויקט היה מורכב ובסיומו סיפרה מגל בבלוג שלה על המחיר שאותו נאלצה לשלם: "בכל יום הייתי חייבת להיות מאוד מאורגנת, מהנדסת של הזמן, הורדתי עבודה, ישנתי פחות, שמתי שעון מעורר בשבת בבוקר והילדים אכלו יותר סנדוויצ'ים. זה גם מעבר לעשייה כי יש את המחשבות ואת החלומות".
הסיפור של לילך
כל אחת מאותן 365 הנשים סיפרה סיפור הכלל חשיפה רגשית, התמודדות עם חוויות שהיא עברה ועוברת במהלך חייה, דיברה על השקפותיה ותפיסתה. את הראיונות מגל העלתה לבלוג שלה, ששימש מעין לוח שנה, המציין את התאריך, שם האשה וסיפורה. מתוך 365 ראיונות היו כאלה שליוו את מגל והשפיעו עליה במיוחד. אחד מהם היה הראיון עם לילך שם טוב, אשר תחילה התלבטה אם בכלל לקיימו. ללילך הגיעה מגל באמצעות חברה. לילך חשפה סיפור קשה: מי שהיה בעלה ואב ילדיה, איתי בן דרור, רצח את שלושת ילדיה ביום הולדתה. "במהלך השיחה לילך אמרה לי: 'דיברתי, אבל אף אחד לא האמין, אף אחד לא רצה לשמוע'. זה היה המשפט שזעזע אותי בטרגדיה המחרידה הזאת. הראיון הזה עשה מה ששום ראיון לא עשה קודם, ישבתי מולה כערמה של רסיסים במקום שזה יהיה הפוך. לא תפקדתי יומיים".
מגל מסכמת את הראיון עם לילך כחוויה מטלטלת. "לילך היא אשה מופתית אשר בחרה להילחם על השפיות שלה ועל החיים שלה ממקום מאוד טראגי וקיצוני. היא לא נותנת לרחמים עצמיים להשתלט עליה ומנסה לגלות את עצמה מחדש על ידי פנייה לתחום האמנות, כמו ציור, איפור גוף ופנטזיה. היא השראה גדולה להבנת הכוחות שמצויים בתוכה, היא מאוד הרשימה אותי, נכנסה לי ללב באופן מאוד עוצמתי בעיקר בגלל ההתמודדות והכוח רצון בבחירתה בחיים", אומרת מגל, שעוברת להקריא מהמחשב הנייד שלה שמות של נשים בעלות סיפורים עוצמתיים. מדי פעם היא מתנשפת קלות, מתרגשת למשמע אזכור של כל שם, שהוא עולם ומלואו וחיים שלמים.
